הרפורמה לבריאות הנפש, שנכנסה לתוקף לפני כחודשיים, נוצרה כדי לשפר את התנאים של פגועי הנפש הנזקקים לשירותים פסיכיאטריים. אבל נראה שבמעבר האחריות מהמדינה לקופות החולים נפגעים חלק מהחולים הקשים ביותר, המאושפזים במשך שנים בבתי החולים הפסיכיאטריים.
פניות שהגיעו ל”מעריב־השבוע” עולה כי בחודשים האחרונים ניסו לכאורה בתי החולים שער מנשה וגהה להוציא כמה מן החוסים הוותיקים במוסדות בטענה שעם תחילת הרפורמה קופות החולים לא יסכימו להמשיך לשלם על אשפוזם בבית החולים. אחת מהן היא אחותו של י’, פגועת נפש בשנות ה־40 לחייה. “עשר שנים אחותי מאושפזת. יום אחד אמרו לי עכשיו שכשהרפורמה מתחילה היא לא מתאימה יותר לאשפוז אצלנו”, סיפר י’, “זה היה שוק".
“חיפשתי מקום להעביר אותה אליו, שבו היא תוכל להיות בקהילה אך עדיין בהשגחה, אבל אז הבנתי שלא קיים דבר כזה ושאין לה לאן ללכת”, המשיך י’, “בעקבות התערבות של ארגון בזכות בינתיים היא בבית החולים, אבל הרופאה אמרה שתכתוב שהיא לא מתאימה לאשפוז. זה לא מרגיש כאילו מקומה שם בטוח, ובכל יום הם יכולים להורות על הפסקת אשפוזה”.
י’ לא מבין מה פשר העניין: “עשור שלם הם נותנים לה טיפול, אף פעם לא שמעתי דבר זה, ופתאום כשהרפורמה יוצאת לפועל הם יוצאים בכזו הודעה ומסבירים לי שקופות החולים לא יסכימו בקלות לשלם על כל מאושפז. בגלל כסף רוצים לשלוח את אחותי לרחוב”.
בארגון בזכות טענו כי התופעה רחבה יותר. “מדובר באנשים עם תחלואה כרונית, אך מצבם אינו אקוטי ובפועל נותרו ‘לגור’ בבתי חולים בעיקר משום שמשרד הבריאות לא פותח מסגרות מגורים שיקומיות המתאימות לצרכיהם בקהילה ושאליהן יוכלו לצאת”, מסבירה היועצת המשפטית של הארגון עו"ד שרון פרימור, “אנחנו סבורים כי הותרת אדם באשפוז, במצב שבו אין לכך הצדקה רפואית, פוגעת בזכותו הבסיסית לחיות את חייו בקהילה. אולם לא יעלה על הדעת להוציא אדם מבית החולים לרחוב, בלי שמשרד הבריאות יבטיח מסגרת מגורים מוגנת המתאימה לצרכיו”.
עוד הוסיפה ד”ר פרימור: “לא ייתכן שבעקבות הרפורמה, שהיא מבורכת ונועדה לסייע לחולים, המוסדות הפסיכיאטריים ירגישו שקופות החולים מפעילות עליהם לחצים לקצץ במספר המאושפזים כדי לחסוך וישלחו מהם חוסים ללא תחלופה ראויה. במשך כמעט שנתיים מונחת על שולחן משרד הבריאות הצעה למכרז לפתיחת מסגרות למגורים שיקומיים, שיתאימו לאותם חולים, אך הנושא מתמהמה. הצורך בהקמת מסגרות אלו בוער”.
ממשרד הבריאות נמסר: "אין הוראה או הנחיה של משרדנו בנושא. שיקול הדעת של הימצאות חולה במערכת בריאות הנפש ובכלל במערכת האשפוזית נתון לשיקול דעת רפואי קליני בלבד. מודל הקהילה המשקמת מצוי בשלבי תכנון מתקדמים במשרדנו. המודל מיועד לשילובם של חולים בעלי קשיי תפקוד ניכרים בקהילה".
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהשתתף אתמול במפגש עם ארגוני זכויות חולים ומטופלים בתחום בריאות הנפש, אמר: “כשהחלטנו על יציאה לדרך עם הרפורמה ידענו שיהיה דברים שיהיה צריך לשפר, אבל הרעיון היה להתחיל לעשות צעדים בתחום ואחר כך לתקן מה שצריך. בינתיים נראה שרוב הדברים עובדים, אבל ישנן סוגיות נקודתיות כמו נושא הסודיות הרפואית ושיטת תקצוב קופות החולים עבור אשפוזים שאנחנו עוד מתכוונים להסדיר”.
ליצמן התייחס גם למצב בבתי החולים הפסיכיאטריים: “המצב שם חמור ביותר, אני עורך ביקורי פתע במוסדות ובכל מקום נראה מה זקוק לשיפור ונדרוש שיבוצע”.