"פגיעה בבטן הרכה של הטרור": אושרה החמרת העונש למיידי האבנים

החוק מבקש להטיל עונש מינימלי של ארבע שנות מאסר למיידי אבנים או חפצים לעבר כלי תחבורה אשר נעשו במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבתו.

חלקו הנוסף של החוק דן בשלילת הטבת כספי גמלאות מהוריו של ילד שהורשע באחת העבירות הללו, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור. בתקופה בה הנער/ה נמצאים במאסר עקב הרשעה ישללו קצבאות ביטוח לאומי של הוריו כגון קצבת ילדים, מענק לימודים, תוספות כספיות כגון מזונות המגיעות להוריו, תוספת עבור הילד לקצבת נכות, קצבת שאירים. 

הצעת החוק להחמרת הענישה נגד מיידי אבנים היא במידה רבה המשך למדיניות הקיימת במערכת המשפט בחודשים האחרונים ולהנחיות פרקליט המדינה בנושא. אם בעבר, במקרים של קטינים, בית המשפט נהג לשלוח אותם לחלופות מעצר, לעבודות שרות ולשיקום, מאז רצח מוחמד אבו ח'דיר חלה תפנית מסוימת ביחס הפרקליטות והשופטים לנערים שנתפסו מיידים אבנים. .

"על כל אדם אחריות אישית למעשיו"
 

אחת מיוזמות ויוזמי החוק, שרת המשפטים איילת שקד, הביעה בוועדת השרים לחקיקה סיפוק מאישור החוק, אותו היא מכנה "פגיעה בבטן הרכה של הטרור". שקד הוסיפה: "בימים טרופים אלה, מערכת הביטחון והמשפט זקוקה לכל הכלים היצירתיים והענישתיים".

שר הרווחה, חיים כץ, גם הוא מיוזמי ויוזמות החוק, אמר בתום ישיבת הממשלה כי "על כל אדם, צעיר כבוגר, מוטלת אחריות אישית למעשיו ועליו לשלם בגין מעשי הטרור והפגיעה בחפים מפשע".

אבל לא כולם מרוצים מהחוק החדש, ויש מי שמזהירים כי מדובר בחוק שלמעשה יחמיר את המצב בשטח הבוער. "הצעת החוק החדשה מנוגדת לרוח חוק הנוער", אומרת עורכת הדין נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח. "החוק שם למטרה לשקם בני נוער ולהחזירם לחברה ולא להשאירם במעגל האלימות. מאחורי העיקרון הזה עומדים מחקרים שמראים שנוער שנמצא מאחורי סורג ובריח למשך תקופה ארוכה חשוף יותר לעבריינות ונשאר במעגל האלימות", הסבירה. 

לדבריה, מאז רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר, והמהומות שפרצו בעקבותיו, חלה החמרה בענישה ועלייה בבקשות למעצר עד תום ההליכים. בספטמבר פרסם פרקליט המדינה, שי ניצן, הנחיות חדשות להתמודדות עם מיידי אבנים, בעקבות העלייה במספר המקרים, במיוחד במזרח ירושלים.  בין היתר, הונחו הפרקליטים לדרוש תקופות מעצר למיידי אבנים ולדרוש ענישה מאחורי סורג ובריח, וכן לבקש תקופות מאסר ממושכות יותר. 

הצעת החוק החדשה מבקשת להוסיף לכך גם שלילת קצבאות ביטוח לאומי והטבות כספיות מהוריו של קטין שהורשע בעבירות דומות. לדברי השרה שקד, מדובר בסנקציות "הפוגעות בכיסן של משפחות, אשר אינן לוקחות אחריות על חינוך ילדיהן". 

על פי עורכת הדין עליאן, "צריך לזכור שלא מדובר בפריבילגיה, אלא בצורך קיומי. מדובר באוכלוסייה ש-75% ממנה מתחת לקו העוני. הצעד הזה לא יוביל לשליטה במצב, אלא רק למרמור רב יותר בקרב האוכלוסייה הפלסטינית".