בניגוד לחוק המעצרים, המשטרה מבצעת מעצרים מיותרים ובית המשפט מקנה לה אפשרות להארכת מעצר, גם במקרים שבהם אותם תיקים נסגרים בסופו של דבר כלא היו. כך נחשף בדוח שערכה והכינה הסנגוריה הציבורית לשנת 2014. עוד נטען כי מספר המעצרים לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק המעצרים, אלא שהוא גדל בעשור האחרון.
הדוח, שהוגש לשרת המשפטים איילת שקד ולוועדת הסנגוריה הציבורית, סוקר בהרחבה את פעילותה של הסנגוריה הציבורית בשנה שחלפה בייצוג עשרות אלפי לקוחות. השנה, באופן חריג, נכלל בדוח פרק מיוחד בנושא ייצוג הסנגוריה הציבורית ב"תיקי עוני".
"במסגרת עבודתה השוטפת, נתקלת הסנגוריה הציבורית בהצטברותם של כתבי אישום נגד עוברי חוק הנמצאים בשולי החברה, הנוגעים למקרים שבהם העבירה הפלילית לכאורה מתבצעת על רקע של מצוקה כלכלית וחברתית קשה ומציאות חיים הישרדותית בשל מחסור באמצעי קיום בסיסיים", מציינים בסנגוריה הציבורית ומוסיפים: "לעתים, ברקע הדברים קיימת גם הפרה של המדינה את חובותיה הבסיסיות להבטיח קיום מינימלי של אזרחיה בכבוד. כך, למשל, מוגשים כתב אישום בגין פלישה לדירות ציבוריות, חיבור פיראטי לרשת המים והחשמל, גניבת מזון ומוצרי קיום בסיסיים וקיבוץ נדבות".
בסנגוריה הציבורית מפנים אצבע מאשימה כלפי המשטרה ורשויות התביעה, שלטענתה לא מעבירות את הטיפול לרשויות הרווחה והשירותים החברתיים במטרה למצוא פתרון הולם למצוקה הכלכלית, אלא מעדיפות לנקוט צעדים פליליים, המערימים קשיים נוספים ומקטינים את סיכוייו של האדם לצאת ממעגל העוני והמצוקה. לטענת הסנגוריה הציבורית, מגמת הגידול במספר המעצרים היא חלק מיעדיה המוצהרים של המשטרה במסגרת "תוכנית המפנה".
עוד נטען בדוח כי קיימת מגמה של הנמכת הרף להגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות חלשות, לרבות נפגעי נפש ובעלי מוגבלויות. הסנגוריה קוראת לגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה למקבלי ההחלטות במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים, להידרש לנושא בהקדם.
הדוח חושף לכאורה טיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים. יש לציין כי במסגרת ייצוג לקוחותיה נתקלת הסנגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים. הדוח מציין כי תלונות רבות על אלימות שוטרים אינן מגיעות לכדי מיצוי במסגרת חקירה, וכי חקירה כזו מתקיימת רק בכשליש עד כמחצית מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. "לדעת הסנגוריה, התופעה של אלימות שוטרים פוגעת אנושות בזכויות הפרט ונדרשת התגייסות מערכתית למיגורה".
חפים מפשע נאסרים
בדוח המפורט מתריעה הסנגוריה הציבורית מתופעה שהתעוררה בישראל ולפיה חפים מפשע מרצים מאסרים כבדים.
"בדוח פורטו סדרה של קשיים מוסדיים המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ולתקן הרשעות שווא בישראל; מניעת הזכות לבצע במוצגים בדיקות לאחר תום ההליך המשפטי; מניעת העברתם של חומרי חקירה בתיקים חלוטים לעיונה של הסנגוריה הציבורית; ביעור והשמדת מוצגים, לעתים אף בניגוד להוראות החוק; הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד עניינים מובנה, כאשר היא משמשת כמשיב בבקשות למשפט חוזר; וחקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים", נכתב בהודעת הסנגוריה הציבורית.
הדוח מתייחס גם לזכות ההיוועצות בסנגור לפני חקירת חשוד, זכות הנרמסת לכאורה במסגרת חקירות שמנהלת המשטרה. "למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, לא מקפידה משטרת ישראל ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסנגור בכלל, ובסנגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא כי הרוב המכריע של החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שקיימו את זכותם להיוועץ בעורך דין".
בנוסף, הדוח חושף מקרים שבהם עצורים בעלי מוגבלויות נשלחו לבדיקות הסתכלות כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם למיטות בבתי חולים פסיכיאטריים. עוד נחשף בדוח כי בעלי מוגבלויות שכליות העוברים על החוק נשלחים לתקופות מעצר ומאסר ממושכות, בהיעדר מסגרות טיפוליות מתאימות בשירותי הרווחה.
הדוח מתייחס גם להישגי הסנגוריה הציבורית בשנים האחרונות, לחידושים השונים בעבודתה וליעדים שהציבה לעצמה לשנים הבאות: פירוט של זיכויים רבים ובולטים שהתקבלו במהלך השנה החולפת, הרחבת שעות הפעילות של מחלקות המעצרים בסנגוריה הציבורית ל־24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, וצעדים נוספים שהביאו למימוש טוב יותר של זכות ההיוועצות בסנגור.