יצחק נבון היה נשיא עממי ואהוב, נשיא בתוך עמו. ימיו במשכן ייזכרו כתקופת הזוהר של מוסד הנשיאות בישראל. בזכות אישיותו וחמימותו הצליח נבון לפתח קשר עם כל שכבות האוכלוסיה - מילדי הגן, דרך נשים ורוכלים בשוק, ועד לאינטלקטואלים, סופרים ומשוררים.
נבון גם היה הנשיא המזרחי הראשון, ס"ט (ספרדי טהור) שהיה גאה מאוד במוצא משפחתו. מצד אביו השתייך למשפחה שורשית מצאצאי גירוש ספרד שישבה דורות בירושלים, ומצד אמו, למשפחה מיוחסת שמוצאה במרוקו.
יצחק נבון העלה על נס את תרבות ספרד והיה גאה בתרבות שהוא מייצג. המוטו שלו בנשיאות היה לנסות להקנות לכל עדה ושבט בישראל תחושת גאווה ושייכות. תחושה שלכל עדה יש מה לתרום לפסיפס הישראלי, כולם יחד שבטי ישראל. בכל יישוב, בכל מושב, בכל עיירת פיתוח שאליה הגענו, הוא רצה לראות הופעות של פולקלור ותרבות והתעניין באופן אותנטי בתרבות של כל עדה ושבט בישראל. התחושה שהוא העניק לעם הייתה של אהבה אמיתית ולא מזוייפת.
הספר האוטוביוגרפי שהוציא לאור במהלך השנה האחרונה סוקר את מסכת חייו העשירה, כשהוא שם דגש על תקופת עבודתו כמזכירו של דוד בן גוריון, והשיא היה כמובן תקופת נשיאותו.
יצחק נבון כמעט ולא יצא לביקורים בחו"ל. הוא אומנם ביקר פעם ביקור פרטי בארה"ב והתקבל בבית הלבן, אבל הביקור הרשמי היחידי שעשה היה ביקור היסטורי במצרים שלאחר חתימת הסכמי השלום. הוא ראה בזה גולת כותרת. נבון התקבל במצרים על פי כל כללי הטקס, עם 21 מטחי תותחים. נשיא מצרים אנואר סאדאת ליווה אותו באופן אישי מנמל התעופה של קהיר ועד הארמון בלב הבירה, כשדגלי ישראל ומצרים מתנוססים על כל עמוד בדרך בין שדה התעופה לארמון, שעליו התנוסס דגל ענק של ישראל לאורך כל ימי הביקור. נבון נפגש עם שמנה וסלתה של החברה המצרית ושבה את לבם בגינוניו, בערבית שבפיו ובהבנתו את תרבותם. זה היה שיאו של תור הזהב הקצר ביחסינו עם מצרים.
נבון היה יונה צחורה אבל לא שמאל קיצוני. כנשיא הוא נזהר לא לנקוט עמדה פוליטית או להיכנס לוויכוחים פוליטיים, אבל במובן מסויים הוא נתן ביטוי לעמדותיו בכך שבכל כהונתו נמנע מלבקר בשטחי יו"ש. נבון הסביר כי הוא לא מבקר ביישובים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
ככלל, הוא הקפיד להתרחק מנושאים פוליטיים, למעט מקרה אחד בולט, במלחמת לבנון הראשונה. נבון לקח קשה את המלחמה ואת האבידות הרבות שהיו לצה"ל ודרש, באופן פומבי, להקים ועדת חקירה בלתי תלויה לאירועי הטבח בסברה ושתילה, בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה דאז מנחם בגין.
לאחר שסיים לכהן כנשיא, הוא חזר לפוליטיקה, מהלך שהצטער עליו ואמר גם בפומבי וגם בספרו שזו הייתה טעות. כשסיים את הנשיאות דובר בו כמועמד אפשרי לראשות מפלגת העבודה לבחירות 1984 ואף הוזכר כמועמד לראשות הממשלה. רבים רצו שיציג את מועמדותו כי הוא זכה לפופולאריות רבה בציבור אבל הוא לא היה בטוח שזה תפקיד שתפור עליו. היו לו ספקות ולבטים רבים. לבסוף, מאחר ורבין ופרס התמודדו, הוא החליט לא להציג את מועמדותו אך הסכים לכהן כסגן ראש ממשלה ושר החינוך בממשלת האחדות. כאמור, לימים הודה שזו הייתה טעות.
נבון היה אחד הנשיאים המוצלחים והאהובים ביותר שקמו למדינת ישראל. יהי זכרו ברוך.
הכותב היה מזכירו האישי, דוברו ושלישו של הנשיא יצחק נבון
הביא לדפוס: אריק בנדר