הקמת יחידה נפרדת ועצמאית לביקורת הפרקליטות, שיחול עליה חוק הביקורת הפנימית, בדומה לזאת הקיימת במשרד הביטחון ומבקרת את צה"ל, כך עולה מההמלצות ועדת גולדברג.
הבוקר (חמישי) הגיש שופט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועמ"ש, יהודה ויינשטיין, את המלצותיו בנושא פעילות נציבות הביקורת. השופט לשעבר ממליץ לעגן את הביקורת בחוק הנציבות נגד תלונות הפרקליטים, אשר תכלול ביקורת גם על היועץ המשפטי לממשלה וגם על פרקליט בודד, אולם בצורה מבוקרת.
מקורות המקורבים לדוח מסרו כי הוא צפוי להביא ל"רעידת אדמה" בעולם המשפט. נציבות הביקורת על הפרקליטות צפויה להישאר וכנראה גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין יוכפף לביקורת על מערך התביעה.
"אין להחריג את היועץ המשפטי לממשלה"
בנוגע ליועץ המשפטי לממשלה כתב גולדברג: "אינני סבור כי יש להחריג את היועץ המשפטי עצמו מסמכות הנציב לברר תלונה עליו. היועץ המשפטי אינו רק אחראי לכל זרועות התביעה הפלילית ועומד בראשה, הוא נוטל אישית חלק פעיל ומכריע בהחלטות הנוגעות לתיקים רגישים ובעלי עניין ציבורי". עם זאת, הוא הוסיף כי "מדובר אך ורק בבירור תלונה הנוגעת להתנהלותו או התנהגותו, ולא על טיבן של החלטות שיקבל".
מבחינת הפרקליטים, אשר התנגדו נחרצות לאפשרות של ביצוע ביקורת פרטנית על פרקליט מסוים, נרשם הישג, לאחר שגולדברג המליץ להגביל את האפשרות הזאת. בתגובה נמסר מארגון הפרקליטים כי "דוח גולדברג קבע כי לא ניתן לאמץ את המודל על פיו פועלת נציבות הביקורת כיום. הוא ממליץ שתלונות נגד מערך התביעה יוסדרו בחוק, למקרים מסוימים".
"מספר התלונות המוצדקות על פרקליטים ועל פרקליטות המדינה, זעום ביותר"
גולדברג מציין כי מאז שקמה נציבות הביקורת, בראשותה של השופטת בדימוס הילה גרסטל, ועד יולי 2015, התבררו בנציבות 2015 תלונות, 119 היו תלונות פרטניות והשאר היו מערכתיות. מתוך כלל התלונות שבוררו, שמונה בלבד נמצאו מוצדקות ברמה המערכתית ותלונה אחת במישור האישי. "מספר התלונות המוצדקות על פרקליטים ועל פרקליטות המדינה, זעום ביותר, על אף ריבוי התלונות", כתב גולדברג בהחלטתו. "אולם, איני מוצא להיאחז בנתון זה כדי להשיב בשלילה לשאלה אם להקים גוף לבירור תלונות על פרקליטים".
במחאתם נגד הביקורת הפרטנית, טענו הפרקליטים כי היא עלולה לשמש כלי לניגוח אישי כלפיהם, מצד נאשמים בתיקים פליליים. "אין להקל ראש בטענה כי הקמת נציבות לביקורת תלונות על פרקליטים מקימה גם כלי לניגוחם וכנגד עלולה לפתח אצל פרקליטים, תפיסה של 'ראש קטן' כמגן מפני תלונות", כותב גולדברג. מאידך, מצטט גולדברג את מאמרם של פרופסור מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא, שכתבו כי "ללא מידה של פיקוח לא יהיה אפשר להבטיח שפרקליטיה יפעלו תמיד על הצד הטוב ביותר תוך שמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי".
לדעתו של גולדברג, יש להימנע מיצירת מנגנון של דין משמעתי נוסף, בנוסף לזה המתקיים בבית הדין המשמעתי לעובדי המדינה. "בעיקרון, נציבות תלונות אינה צריכה להיות חלק מדיני המשמעת. כך הוא אצל נציב תלונות הציבור במבקר במדינה ואצל נציב תלונות הציבור על שופטים". על פי המלצתו, חוק נציב תלונות הציבור על מערך התביעה יכלול מתן שיקול דעת לנציב עצמאי לסנן את התלונות ולהחליט באלו מהן יקיים בירור. בסמכותו יהיה להחליט איזו תלונה ראויה להתברר בפניו, מפאת החשיבות הציבורית שבכך".