שיעור בהתנהגות: המסדרונות הבטוחים של בית הספר עלולים להפוך לזירה של הטרדה מינית

צמד המילים "הטרדה מינית" מתקשר אצלנו אוטומטית ליחסים בין גברים ונשים במקומות עבודה. אבל עם פתיחת שנת הלימודים חשוב להיות מודעים לכך שתופעה זו קיימת גם בקרב בני נוער, זאת אומרת בין כותלי בתי הספר.

"על הטרדה מינית בקרב מבוגרים יש יותר מתלוננים, ואילו כשנער או נערה מוטרדים מינית, סביר להניח שהם מתביישים יותר לספר על כך, או אולי בכלל מבינים פחות שנעשה משהו לא בסדר. כמו כן, גם מי שפוגע לא תמיד מבין שהוא עושה משהו לא תקין", אומרת הפסיכולוגית ד"ר נורית פינקל, מרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. פינקל, החוקרת נושאים של מגדר, הטרדה מינית, זוגיות ומשפחה, מבהירה ש"ההטרדות המיניות בין בני נוער נעשות בכיתה או במסדרון בית הספר, מקומות פומביים שאמורים גם להיות מקומות בטוחים. זה מהווה אינדיקציה לכמה שזה נורמטיבי".

"לפני כשנתיים ערכתי יחד עם ד"ר שרון גילת יחיא סקר בנושא הטרדות מיניות בקרב בני נוער. בסקר, שנערך על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה בקרב תיכוניסטים יהודים במדגם ארצי מייצג, מצאנו ש־35% מהם הוטרדו מינית בצורה כזו או אחרת במהלך השנה שקדמה לאותו סקר. אם היינו בודקות את ההטרדות לאורך כל שנות לימודיהם בתיכון, היינו מקבלות אחוזים גבוהים יותר. אני לא מאמינה שהנתונים הללו השתנו במהלך השנתיים האחרונות. אומנם יש יותר מודעות לבעיה במשרד החינוך ובקרב הצוות החינוכי, אבל עדיין התנהגויות לא בריאות ופוגעניות מבחינה מינית הן נורמות חברתיות מושרשות".

"בדקנו חמישה פרמטרים של הטרדות מיניות שקורות בשטח בית הספר. הראשון היה הערות מיניות כלפי נער או נערה, שנחשבות לא רצויות לצד המקבל אותן. משפט שלמשל יכול להיחשב כזה הוא 'החולצה הזאת מבליטה לך יפה מאוד את החזה', או 'הייתי עושה אותך'. הערות מיניות כוללות גם הערות משפילות הקשורות לנטייה מינית, כמו 'מה אתה מתנהג כמו בחורה?'. 35% מהמשתתפים בסקר העידו כי סבלו מהערות מסוג זה בשטח בית הספר".

התנהגות נוספת המאפיינת הטרדה מינית היא נגיעות או ניסיון לגעת בצורה מינית בניגוד לרצון. "להיצמד, להתחכך, ללטף, לנשק בשטח בית הספר", מסבירה ד"ר פינקל. "14% מהמשתתפים בסקר חוו זאת. בדקנו גם ניסיון של להוריד בגדים בכוח (4%), קבלת הערות או תמונות באינטרט בעלי אופי מיני (12%) והפצת תמונה פרטית בעלת אופי מיני בניגוד לרצון (1%). בסקר גם בדקנו את היכרות המשתתפים עם תלמיד שעבר הטרדה מינית בבית ספר וגילינו שכ־95% מכירים כאלה. עובדה זו גם מוכיחה עד כמה זה נפוץ ושכיח". 

אולי זה יפתיע, אבל ד"ר פינקל מספרת ש"לא היה הבדל בין בנים לבנות - לא לגבי הערות מיניות או ניסיונות לגעת. יש נטייה לחשוב שנערות בתיכון מוטרדות יותר מבנים, ואילו אנחנו מצאנו שזה שווה. הממצאים שלנו תואמים מחקרים קודמים שנעשו בישראל ומראים שבנים ובנות מוטרדים בצורה שווה, ולפעמים בנים יותר מוטרדים מבנות".

ד"ר נורית פינקל
 

"כמו שבמקומות עבודה יש נוהל להטרדה מינית, אני חושבת שגם בבתי הספר צריכים להיות נהלים להתנהגות נאותה מבחינה מינית. שהתלמידים יקראו את זה, שיסבירו להם את הנושא בתחילת השנה. אני חושבת שגם את המורים צריכים להכשיר בנושא זה כדי שיבינו מתי זו הטרדה מינית והתנהגות פוגענית, ושאם פונים אליהם בני נוער, שידעו להפנות אותם לגורם המטפל המתאים. כמו שיש חינוך נגד אלימות, צריך להיות חינוך בבית הספר למניעת הטרדה מינית. זה משהו שצריך לא לרדת מסדר היום. אין מספיק שיח על כך. בית הספר צריך להכין את התלמידים גם לחיים. אם מחנכים להתנהגות מוסרית נכונה בבית הספר, זה יתרום להפחתת התופעה בעתיד. ההשפעה של הטרדה מינית בקרב בני נוער תלויה בחומרה, כי הטרדה מתחילה מהערות מיניות עד למשהו שיכול להיות ממש תקיפה. וגם כשמישהו בכוח מעיר לך הערות לגבי הגוף שלך או הנטייה שלך, זו תחושה חודרנית מאוד גדולה. אותו אחד מפר את הביטחון שלך, את המרחב האישי שלך. התחושה היא של פגיעה וירידה בביטחון העצמי. יש תלמידים שזה משפיע אחר כך גם על התפקוד החברתי והלימודי שלהם". 

"הקושי הגדול הוא בכך שהגבולות היטשטשו אצל בני הנוער", אומרת איה גלבוע, עובדת סוציאלית בכירה בצוות שיר"ן (שירות ייעוץ רפואי לנוער) של שירותי בריאות כללית בחיפה. "למשל במשפט 'וואלה, איזו כוסית את', אנחנו, המבוגרים, נראה משהו בוטה ופוגע עם קונוטציה מאוד מסוימת, ואילו בני הנוער רואים זאת כמחמאה".

גלבוע מציינת שהביטויים עם הקונוטציה המינית הם לא רק נחלתם של בנים: "גם בנות מדברות כיום כך לבנים ומשתמשות בביטויים הקשורים, למשל, לגודל איבר המין שלהם, כמו 'הוא זין רציני', 'הוא אש'. ההתנהגויות שלהם וההתייחסויות שלהם ליחסי מין וליחסים בכלל הם מאוד מטושטשים. אין הלימה בין היכולת השכלית שלהם להתפתחות הפיזית ולהתפתחות הרגשית שלהם. בעיניהם כל מיני דיבורים והתנהגויות, שאצלנו יתפרשו כהטרדה מינית, מתפרשים כהתנהגות נורמטיבית". 

"פעמים רבות בני נוער משתמשים בביטויים האלה כדי להיראות קול, להיראות גזעי. כל הנושא של מיניות ומשמעות של מיניות מאוד מצומצם אצלם, ולכן התפיסה של הדברים היא מאוד צרה. הם לא רואים את התמונה הרחבה יותר של ההתנהגויות והביטויים האלה, לא מבינים את ההשלכות של זה לגבי החיים שלהם".

גלבוע מבהירה שאף על פי שההתנהגויות האלה נראות לכאורה נורמטיביות בעיני בני נוער, הרי שהם בסופו של דבר נפגעים מכך: "הבעיה היא שבנגיעות ובמילים הם רואים חיזור. בנות חושבות: 'אני נחשקת', 'אני מוערכת', ואז הן גם לא מביאות את הדברים בפני המורה, היועצת, ובטח לא בפני ההורים. רבות מהן כן נפגעות מהדיבורים המיניים, אבל פעמים רבות הן מתביישות לתת לזה את הפירוש הנכון כדי שלא יסתכלו עליהן בתור מיושנות, חנוניות ולא מחוזרות".

"הייתי מציעה לחדד לבני הנוער את עולם המושגים, להרחיב, לתת עוד משמעויות לכל מיני התנהגויות. אבל צריך לעשות זאת בעבודה חווייתית ולא בעוד שיעור או בעוד סדנה על יחסי מין מוגנים. אפשר לעשות זאת דרך פסיכודרמה, דרך צפייה בסרט ואחר כך לשוחח על הנושא. העיקר שזה לא יהיה כמו עוד שיעור על זה".

"משרד החינוך עוסק בנושא של מניעת הטרדה ופגיעה מינית בקרב בני נוער בצורה מאוד אינטנסיבית ורחבה", אומרות הילה סגל ואיריס מנדה בן יעקב מהשרות הפסיכולוגי היעוצי במשרד החינוך (שפ"י). "חלק מהתנאים לרשיון של יועצים חינוכיים כולל הכשרה בנושא זה. כמו כן, יש מדיניות בנושא שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל ושמחייבת את המערכת לפעול בצורה מסוימת ברגע שיש חשש לפגיעה מינית בין תלמידים. בשפ"י פועלת יחידה מומחית בנושא, היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער, ויש בה 60 מומחים בתחומם שמלווים את הפסיכולגים והיועצים בנושא. כמו כן, יש שיעורי חובה של כישורי חיים בהם מדברים על מה זו מיניות בריאה, מה נחשב להטרדה מינית. כל שנה בינואר מערכת החינוך גם מקיימת שבוע נגד אלימות מינית. המורים גם עוברים הכשרות בנושא, אבל היועצים והפסיכולוגים הם העוגן לכל הקשור בכך". 

"מורים צריכים להתייחס לנושא ההטרדות המיניות בצורה הכי רצינית ויסודית שאפשר", טוענת ד"ר מיכל קדרון, פסיכולוגית ילדים ונוער, מרכזת התוכנית לטיפול במשחק במכללת אורנים ומרצה בסמינר הקיבוצים. קדרון, המכשירה מורים ומטפלים, מסבירה ש"המורים צריכים לבנות מערך שיעור  שמטפל בנושא ושמסביר למשל מהו חיזור, מה זה פלרטוט, מה זו הטרדה מינית, מה החוק אומר לגבי זה. שבני הנוער ידעו שלהגיד למישהי 'יש לך ציצי יפה' - זה יכול להיתפס כהטרדה מינית שיש לה תוצאות. כמו כן, מורים צריכים ללמוד בעצמם את הנושא הזה, כי קיים בלבול גם אצלם. הם צריכים לא להתבייש ולא לפחד לדבר על הנושא בכל הגילים, ובטח בחטיבה ובתיכון. הרבה פעמים אירועים חמורים כמו אונס או הטרדות מיניות חמורות מתחילים במשפטים ובאמירות מטרידות, שלכאורה נחשבות נורמטיביות ותקינות".

"אני מלמדת את הסטודנטים שלי איך להגיב לאירועים קטנים וגדולים שהם רואים, איך לזהות, איך להבין מתי התנהגות היא נורמטיבית או לא נורמטיבית, ובטח לזהות סימנים שמעידים על כך שקרה משהו בעייתי. אם המורים יהיו מודעים לנושא וילמדו את התלמידים על כך, התופעה תפחת כי מודעות מביאה גם להתייחסות לזה. אגב, מורים הרבה פעמים מרגישים שאם הם דיברו על הנושא פעם אחת זה מספיק. זה לא נכון, כי מדובר בתהליך. כדי שיהיו הבנה, הפנמה עמוקה ושינוי צריכה להיות התמדה. התייחסות חד־פעמית לא מספיקה במקרה הזה".