"משפחה אצילית", כך הגדירו הערב (שלישי) רבים מבאי האזכרה לנערה שירה בנקי ז"ל, את משפחתה, בטקס גילוי המצבה במלאת 30 ימים להירצחה של מי שכבר הפכה בעל כורחה לסמל אחרי מותה של סובלנות ואהבת אדם.



אל הטקס, אשר נערך בשעה זאת בקיבוץ נחשון, בו התגוררה המנוחה בנקי, הגיעו משתתפים רבים. על מצבתה נכתב "שירה בנקי, 2015-1999. "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע" (ברוך שפינוזה), ולאחר מכן נכתבו המילים מתוך "שיר לשירה" שנכתב ע"י יהונתן גפן: "דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך. דברי, מלאך שלי אני יודעת שלא תמיד הקשיבו לקולך".



הוריה של שירה, אורי ומיקה בנקי, ספדו לבתם: "כבר עברו כמה שבועות אבל הכאב לא פוחת. ההלם והכאב אולי מדוברים יותר, אבל לא קלים יותר. תחושת הזוועה אל מול הדבר המיותר הזה, אל מול החור השחור והעצום שנפער בחיינו, מותירה אותנו המומים ותוהים איך אפשר להמשיך מכאן הלאה".



הם סיפרו על התגובות והתנחומים שהם קיבלו לאחר הרצח: "אירוע שהביא אל סף דלתנו אלפי אנשים. גם כאלו שהכרנו קודם וגם חדשים, גם אנשים אנונימיים וגם ציבוריים, גם מהארץ וגם מהעולם. נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, פגש אותנו והביע את תנחומיו, ויו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין, נוכח כאן כעת ואנו מודים להם על כך. קיבלנו תנחומים הן מממשלות ארצות הברית, אנגליה וצרפת, הן מארגונים שונים בארץ ובעולם והן מאנשים פרטיים מכל מקום". 


הוריה של בנקי בטקס. צילום: גיל יוחנן

"איך אפשר לומר 'זיכרונות' על הילדה שלנו"?

כך או כך, זהו כמובן מעמד בלתי נסבל מבחינתנו, ציון הנחת מצבה לילדתנו שטרם מלאו לה 16", הוסיפו ההורים. הם סיפרו על חוויותיהם עם בתם המנוחה טרם הרצח: "שירה שלנו, חרשנו איתך את שבילי הארץ ברגליים, בתחילה תוך כדי שאנחנו מספרים לך סיפורים, כדי להסיח את דעתך מההליכה הרבה, ובהמשך תוך כדי שאת זו שמספרת לאחיך ואחיותיך סיפורים כאלו. דילגנו יחד על בולדרים בדרום, ולכל גב מים שהגענו אליו היית הראשונה להיכנס. בערבי הטיולים ישבנו סביב מדורה. בתחילה כל המשפחות יחדיו ובהמשך התארגנתם, הדור הצעיר, למדורה משלכם. שמענו ושרנו יחד אינספור שירים ישראליים. חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין ונתן אלתרמן היו אהובים עליך וגם יוצרים ואמנים רבים נוספים, כולל מוזיקה לועזית שלא תמיד הכרנו, ועכשיו אנחנו מקימים לך מצבה. בלתי נסבל ובלתי נתפס. מצבה שיש בה את רוח המדבר, את הבולדרים ואת אבני הר הנגב, את הגבים ואת המדורות. מצבה שיש בה כל כך הרבה צער וזכרונות. איך אפשר בכלל לומר 'זכרונות' כשזו ילדה שעוד לא מלאו לה 16?"

הם הוסיפו: "דברים רבים מאוד נאמרו בשבועות שחלפו. דברים על האירוע, על שירה שלנו, על משמעות הדברים, על דמותה של החברה והמדינה, ועל 'פנינו לאן'. לא הופתענו מהדברים הרבים והטובים שנכתבו על שירה. זו בתנו, אחת מארבעת ילדינו הנפלאים, והכל ידוע וברור. כותרת אחת באחד העיתונים תפסה את עינינו - ׳מותה של מנהיגה׳. במונחים כאלו לא חשבנו עליה. היא נפלאה, נהדרת, מיוחדת, מוכשרת, אינטליגנטית ועוד ועוד, אך את המסקנה הזו, התואר הזה, לא גיבשנו בראשנו קודם לכן. יחד עם זאת, מרגע שהמילים נכתבו, הן נראו לפתע כל כך נכונות וברורות, כל כך תואמות את מה שלמעשה אמרו עליה כל חבריה. גם אנו תמיד הרגשנו בלבנו שהיא מובילה, אך כהורים מהשורה לא חיפשנו לקשור כתרים ותארים לראשה. וכי מי לא סבור שילדו הוא ראש וראשון?...ועכשיו, כידוע, הכל התהפך".

אדלשטיין: "קריאת השכמה לכולנו"
 

ב-30 הימים שחלפו מאז פיגוע הדקירה שבוצע על רקע דתי במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, בו נרצחה שירה ונפצעו עוד שישה משתתפים, הבינו בני המשפחה כי מעבר לאבל הכבד האישי שלהם מותה של יקירתם, שהייתה בת 16 בלבד במותה והגיעה למצעד להפגין סולידריות עם חבריה מקהילת הלהט"ב, עולה גם מסר חברתי עוצמתי ששירה עצמה, באישיותה ועוד בחייה, הייתה רוצה להעביר. והמסר הזה הוא אותה הסיבה בדיוק שהביאה אותה להשתתף מלכתחילה במצעד הגאווה השנתי של "הבית הפתוח" בעיר הבירה.



מה שמעביר את המסר של משפחתה של אחדות ציבורית, הוא העובדה כי האישיות הממלכתית היחידה שהוזמנה לנאום באירוע על ידי המשפחה הוא יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כמי שעומד בראש בית הנבחרים המייצג את כל שדרות הציבור.



בנאומו התייחס אדלשטיין להפקת הלקחים שיש לעשות לטענתו בעקבות מותה הטראגי של בנקי ואמר: "בחייה, ולמרבה הטרגדיה גם במותה, הייתה שירה דוגמה ומופת. הערבות ההדדית שהיא גילתה, גם בהשתתפותה במצעד הגאווה, היא קריאת השכמה לכולנו להעצים את הסולידריות, את השותפות, להתעלות מעל לדעות הקדומות, לאפשר לכל אדם באשר הוא לחיות את חייו ולחוש בטוח במרחב הציבורי".
יו"ר הכנסת הוסיף: "אני עומד לפניכם כאן היום לא רק כאדם פרטי שהזדעזע כמו כולם עד עמקי נשמתו ממעשה הרצח המתועב, אלא כנבחר ציבור, המבקש להשמיע קולם של רבים, בדומה קצת ל'שליח הציבור' בתפילות הימים הנוראים, ומבקש לעשות סוג של חשבון נפש ובדק בית.
כמו כן התייחס לרוצח של בנקי, ישי שליסל, ואמר: "הרוצח פעל אך ורק מתוך עיוות מחשבתי, מתוך פרשנות חולנית, הרסנית, פרי דמיונו והגיונו המסולף. אין שפל גדול מזה, אין ביזוי גדול מזה של תורת ישראל".

כבר בתחילת השבוע, ולקראת טקס האזכרה שנערך סמוך לבית שמש, יצאו הוריה של שירה, אורי ומיקה, מאבלם האישי ופרסמו פוסט פומבי ברשת הפייסבוק. בפוסט הם את הזמינו את הזמנה הציבור הרחב להשתתף בטקס האזכרה, כאות תודה לאלפי המסרים המעודדים שהגיעו לבית המשפלה האבלה מאז הרצח: "ההשתתפות של אלפי אנשים באבלנו, בלוויה, בשבעה ובשבועות שחלפו מאז, כמו גם הזעזוע הציבורי מהרצח, היוו עבורנו נקודה קטנה של אור ונחמה באפלה שירדה עלינו. מי שמוצאת או מוצא לנכון, מוזמן להצטרף אלינו ולהשתתף בטקס. וגם אם לא, נשמח אם ייחד לנו ולשירה מחשבה ביום ובשעה הזו", כתבו ההורים.



הם הוסיפו: "אנחנו עדיין מנסים להבין מה אירע ולעכל את עוצמת האובדן, אבל ברור לנו שהרצח הוא שיא נוסף בחוסר הסובלנות של הרחוב הישראלי ובחוסר היכולת והרצון שלו להכיל דעות שונות ובני אדם מגוונים".



לא מחפשים אשמים



בהמשך השבוע, כזכור, הגישה בפעם השנייה המשטרה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן את ממצאי ועדת הבדיקה למחדל שהוביל לאירוע הדקירה הקטלני במצעד הגאווה. הפעם, קיבל השר את ההמלצות. ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב בנצי סאו, הגדיר אותן השבוע כחסרות תקדים בחומרתן. למרות זאת, לפי החשיפה בערוץ 10, הקצונה הבכירה במחוז ירושלים לא עוסקת בימים אלה בהפקת לקחים וממשיכה בהטחת האשמות זה בזה והתנערות מאחריות. חמישה קצינים במחוז יועברו מתפקידם ועוד שניים יספגו הערה פיקודית בתיקם, דבר שעלול להשפיע על קידומם של כל אלה בעתיד.



אבל המשפחה, כדרכה, לא חיפשה אשמים: "כך או כך, הדוח לא ישיב את שירה לחיק משפחתה. יחד עם זאת, המשפחה מקווה שככל שנמצאו ליקויים כלשהם הרי שאלה יתוקנו והלקחים יופקו וייושמו באורח העמוק ביותר האפשרי על מנת למנוע הישנות מקרים דומים".



באגודה למען הלהט"ב בישראל, התגובה בערב פרסום המסקנות היתה נחרצת יותר: "לא צריך להמתין לרצח הבא - פשעי שנאה כנגד קהילת הלהט"ב מתרחשים מידי יום, ואנחנו מפצירים במשטרת ישראל להסיק את המסקנות הרלוונטיות כדי לשמור על ביטחונם של חברי וחברות הקהילה הגאה", אמר למעריב מנכ"ל האגודה, עודד פריד.