מחנכת דור העתיד של המורים: "עדיף מורה טוב בכיתה גדולה מגרוע בכיתה קטנה"

מה יש לך נגד המפקחים של משרד החינוך?

"מוסד הפיקוח הוא אנכרוניסטי ומיותר. צריך לצמצם אותו ולהגדיר מחדש את יעדיו. מספיק שמנהל בית ספר משגיח על המורים ויש גם מרכז מקצוע. מדובר בכבלים שחוסמים את התפתחות המורה ומביא לנשירתו מהמערכת". 

לפני כשנתיים חקרה ליבמן את נושא נשירת המורים במסגרת מחקר מעקב אחרי בוגרי תוכניות "מצוינים להוראה" במכללות החינוך. מחקר שמימן והזמין משרד החינוך. "התוצאות הראו שיש נשירה בהיקף של 40% ב־6־8 שנות עבודה", היא מדווחת. "זה קורה בשל משכורת ותנאי עבודה, אבל גם בשל התאמה למסגרת וסיבות אישיות. נמצא שהאקלים הבית ספרי ומנהל בית הספר משפיעים על החלטת המורה אם להמשיך בתפקידו או לעזוב". 

למרבה ההפתעה אין הבדל באחוז הנשירה בין מורים שסיימו את תוכניות "מצוינים להוראה" לבין מורים שסיימו מסלולי הכשרה רגילים. "זה היה ממצא מפתיע לטובה, כיוון שמרבית המחקרים בעולם מראים שבעלי הציונים הגבוהים ביותר, שלמדו בתוכניות יוקרתית יותר, עוזבים את ההוראה באחוזים גבוהים יותר". 

על בסיס המחקר, מציינת ליבמן את הנושאים שצריכים לעמוד על הפרק כדי למנוע נשירת מורים. "מלבד המשכורת, צריך לתמוך במורה ולפתח אותו מקצועית, כמו גם לגבש שיתוף פעולה בקבלת החלטות בית ספריות". 

סמינר הקיבוצים, ש-90% מבוגריו נקלטים כמורים במערכת החינוך, פיתח כלים להתמודד עם תופעת הנשירה. "אנחנו עושים כל מאמץ לטעת במורים לעתיד תחושת שליחות ובמקביל להכין אותם לכניסה למערכת, כך שיהיו בשלים ומוכנים. אבל מרגע שמורה חדש נקלט במערכת, מגיע תורם של משרד החינוך, בתי הספר וכל תוכניות הפיתוח המקצועי. אי אפשר להטיל על הכשרת המורים גם את נטל הנשירה שמתחוללת במהלך שנים רבות לאחר סיום הלימודים".
 

במוסד שנמצא תחת אחריותה של ליבמן לומדות יותר נשים מגברים. נתון לא מפתיע בהתחשב בעובדה ש־85% מהמורים בבתי הספר היסודיים הם נשים. אחוז הגברים בתפקידי הוראה הולך ועולה בכיתות הגבוהות יותר - 30% מהמורים בכיתות העליונות הנם גברים - ועדיין האחוזים זעומים. "הייתי מקווה לראות איזון בין גברים לנשים בהוראה. ילדים זקוקים לאינטראקציה משמעותית עם בני שני המינים, ורצוי שיפגשו גם מורים גברים. יתרה מזו ולדאבוני, מקצוע שממוצב כנשי זוכה ליוקרה נמוכה יותר. כניסה של גברים למקצוע תמתג אותו כמקצוע נחשק יותר וגם זה יתרון. אני בטוחה שאם משכורות המורים יגדלו באופן ניכר, יגדל גם הסיכוי שיותר גברים יהיו מורים". 

השנה הכריז משרד החינוך על העברת מכללת סמינר הקיבוצים ובית ברל מאחריות משרד החינוך לוועדה לתכנון ולתקצוב. במה המהלך הזה יתרום למורים לעתיד?  

"בארץ קיימות יותר מדי מכללות לחינוך. משרד החינוך ביחד עם ות"ת ומל"ג יזמו מהלך לצמצום מספר המכללות ולהשלמת האקדמיזציה של מקצוע ההוראה. זוהי החלטה רבת חשיבות, שתאפשר בעתיד שדרוג מהותי של הכשרת המורים בישראל. המעבר לות"ת הוא למעשה מהלך המכריז על כך שמקצוע ההוראה יטופל כמו כל מקצוע אקדמי אחר ולא יישאר בסמכות משרד ממשלתי. שתי המכללות הללו נבחרו להיכלל בפעימה הראשונה של התהליך, ואנו כולנו תקווה שהוא יושלם במהלך העשור האחרון כך שתיוותרנה כשמונה מכללות לחינוך בלבד". 

לשים לילד גבול 

ליבמן (65) מכהנת בתפקידה ארבע שנים. בתחילת הקריירה שלה הייתה מורה למדעים בתיכון חד"ש בחולון ושימשה כראש היחידה להערכה ולמדידה באוניברסיטת תל אביב וחברת מל"ג. היא חוקרת חינוך, אם לשני ילדים וסבתא לשלושה נכדים שמתגוררים בארה"ב. שם, היא טוענת, המשמעת בבתי ספר מוקפדת יותר ויש כבוד למורים. ועדיין, גם שם הילדים לא אוהבים את בית הספר.

"בשנים האחרונות אנו עדים למשבר הסמכות. הן הסמכות ההורית והן הסמכות המורית התמוטטו כליל", היא פוסקת. "בכל הנוגע לחינוך הילדים, הורים ומורים צריכים לעמוד באותו הצד של המתרס ולהציב לילד גבולות. אין הכוונה בשליטה או בהכנעת רוח הילד, להפך. אווירה נעימה, מפרגנת וסובלנית מחד, תוך הקפדה מרבית על כללי התנהגות נאותים שנקבעים בשיתוף ונאכפים בעקביות מאידך, אלו מהלכים חיוניים שיש בהם תקווה לשינוי". 

הגיבוי שההורים מעניקים כיום לילדם בכל מחיר וההתערבות הבלתי פוסקת שלהם בחיי בית הספר, שלעתים מתבטאת בתוקפנות, מובילה, לדבריה, לפגיעה בחינוך. "אם נוסיף לזה שגם מחוץ לבית הספר הורים רבים נכנעים למשובות הילדים, וחושבים שמה שהכי חשוב הוא שהילד יהיה מרוצה - אין מה להתפלא על התנהגות אגוצנטרית, פרחחות והיעדר סובלנות".

איך מתמודדים עם האלימות בין כותלי בית הספר? 

"מורה צועקת נחשבת בעיני חלק מהתלמידים כמורה אלימה, והילדים וההורים לא מוכנים לסבול זאת. לפני 20 שנה אף אחד לא שם לכך לב, אולם כיום יש רגישות גדולה לעניין, שמלווה בסיקור תקשורתי מוגזם. כל המחקרים מראים שיש כיום פחות מקרי אלימות בבית הספר, ויחד עם זאת אני תומכת בססמה 'אפס סובלנות לאלימות', רק שקשה ליישם זאת כשבית הספר צריך להתמודד עם האווירה האלימה ברשתות החברתיות, בכבישים ואפילו בכנסת. בית הספר צריך להכין חוזה ובו חוקים בנוגע למה מותר ומה אסור, ומי שלא ימלא אותו ייענש".

איך גורמים לתלמיד משועמם להתעניין בתוכני השיעור?

"אין לכך מתכון. התלמיד יהיה מעורה בשיעור על ידי משחקים, סיורים בחוץ, יצירה אמנותית ושימוש בטכנולוגיה. אם, למשל, בשיעור גיאומטריה לומדים על צורות הנדסיות, שהמורה יוציא את התלמידים החוצה לחפש צורות מתאימות, להצטלם איתן ולהשתמש בצילומים כחומר לימודי בכיתה. צריך כל הזמן שהמוח החושב והיצירתי של הילד יפעל במקביל".

עוד לפני שפרסם שר החינוך לשעבר שי פירון את תוכנית הלמידה המשמעותית, הוציאה פרופ' ליבמן ספר ושמו "ללמוד, להבין, לדעת", המתאר דרך סדרת מאמרים של מומחי חינוך שונים מגוון גדול של שיטות הוראה, שמפעילות את התלמידים בדרך יצירתית. "הרעיון לכתיבת הספר נולד במשחק בכדור בחוף הים עם בתי, כחצי שנה לאחר שנבחנה בבחינת סיכום בפיזיקה. שאלתי אותה אם היא זוכרת איזה כוחות פועלים על כדור בעת שהוא נופל ארצה. למרות העובדה שמדובר בחוקים בסיסיים מאוד, ואף שבתי הייתה תלמידה ממש טובה, היא השיבה בחיוך: 'אמא, כל מה שאני זוכרת מפיזיקה זה חצים'".

במסגרת תוכנית "למידה משמעותית", דגל השר פירון בצמצום מספר בחינות הבגרות. את תומכת במהלך? 

"אני דוגלת בצמצום מספר בחינות הבגרות לארבע: מתמטיקה, שפה, מדעים ואנגלית. את שאר המקצועות ילמדו על פי תוכניות בית ספריות ולפי תפיסת עולמו של בית הספר. כך שהמוסד החינוכי לא יהיה רק בית חרושת לבחינות בגרות. הורדת לחץ הבחינות תאזן את הפיכת בית הספר מקבלן של בחינות למקום של חינוך".

 ומה בנוגע לדעה הגורפת בנוגע לביטול בחינת הפסיכומטרי?

"לדעתי, האוניברסיטאות יכולות לקבל תלמידים גם על בסיס ארבעת המקצועות הללו. לדעתי, אפשר לבטל את הפסיכומטרי במקצועות ההומניים ולבקש מהסטודנט תיק עבודות, למשל. אין ברירה, חייבים מבחני מיון כדי להתקבל לאוניברסיטה, אבל זה לא חייב להיות פסיכומטרי". 

פרופ' ליבמן לא רק מדברת, היא גם מיישמת ומובילה מהלך להוספת מרכיב מיון שאינו הישגי לקבלה לפקולטה לחינוך,  ומבוסס על ראיון אישי או קבוצתי, שבודק גם כישורי הבעה בכתב ובעל פה, תקשורת, אמפתיה וכריזמה.

יצא שכרנו בהפסדנו 

מנתוני דוח מערכת החינוך בישראל שהתפרסם ב־2014 עולה כי תקציב החינוך בישראל עומד על 4.2% מהתמ"ג, לעומת 3.9% מהממוצע במדינות  החברות בארגון ה־OECD. מנגד, ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה־OECD ועומדת על 55% בחינוך הקדם־יסודי, 81% בחינוך היסודי ו־61% בחינוך העל־יסודי. הבעיה נעוצה בשכר מורים נמוך מהממוצע ובמספר תלמידים גבוה בכיתה, לעומת הממוצע הבינלאומי. 

"השיפור בשכר המורים בעשור האחרון הוא משמעותי", טוענת ליבמן. "בעקבות רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה הייתה עלייה של כ־30% בשכר, אבל יחסית למדינות ה־OECD המשכורות עדיין מתחת לממוצע. צריך לייצא מסלולי קידום למורים, לא רק על פי ותק ולקבוע מסלולים דיפרנציאליים שיתנו יותר למי שעובד ומשקיע. ארגוני המורים במדינות הסקנדינביות משתפים פעולה עם זה, ואני מצפה שגם כאן ארגוני המורים יצטרפו ויחליטו שלא נותנים לכולם את אותו השכר והגמול".

ההורים מתלוננים על תשלומי הורים גבוהים, ועל כך שההוצאה של הרשויות המקומיות החזקות על חינוך גדולה בצורה ניכרת מזו של הרשויות החלשות יותר.

"יש בישראל בעיה גדולה של אי שוויון בחינוך, וכדי לפתור אותה צריך להשקיע באופן בלתי שוויוני. שאוכלוסיות חזקות ישלמו קצת יותר. אם המדינה תערער את השוויון ותיתן יותר לחלשים תמורת לקיחה מהרשויות החזקות, זה יהיה צדק חינוכי". 

הרפורמה של שר החינוך נפתלי בנט להקטנת הצפיפות בכיתות כוללת שילוב סטודנטים להוראה בהן. פרופ' ליבמן הייתה חברה בצוות החשיבה של הפרויקט, אך היא מעידה שלא תחייב סטודנטים שלה להצטרף לפיילוט. "המיזם הזה נולד כדי להקל על הצפיפות בכיתות, והרעיון הוא לעזור למורים ובמקביל לקבל הכשרה מעשית. אם זה יקרה, זה יהיה מעולה. מה שאותי מטריד זה שהמורים הוותיקים לא ינצלו את הסטודנטים ושיתייחסו אליהם באמת כאל מורים צעירים".

בשנת הלימודים החדשה יתווספו 300 כיתות שדורשות מורים. את חושבת שיהיו מספיק מורים טובים לאייש את הכיתות הללו? 

"עיתוי ההכרזה על הקטנת הכיתות, שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, הוא בעייתי. נראה שמשרד החינוך יביא מורים, העיקר שיהיה מי שילמד. לדעתי, עדיף מורה טוב בכיתה גדולה ממורה גרוע או בינוני בכיתה קטנה".

בין התוכניות שמגבש בנט לשנת הלימודים הבאה: עידוד מעבר של תלמידי 4 יחידות ל־5 באמצעות חיזוק בונוס של 30 נקודות. המהלך הזה לא עלול להוזיל את המקצוע? 

"מקצוע המתמטיקה הנו חשוב ביותר, ואם רוצים להוביל מהלך לחיזוק ההישגים וההבנה המתמטית של תלמידי התיכון, צריך להתחיל את הלימודים כבר בגיל הגן, אלא ששם נדרשת תשומת לב מיוחדת להכשרת גננות בתחום. אני סוברת שרצוי להגדיל את מספר הנבחנים ב־5 יחידות, לצד העמקה וחיזוק הלמידה בכל מקצוע. יחד עם זאת יש להיזהר ולא להיחפז. מדאיג אותי, למשל, שבגלל הבונוס והעידוד האגרסיבי להעלאת אחוז הנבחנים יורידו את רמת הבחינה ואת רמת הדרישות ואז יצא שכרנו בהפסדנו. צריך לזכור שלא כל אחד צריך ללמוד מתמטיקה ברמת 5 יחידות. הדבר החשוב הוא לדאוג שמי שיכול ורוצה ילמד בהיקף הגבוה ביותר התואם את יכולותיו". 

ובנימה זו, האם בית הספר מכין את התלמידים לחיים האמיתיים?

"אני מתנגדת לשיעורים הנקראים 'כישורי חיים'. צריך ללמד את התלמידים ערכים בכל השיעורים ובאמצעות החוויה הבית ספרית. זה צריך להיות מובנה בתוכנית הלימודים. כיתה י"ב, למשל, אינה אמורה להכין את התלמידים לעולם האקדמיה, אלא להקנות להם כישורי חיים וערכים להתמודדות במאה ה־21. אם בית הספר לא יעשה את השינוי הזה, הוא ימשיך להיות לא רלוונטי.
 

"חובתנו לחנך את התלמיד כאדם שלם, חושב וערכי. כמורים, עלינו להגיע לתלמידים, להתחבר אליהם ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. זו החובה של המורה: להעצים, לפתח ולהדריך. אני בטוחה שכך יצמח לנו דור מצוין".