שלום כיתה א' בכל שפה.

בישראל, כמו בכל העולם, כל ילד 600-700 שנולד, נולד עם שפה וחיך שסועים.

ההתמודדות של הילדים הללו כלל אינה פשוטה ביום יום, ובוודאי לא עם תחילת שנת הלימודים, כאשר הילדים החדשים מצטרפים לכיתה א'. הנראות השונה שלהם מקשה עליהם את ההתמודדות עם הסביבה החדשה והלא מוכרת.

עמותת "שפת הלב", המטפלת ומסייעת לילדים אלה במהלך כל השנה, פנתה לאנשי המקצוע וביקשה מהם להכין עבור הוריהם של ילדי "שפת הלב" מאמר מקצועי שיסייע להם לעבור גם את השלב הזה בקלות יותר.

ד"ר אריאלה נחמני, קלינאית תקשורת בבית החולים מאיר בכפר סבא ויפעת ניצן, קלינאית תקשורת מהמרכז הרפואי שניידר בפ"ת, המלוות מקצועית את עמותת "שפת הלב", הכינו גם הפעם את המאמר המיוחד לקראת תחילת שנת הלימודים.

המסמך מתחיל ומבהיר למה בעצם זה קורה ומהם גורמים להיווצרות מום של שפה/ חיך שסוע? מדובר במומים מולדים, שכרוכים בהפרעה בהיווצרות של השפה העליונה ו /או גג הפה של העובר. עם זאת, עדיין לא ידוע בדיוק מדוע קורים השיבושים ההתפתחותיים הללו. 


על מנת לנסות ולמפות זאת, אחת הדרכים לחקר השפעת גורמים גנטיים (ביחס להשפעות סביבתיות) על היווצרות מומים מולדים, הוא מחקר על תאומים זהים ולא זהים בהשפעות הגנטיות.
באשר לגורמים סביבתיים, קיים קושי לבודד אותם ולכן הנטייה לניסויים מעבדתיים על חיות, כאשר הגיוון נשען על נתונים סטטיסטיים המחשידים השפעת גורם סביבתי זה או אחר על בני אדם.

חקר ההשפעות הסביבתיות על היווצרות מומי חיך ושפה אצל בני האדם, מתרכז בעיקר בשלושה תחומים: עישון, שתיית אלכוהול בשילוב עם עישון, ותרופות אנטי-אפילפטיות.

איך מתמודדים עם הכניסה לכיתה א'

כניסה של ילד לכיתה א' מהווה ציון דרך משמעותי בחיי הילד ומשפחתו. 

המעבר מהמסגרת הגנית למסגרת בית הספר הוא סוג של מעבר לבגרות. עם זאת, הילד שעולה לכיתה א' ניצב בפני הלא ידוע מבחינות רבות, כך שבצד ההתרגשות והשמחה, ישנן לא מעט חששות ושאלות: מי המורה? האם היא תאהב אותו? האם הוא יאהב אותה? איך יהיו החברים החדשים? עם מי ישחק בהפסקות? 

בעיניו של ההורה, הכניסה של הילד לכיתה א' מעוררת רגשות מעורבים. גם ההורים, כמו ילדם, מרגישים שמחה וגאווה שילדם גדל והתפתח כראוי. אבל, גם הם מתמודדים עם חוסר וודאות. מי תהיה המורה? האם תהיה טובה לילדם? האם הוא יסתדר עם חבריו?  האם יהיה תלמיד טוב? האם ידעו הם כיצד לעזור לו כשיתקל בקשיים? האם יוכל להתמודד עם תסכולים, אכזבות, עם המטלות והמטרות בדרך להישגים?

ניתן להניח כי שסע בחיך ובשפה ,שהינו חיצוני, בפנים, ולעיתים בשילוב עם בעיית דיבור, מעצים את החששות הן של הילד העולה לכיתה א והן ובעיקר של הוריו. זאת בשל המרחב החברתי הגדול והמורכב בהשוואה ל"חממה הגנית" בעבר.

מחקרים שונים התייחסו לדימוי העצמי של ילדים אשר נולדו עם חיך ושפה שסועים, בגילאים שונים וכיצד הוא משפיע על תפקודם וכיצד הוא מושפע מתפקוד ההורים ותגובות החברה. עוד הוכח כי קיימת תגובה שלילית לאפקט של אפיות בדיבור. כך שבמקרים בהם לחיך ושפה שסועים נלוות בעיה של דיבור אפי, התגובה השלילית כלפי הנכות החיצונית גוברת.

המחקרים מוכיחים: ניתן להתמודד בעזרת חיזוק הילד. כיתה בבית ספר. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הגורם המשפחתי משפיע 

למרות זאת, המחקרים ,ברובם, אינם מצביעים על דימוי עצמי נמוך אצל בעלי חיך ושפה שסועים. באופן כללי, מחקרים מצביעים על כך שילדים עם חיך שסוע מתנהלים רגיל מבחינה סוציו-פסיכולוגית. מאידך, גיל ומגדר מהווים גורם משפיע בכל הקשור בתפיסה עצמית גלובלית ובהתייחס למאפייניה השונים.
מן המחקר המצטבר ניתן להסיק כי מרבית הילדים מתפקדים כמצופה בגילם. עם זאת, ישנם ילדים הסובלים מבעיות קוגניטיביות, רגשיות  והתנהגותיות הדורשות התייחסות. 

מחקרים רבים מצביעים על חשיבות הגורם המשפחתי בקביעת מצבו של הילד. רמות החרדה של ההורים וסגנון ההורות נמצאו המשמעותיים ביותר בהקשר ליכולות ההסתגלותיות של הילדים. הדבר מחייב מחקר שיסייע לפיתוח סימני זיהוי למשפחות בסיכון, ומאידך מחייב פיתוח דרכי התערבות. 

בניתוח תוצאות המחקרים השונים שנסקרו, עלו מספר מסקנות לגבי ההתמודדות של הילד עם מטלות בית ספריות, התמודדות חברתית ודימוי עצמי,ילדים עם חיך ושפה שסועים מתייחסים לשסע כאל מחלה קלה כמו מחלת חום או כאב ראש. קימת השפעה של חרדת ההורים וקבלתם את הילד על התפיסה העצמית שלו .

הקשר אם-ילד בכל הקשור להבנת האם את קשיי הילד והתקשורת הפתוחה עמו בהתייחס למום. והראיה החיובית שלה לגבי עתידו. ילדים יכולים לפתח דימוי עצמי חיובי אם קיימת השקפה חיובית מצד ההורים, אם הילד תופס את המום ברגיעה ונוחות ואם הוא מפתח תכונות ויכולות. קיימת ככל הנראה השפעה חיובית של הצוות המטפל על הילד והוריו.

עם התייחסות לגורמים הקשורים בטיפול (כמות וסוג הניתוחים שהילד עבר, תוצאות הטיפולים בדיבור, בשמיעה וכד'). השילוב של השקפה חיובית של ההורים, טיפול יעיל ופיתוח יכולות בתחומים שונים מביא ככל הנראה, להגברת הפופולריות של הילד, תמיכה והנחיה מקצועית הינה כוח משמעותי במניעת בדידות חברתית מה שהופך להרבה יותר משמעותי בכניסה למסגרת חדשה, כמו כיתה א', גורמים הקשורים בילד עצמו (יכולת קוגניטיבית, חומרת השסע, טמפרמנט ויכולת חברתית) משפיעה על מצבו הפסיכולוגי. גורמים משפחתיים (היחסים בין ההורים, סגנון ההורות, תמיכה חברתית) משפיעים גם הם על מצבו הפסיכולוגי.

ניתן להסיק כי מרבית הילדים להם חיך ושפה שסועים, מתפקדים כמצופה בגילם. עם זאת לא מעט ילדים כאלה סובלים מבעיות קוגניטיביות, רגשיות  והתנהגותיות הדורשות התייחסות. ילדים עם חיך ושפה שסועים עשויים להציג בעיות התנהגות משני הסוגים: התנהגות מופנמת מדי או מוחצנת מדי. בחלק מהמחקרים נמצא כי האסטרטגיות שלהם באינטראקציה עם בני הגיל פחות יעילות ופחות עקביות. 
 
מאמרים מקצועיים אודות התופעה ודרכי ההתמודדות עמה ניתן למצוא באתר עמותת שפת הלב