עטוף באהבה החזיר יצחק נבון ביום שישי בערב את נשמתו לבוראו.
את ימיו האחרונים עשה בביתו מוקף בבני המשפחה. אני הייתי כל העת ליד מיטתו ולצדי בנו ארז ובתו נעמה, שהגיעה מהקיבוץ. יצחק נבון הלך לעולמו בלי לסבול ובהרגשה של נחת ושלווה.
באופן אישי, אני זכיתי להיות לצדו ב־20 השנים האחרונות. הייתי עדה לאהבה הגדולה אליו מכל חלקי העם. זה היה דבר בלתי רגיל. בכל מקום שהיינו - בתור לקולנוע, ברחוב, בשוק, לשם נהגנו ללכת יחדיו בלי מאבטחים ובלי שומרים ובלי סמלים כדי לעשות קניות - ניגשו אנשים וביקשו ללחוץ את ידו. יצחק נבון תמיד ענה להם בחום ובחיבה אנושית והתעניין בכל אחד, מאין הוא ומהיכן משפחתו, ותמיד הוא מצא הקשר כלשהו וסיפר להם על הסבתא שלהם או שהוא זוכר את אביהם. זה היה ממש נוגע ללב. יצחק אהב את העם והעם החזיר לו אהבה.
בני הזוג נבון בהשקת ספרו האוטוביוגרפי ביוני השנה. הגיע בכיסא גלגלים. צילום: קובי גדעון לע"מ
כ־20 שנה אני לצדו של יצחק נבון, ואני יכולה להעיד מקרוב שהיה בו שילוב של אצילות ועממיות מיוחדים במינם. בעיני, יצחק היה מנהיג אמיתי שרק רצה לאחד את העם. הוא לא רצה פילוג אלא איחוד, והוא באמת ובתמים רצה בטובת כולם, ללא יוצא מן הכלל.
יצחק היה רודף שלום. שלום בפנים ושלום בחוץ. הוא רצה לראות את השלום בינינו לבין שכנינו מתרחש עוד בימיו ולצערו לא זכה, אבל עד יומו האחרון הוא זכר את הביקור הממלכתי שעשה במצרים, כשנה לאחר חתימת הסכם השלום. ביקור כזה לא היה מעולם ואני חוששת שגם לא יהיה לעולם.
העם המצרי קיבל באהדה רבה ובחיבה את הנשיא נבון, שהפגין ידע רב בתרבות הערבית והמצרית. הוא דיבר עם המצרים בשפתם והעם המצרי ידע להעריך זאת וגם הנשיא סאדאת חלק לו כבוד גדול.
אני שמחה שיצחק השלים בשנה האחרונה את הוצאת ספרו האוטוביוגרפי "כל הדרך". הטקס נערך ב"מרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה" בירושלים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין. להשקה הגיע יצחק על כיסא גלגלים. הוא יצא לכבוד הטקס מבית החולים שבו אושפז, ואחריו שב לבית החולים.
את ימיו האחרונים העביר בביתו מוקף באהבה ובכבוד, והספיק להיפרד מכולם ברוגע ובנועם, בכבוד ובצנעה שאפיינו אותו כל חייו. בחודשים האחרונים ידענו שהרגע הזה הולך ומתקרב. זה כל כך כואב.
הביא לדפוס: אריק בנדר