סופה של הקונספירציה: מה באמת קרה כשרבין נרצח?

שייחנקו כל הקונספירטורים ושיבושם להם", אומר אפרים סנה בכעס רב. סנה, רופא במקצועו, היה שר הבריאות כשראש הממשלה יצחק רבין נרצח. שעה קלה לאחר הרצח הוא יצא בהודעה דרמטית שהפכה אותו ברבות השנים ליקיר הימין הקיצוני ולחביבם של הוגי הקונספירציות. “ראש הממשלה נרצח מפגיעה של שלושה כדורים, בחזה, בקיבה ובעמוד השדרה", אמר סנה הנרעש. על פי הגרסה הרשמית יגאל עמיר ירה לעברו של רבין שלושה כדורים, שניים פגעו ברבין בגב, השלישי פגע במאבטחו יורם רובין. ההודעה של סנה על פגיעה של שלושה כדורים בראש הממשלה נתנה לקונספירטורים עוד רוח גבית בדרך לשכנוע אחוזים ניכרים בקרב הציבור הישראלי בקיומה של תיאוריית קשר לרצח ראש ממשלת ישראל.

“אוי באמת, הם חוגגים על הטעות שלי", אמר לנו השבוע סנה, “דיברתי שעה אחרי הרצח, הכל היה עדיין טרי, אז טעיתי, אמרתי שלושה כדורים במקום שניים. מה זה משנה בכלל. אנשים רוצים להמציא סיפורים בכוח, אז הם מגיעים גם לטעות שלי".

20 שנה לאחר רצח רבין, תיאוריות הקונספירציה הגורסות שהשב"כ אחראי לרצח רבין לא זו בלבד ששוטפות את רשת האינטרנט - בין השאר עם סרטים ביו־טיוב שזוכים למאות אלפי צפיות - אלא אף הולכות ומתקבעות כאמת המוחלטת בקרב חלק משמעותי באוכלוסייה, יש שיאמרו משמעותי מדי. סקר של "מעריב־סופהשבוע" שהתפרסם לקראת יום הזיכרון ה־20 ליצחק רבין המנוח מצא שכחמישית מהציבור מאמינים כי לא יגאל עמיר רצח את רבין. בשנה שעברה, למשל, רק 14% סברו שעמיר איננו הרוצח. בקרב מצביעי ימין המספרים מבהילים עוד יותר: 28% ממי שמגדירים את עצמם כאנשי ימין סבורים שיגאל עמיר איננו הרוצח לעומת 6% בלבד מאנשי השמאל ו־12% מהנשאלים המגדירים את עצמם כאנשי מרכז. סקר של מכון מסקר שפורסם לאחרונה ב"וואלה!" מצא ש־55% מהנשאלים מהציונות הדתית סבורים שיגאל עמיר איננו הרוצח וש־75% מהצעירים בציונות הדתית סבורים שיגאל עמיר איננו הרוצח.

כ־20 בני אדם מכל רחבי הארץ, בהם רופא, רואה חשבון, איש מחשבים, עיתונאי ואחרים, מפיצים כבר שנים תיאוריות קונספירציה המתבססות בעיקר על הטענה שהשב"כ, הוא ולא אחר, רצח את רבין. חלקם אינם מסתפקים באתרי אינטרנט ואף כתבו ספרים בנושא, אחרים העלו סרטים חובבניים ליו־טיוב. העיתונות הממוסדת שומרת מהם מרחק, אך מתחת לאפה קמה תקשורת מחתרתית באינטרנט והיא פורחת ומשגשגת.

יותר מ–178 אלף צפיות נרשמו לסרטון קצר ביו־טיוב שבו מככבת עדת ראייה שאמרה מיד לאחר הרצח לערוץ 2 שרבין לא נפגע. 60 אלף צפיות לסרט נוסף שבו אחד הקונספירטורים מעלה הגיגים אישיים על הרצח. יותר מ–68 אלף צפיות לסרטון שבו אריה זריצקי מנסה להוכיח שיגאל עמיר איננו הרוצח. יותר מ–60 אלף צפיות לתיעוד ולאינפורמציה שהעלה אחד, חיים כראל, בסרטון שנקרא "תיק לא סגור, מי רצח את רבין?". המסקנה שעולה מהסרט ברורה: יגאל עמיר איננו הרוצח. כ–12 אלף צפיות לסרטון של ברי חמיש, ותיק הקונספירטורים, הקושר את שמעון פרס לרצח. אירועי ההנצחה בשבועות האחרונים הגבירו את השטף, ומספר הצפיות בסרטוני הקונספירציה זינק, מדי יום צופים בהם אלפי גולשים. עד שהגיליון הזה ירד לדפוס המספרים יהיו גבוהים הרבה יותר.

בשבועות האחרונים חזרנו אל מי שהזינו, שלא ברצונם, כמו סנה, את הקונספירטורים: פרופ' יהודה היס, הפתולוג שניתח את גופתו של יצחק רבין, מככב באתרי הקונספירציה לאחר שחתם עם המדינה על הסכם סודיות חריג בטרם ביצע את הניתוח; דליה רבין שביקשה כחמש שנים לאחר הרצח לחקור את פעילות השב"כ והפכה לפתע, למגינת לבה, ליקירת הקונספירטורים; גם פרופ' גבי ברבש, שהיה מנהל בית חולים איכילוב בתל אביב, הוא אחד מחביביהם. הרופאים שטיפלו ברבין באיכילוב כתבו שני הדוחות הסותרים זה את זה, ואתרי הקונספירציה חוגגים. הנהג של רבין בליל הרצח, מנחם דמתי, מתמודד עם תיאוריות קונספירציה הטוענות שאנשי שב"כ רצחו את רבין בתוך המכונית בדרכה לבית החולים. “שיחשדו במה שהם רוצים ושייהנו מהחיים", אומר דמתי בשיחה למוסף, “הם ממציאים המצאות שלא היו ולא נבראו".

משהו נראה מוזר

דמתי היה שם, ברגעים הראשונים, מיד לאחר שנורו שלוש היריות. מאז הרצח הוא עובד כנהג במשרד ראש הממשלה, אבל מסיע בעיקר דואר. בעוד חודשים ספורים יפרוש לגמלאות. בשבועות האחרונים כלי תקשורת זרים צובאים על ביתו בראשון לציון, רובם מתעניינים בתחושתו 20 שנה אחרי הרצח ובגעגועיו ליצחק רבין. דמתי היה נהגו האישי של שמעון פרס, בליל הרצח החליף את יחזקאל שרעבי, שהיה הנהג של רבין ונקלע לדרמה הגדולה. הוא זוכר איך עמד סמוך למכונית השרד של ראש הממשלה כשנשמעו היריות. “היו יריות חלשות כמו קפצונים, הן נשמעו לא אותנטיות. מיד נכנסתי לאוטו כפי שהודרכתי לעשות באימונים. המאבטח יורם רובין הכניס את רבין לאוטו וקיבלתי שאגה מיורם לנסוע לבית חולים".

כמו רבים אחרים שהיו בזירת הרצח, גם דמתי זוכר את הקריאה “סרק, סרק" או “זה לא אמיתי", שנשמעה סמוך למקום הרצח. עד היום לא ברור מי צעק, גם ועדת שמגר לא פתרה את התעלומה. הקונספירטורים חוגגים על הקריאה וסבורים כי בין שאנשי השב"כ קראו “סרק, סרק" ובין שעשה זאת יגאל עמיר, היא מהווה הוכחה לכך שעמיר הוא לא הרוצח. דמתי עצמו סבור שיגאל עמיר עצמו היה זה שקרא “סרק, סרק". על פי חלק מהקונספירטורים באקדחו של עמיר אכן היו כדורי סרק. אך גם סברה זאת יצאה לאחרונה סופית מכלל אפשרות, לאחר שחגי עמיר התבטא, ביותר מהזדמנות אחת, שהכדורים היו חיים וכי האקדח היה טמון במכנסיו של יגאל עמיר ולאיש לא הייתה גישה לכלי הנשק וגם לא אפשרות להחליף את הכדורים החיים בכדורי סרק.

רוב הקונספירטורים טוענים שלא התגלו סימני ירי על ידיו של יגאל עמיר, מה שמוכיח לכאורה שעמיר אינו הרוצח. הם מסתמכים על בדיקת פירופרינט החושפת מגע עם ברזל שערך פקד אריה משה על ידיו של עמיר זמן קצר לאחר הרצח. בדוח שלו פקד משה כותב ש"לא ראיתי תגובה בעלת משמעות". בדיקה מהירה של המעבדה בראשות נדב לוין, ראש מעבדת סימנים וחומרים במעבדה לזיהוי פלילי, קבעה כי לא נמצאו חלקיקים שאותם ניתן לזהות כסימני ירי, אולם בדיקה מעמיקה יותר שנערכה על ידי לוין עצמו מצאה “חלקיקים רבים שאותם ניתן לזהות כשרידי ירי".

יגאל עמיר, אז עדיין סטודנט אלמוני, נתפס במצלמתו של רוני קמפלר, רואה חשבון במקצועו וצלם חובב שצילם את קלטת הרצח. במשך דקות ארוכות לפני הרצח צילם קמפלר את עמיר, ובכך הפך לאחד מגיבורי תיאוריית הקונספירציה. רבים מהקונספירטורים רואים בו סוכן של השב"כ שנשלח לצלם את האירוע. לא זו בלבד שהוא התמקד בעמיר, אז דמות שולית וחסרת כל חשיבות, הוא גם הסתובב בחופשיות סמוך לבימת העצרת ואף עלה לגג המשקיף על הכיכר.

אגב, לא רק הקונספירטורים תוהים. “הוא צילם שעה ארוכה את גבו של יגאל עמיר כאילו ידע שמשהו יקרה", אמר בעבר פרופ' מיכאל הרסגור, “אני לא הייתי עומד ומצלם לאורך זמן גבו של אדם". ואילו דליה רבין תהתה איך הגיע קמפלר לגג. “אין לא שטח מסומן ולא שטח סטרילי ולא בודקים את הגג", אמרה בעבר, “ועולה פתאום הקמפלר הזה, פתאום יכול לצלם מהגג, מאיפה הוא בא? הסיפור שמישהו עלה על הגג וצילם את כל מהלך האירועים, בדיעבד זה נראה תמוה".

קמפלר הסביר במשפטו של יגאל עמיר שהוא בחר להתמקד בעמיר מפני שמשהו נראה לו מוזר. “ניסיתי לחשוב מי מבין האנשים שאני רואה עלול להיות מעורב באירוע כלשהו. משום מה הוא נראה לי. משהו נראה לי מוזר". בראיון עיתונאי הוא אמר שהסיפור שלו “אכן מוזר, אבל אני אזרח מהשורה שנקלע לסיטואציה דרמטית וטרגית". בשיחה קצרה למוסף השבוע הוא אומר שאין לו אפשרות להתווכח עם תיאוריות הקונספירציה. “אין לי מה להגיד על התיאוריות האלה, יש כל כך הרבה תיאוריות, ואם אני אתחיל להתווכח איתן אני לא אצא מזה".

שאלת המכונית

קמפלר מכר את הקלטת לערוץ 2, לפני כשלוש שנים היא הועלתה ליו־טיוב, ועד היום נרשמו יותר מ–193 אלף צפיות בה. כל קונספירטור מתחיל מכיר היטב את הקלטת שבה רבין נראה עומד על רגליו לאחר הירי ומביט לאחור. לטענת חלק מהקונספירטורים רבין לא נרצח בכיכר אלא אחר כך, במכונית שהובילה אותו לבית החולים או בבית החולים. לבד מהקלטת יש להם עוד כמה הוכחות לכאורה לתיאוריה ההזויה.

מרים אורן שהשתתפה בעצרת ובסיומה עמדה סמוך לראש הממשלה, היא אחת מחביבות הקונספירטורים. בליל הרצח היא אמרה לערוץ 2 שראש הממשלה לא נפגע. גם לאה רבין מככבת באתרי הקונספירציה. בספרה "הולכת בדרכו" לאה רבין כותבת שהיא התבוננה בבעלה מיד לאחר הירי ו"הוא נראה בסדר גמור". בראיונות עיתונאיים ואף בספר היא טענה שאנשי השב"כ אמרו לי שנורו כדורי סרק ושהאירוע אינו אמיתי. “הוא נפל על הרצפה, ולי אומרים ‘זה לא אמיתי' ודוחפים אותי לאוטו אחר ומריצים אותי משם". המאבטח יורם רובין הוא כוכב נוסף של אתרי הקונספירציה המצטטים את דבריו בפני ועדת שמגר שחקרה את התנהלות השב"כ בליל הרצח. רובין אמר לוועדה שהוא עצמו ורבין זינקו למכונית. “בפירוש זינקנו. אני בעצמי התפלאתי אחרי זה כששחזרתי עם עצמי. איך בן אדם בגיל כזה, איך יכולנו לקפוץ ככה".

אלא שיש גם עדויות אחרות. בעדותו לחוקר משטרה שעות ספורות לאחר האירוע רובין לא הזכיר את הזינוק. “הרמתי את ראש הממשלה ודחפתי אותו לתוך הרכב", הוא אמר. במשפטו של יגאל עמיר הוא אמר דברים דומים: “נפלנו על הרצפה. תפסתי את יצחק בכתפיים ואמרתי לו: אתה נשמע רק לי. שנייה לאחר מכן מצאתי את עצמי שוכב ברכב על ראש הממשלה בדרך לבית החולים".

שי גלזר, מאבטח נוסף, אמר בראיון לתוכנית "המקור" לפני שש שנים שהוא התקשה להרים את רבין אל תוך המכונית. “יורם ואני מרימים אותו לכיוון האוטו, אני זוכר שזה לא היה קל, הרגשת שאתה מרים בן אדם שלא עוזר לך להתרומם". על פי ועדת שמגר, רבין הוכנס למכונית בעזרת יורם רובין ואחרים.

דמתי, שכאמור כבר ישב במכונית, מזים את טענות הקונספירציה. “רבין נישא למכונית ולא נכנס אליה בכוחות עצמו. הרימו אותו והכניסו אותו למושב האחורי במכונית, בהתחלה הוא עוד ניסה לדבר. מיד יצאנו לדרך".

תפסיקו כבר

מי יצא לדרך, כמה אנשים היו במכונית ששעטה לאיכילוב? על פי ועדת שמגר, שלושה: רבין, רובין ודמתי. כמה עיתונאים תיארו נוסע רביעי, הקונספירטורים טוענים שאיש שב"כ נוסף, מלבד רובין, היה במכונית במושב הסמוך לזה של הנהג וכי הוא רצח את רבין במהלך הנסיעה. חלקם מזהים אותו בשמו ואף אומרים שלמחרת, כשהבין את גודל האסון, התאבד ונקבר בחשאי.

דמתי איננו יודע אם לצחוק או לבכות. “כבר שמעתי שאומרים שאני רצחתי את רבין ושבתי רעות הייתה איתנו במכונית. כמובן שזה שטויות. בתי הייתה בעצרת אבל לא נכנסה איתי למכונית. גם שני אחי, נפתלי וחיים, אגב, היו בעצרת, הבאתי אותם לכיכר, תכננו שהם ייגשו לרבין אחרי העצרת וילחצו לו יד. הם העידו בפני ועדת שמגר. נפתלי שעמד סמוך ליגאל עמיר נשכב עליו לאחר שירה את הירייה השלישית".

רוב הקונספירטורים משוכנעים שאיש שב"כ נוסף ישב לצדך.
“תפסיקו, בחייכם, אף איש מסתורי מהשב"כ לא ישב על ידי במכונית. בתחילת הנסיעה היינו רק שלושה, לקראת סוף הנסיעה ביקשתי משוטר באחד המחסומים שיצטרף אלינו כדי שיעזור לי לחצות את הכבישים העמוסים. זאת האמת וכל שאר הסיפורים מצוצים מהאצבע".

הנסיעה עצמה, אומר דמתי, הייתה קצרה ונמשכה דקות ספורות בלבד, וזאת אף על פי שהוא בחר בנתיב הארוך. במקום לנסוע לאיכילוב דרך שד' דוד המלך הוא פנה צפונה באבן גבירול ומשם לארלוזורוב ואז ימינה בוויצמן לבית החולים. בחדשות ערוץ 2 חשפו, מיד אחרי הרצח, שהדרך נפרשה על פני 1.7 ק"מ במקום 700 מ'. “למה הנהג עשה עיקוף כל כך גדול בדרך לבית החולים?", תהה פרופ' מרדכי גוטמן, אחד הרופאים שטיפלו ברבין בבית חולים איכילוב, בראיון ל"מעריב".

פרופ' יורם קלוגר, אף הוא אחד הרופאים שטיפלו ברבין, אמר שעברו עשר דקות מאז הפציעה ועד שהגיע ראש הממשלה לבית החולים. קונספירטורים תזמנו יותר מ־20 דקות נסיעה, זו הוכחה לטענתם שרבין נלקח מהכיכר למטה השב"כ או שנרצח בדרך, פעולה הדורשת זמן. דמתי מגחך. “משום מה יש אנשים שנוח להם להגיד שהנסיעה נמשכה הרבה זמן. אבל בזה אני לא יכול לתחמן. אמרו שנסעתי לרחוב דיזנגוף ולמטה השב"כ, אבל הכל שטויות. שד' דוד המלך היו עמוסות בבני אדם והחלטתי שהדרך הארוכה יותר תהיה מהירה יותר".

אז נסעת מהכיכר ישר לבית החולים?
“בוודאי, זה בדוק ויציב".

מה קרה בבית החולים

תלי תלים של מילים נכתבו על המכונית שבה הגיע רבין לבית החולים. לטענת הקונספירטורים רבין הוכנס למכונית השרד אולם במהלך הנסיעה הועבר לאמבולנס. בכך הם מנסים לסתור את הגרסה הרשמית, כפי שהוצגה בוועדת שמגר, שלפיה ראש הממשלה הגיע לבית החולים במכונית השרד הממשלתית, ולהוכיח שהגרסה הרשמית כולה נשענת על אינסוף שקרים.

החגיגה הקונספירטיבית בעניין זה מסתמכת על תעודה רפואית של פרופ' מרדכי גוטמן שכתב שרבין הגיע לבית החולים עם טובוס בקנה הנשימה ובסוגריים כתב: נט"ן. כלומר, ראש הממשלה הגיע לבית החולים באמבולנס. עוד בליל הרצח פרופ' גבי ברבש אמר שהטובוס הוכנס לקנה הנשימה של ראש הממשלה לאחר שהגיע לבית החולים, אבל דבריו לא הרגיעו את הקונספירטורים. כמה חרוצים במיוחד אף מצאו הוכחה נוספת לאמבולנס בדבריו של ד"ר ניר כהן, רופא מתמחה ששהה באותם רגעים בחדר הטראומה שאליו הובל רבין, ולמחרת הרצח אמר ל"מעריב" שהוא שמע סירנה “שונה מהרגיל, מיד לאחר מכן ראיתי אותו מועבר מאמבולנס למיטה ולחדר הטראומה". האחות אדל אלון אמרה באותה כתבה שאף היא שמעה “סירנה מוזרה".

דמתי נחוש. “לא, מה פתאום, לא היה אמבולנס, הגענו ברכב השרד, עצרתי בשער, צעקתי 'ראש הממשלה פצוע', אני בעצמי הבאתי את רבין עד פתח בית החולים, לא היה אמבולנס. תשמעי, אנשים ממציאים כל מיני דברים, מה שאני יכול לעשות אחרי 20 שנה זה רק לכאוב את הכאב הגדול. כל הנסיעה קיוויתי שעוד נצליח להציל אותו. אחרי שהורדתי אותו מהאוטו החולצה שלי הייתה ספוגה דם ופה התחלתי לדאוג. ישבתי מכונס על יד הקיר בפינה, לא דיברתי עם אף אחד, התפללתי. בהתחלה אמרו שיש לו קצת דופק, אחר כך קיבלנו את הידיעה על מותו. זה היה נורא ואיום".

דרמה גדולה לא פחות מהירי התרחשה, על פי אתרי הקונספירציה, בבית חולים איכילוב. רבין הובהל לחדר הניתוח. כחצי שעה לאחר שהגיע הוכרז דבר מותו. פרופ' מרדכי גוטמן כתב שני דוחות הסותרים זה את זה, באחד תיאר פצע יציאה של כדור באזור בית החזה, באחר לא הזכיר זאת. לא רק הדוחות הסותרים אלא גם מקום היציאה כביכול של הכדור בבית החזה חוללו סערה של ממש בקרב הקונספירטורים שראו בכך הוכחה שרבין נפגע מכדור שלישי, עובדה השוללת את הגרסה הרשמית.

חמש שנים לאחר הרצח אמר גוטמן ל"מעריב" בראיון עיתונאי נדיר שבדוח הראשון לא התכוון לתאר פצע יציאה מהגוף אלא מעבר של הכדור בתוך הגוף. “אנשים כותבים בשעת לילה מאוחרת בכתב יד דוח אחרי שמת להם בידיים ראש ממשלה, ולא מדייקים מספיק במינוח", הוא הסביר ואמר שרבין נרצח משני כדורים בלבד, “לא היה קליע שלישי. האיש הגיע לבית החולים עם שני קליעים וללא פתח יציאה. הוא נורה מאחור".

בפיקוח השב"כ

הראיון לא סיפק את הקונספירטורים. הדוחות הסותרים מככבים באתרי הקונספירציה ומהווים, לדעת הקונספירטורים, את ההוכחה לכך שהשב"כ לא רק רצח את רבין אלא גם פיקח על עבודת הרופאים בבית החולים כדי לוודא שלא יישארו עקבות למעשה. פרופ' גבי ברבש שהיה מנהל בית חולים איכילוב נאנח כשהוא נשאל על תיאוריות הקונספירציה. “אין רצח אחד של מנהיג בעולם שלא היה מלווה בתיאוריות קונספירציה. אני לא נכנס לזה בכלל. למיטב ידיעתי, לא הייתה קונספירציה".

כמו כן, יש לזכור כי רבים מהקונספירטורים סבורים שאבישי רביב (שכונה “שמפניה"), פעיל ימין שהיה סוכן שב"כ, ידע על רצונו של עמיר לרצוח את ראש הממשלה, ורואים בכך עדות לטענתם שהשב"כ היה שותף לרצח. ועדת שמגר קבעה שרביב שהכיר היטב את עמיר לא הזכיר “ולו ברמז את התבטאויותיו הידועות של עמיר על כוונתו לפגוע בראש הממשלה, שאותן השמיע עמיר לא אחת באוזני אחדים מחוג ידידיו". בלחץ חוגי הימין רביב הועמד לדין על אי מניעת פשע. ב–2003 הוא זוכה מכל אשמה, והשופטים קבעו שרביב לא ידע על כוונת עמיר לרצוח את יצחק רבין.

גם נתיחת גופתו של רבין תופסת מקום מרכזי אצל הקונספירטורים. אין ספור מילים נכתבו על פרופ' יהודה היס שניתח את הגופה של ראש הממשלה. היס, שהיה מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, הוזעק לבצע את הנתיחה באיכילוב וזאת במקום שהגופה תועבר, כמקובל, לאבו כביר. הקונספירטורים משוכנעים שהשב"כ העדיף שהנתיחה תתבצע באיכילוב, שם הייתה לו שליטה על הנעשה. “היה מצב של אי ודאות גמורה, נסיבות הרצח היו לוטות בערפל", אומר היס, “נאמר לי שמדובר בביטחון המדינה ולכן יהיה נוח לבצע את הנתיחה במקום שבו הגופה נמצאת, זאת לא הייתה פעם ראשונה שביצעתי נתיחה מחוץ לאבו כביר, ואני קיבלתי את זה".

קיבלת גם את זה שהתבקשת לחתום על הסכם סודיות לפני הניתוח?
“זה נכון שהסכם כזה חריג מבחינתי, אבל זאת הייתה הדרישה של המערכת כשהגענו לאיכילוב. זה נראה לי דבר סביר בהתחשב בנסיבות האירוע".

נראה לך גם סביר שבחדר הניתוח היו, כפי הנראה, אנשי שב"כ, ואילו רופאים שבאו איתך התבקשו לצאת מהחדר? הקונספירטורים רואים בזה הוכחה לכך שהשב"כ פיקח על נתיחת הגופה.

“לא משנה מי היה בחדר, מבחינתי, לא הייתה שום מעורבות. כרופא לא שמעתי קול במשך השעתיים של הבדיקה, עבדתי בשקט גמור, אף גורם לא התערב לי בעבודה. אומנם הרופאים שבאו איתי התבקשו לעזוב את החדר, אבל היו שם רופאים נוספים. זה לא שהסתירו את הממצאים מאנשי רפואה".

ובכל זאת, לנתח את גופת ראש הממשלה כשבחדר נמצאים אנשי שב"כ, זה בוודאי אירוע לא שגרתי.
“אני לא יודע אם היו אנשי שב"כ בחדר, הייתי עסוק בבדיקה. היו בין חמישה לעשרה אנשים שאני לא מכיר בצד המרוחק, סביר להניח שהם היו אנשי שב"כ מפני שכל הפעילות נוהלה על ידם".

במהלך הנתיחה מצא היס שני פצעי ירי מאחור. בדוח שלו הוא הזכיר גם נקב בחולצה של ראש הממשלה מצד שמאל בקדמת הגוף, אולם לא ייחס אותו לרצח. לפני עשר שנים גילה הבמאי נפתלי גליקסברג בסרט “תיק לא סגור" את החולצה עם הנקב בגנזך המדינה. אחת המסקנות שעלו מהסרט היא שהחור מעלה את האפשרות לכדור נוסף. היס נשאל בסרט לפשר הנקב הנוסף וענה שהוא אינו יודע על כך דבר. “אני מכיר רק את הדוח שלי ולא את הסרט", אומר היס.

התעלומה נפתרת

הסרט של גליקסברג חולל סערה של ממש בקרב חוגי הקונספירציה. שנים הם שבים וטוענים שכדור שלישי אחראי למותו של ראש הממשלה, אומנם במקום אחר מזה שנמצא בחולצה. על פי הקונספירטורים, כדור נוסף פגע ברבין בריאה הימנית בצד הקדמי למעלה. הנקב בחולצה התגלה בצד שמאל למטה, ובכל זאת מהומה, הנה "ההוכחה" שהגרסה הרשמית שקרית.

התעלומה נפתרה סופית בחודש שעבר, כשעיתונאי מתוכנית התחקירים של ה"שיקגו פאבליק מדיה" לקח את החולצה בהסכמת דליה רבין לבדיקה מיוחדת אצל ד"ר לוק הייג, מומחה אמריקאי שחקר, בין השאר, את רצח קנדי וביקש ממנו לברר מה פשר הנקב הקדמי בחולצה. הייג היה נחוש. בתוכנית ששודרה לפני כשבועיים הוא אמר שסביב הנקב אין עופרת, וקבע באופן חד־משמעי שהוא לא נוצר כתוצאה מירי. יכול להיות שהחור נפער בעת המהומה בבית החולים במהלך הניסיון להציל את חייו של רבין, אמר הייג ותהה אם הוא תוצאה של סיגריה בוערת, סברה שהועלתה גם על ידי מומחה בריטי לפני שנים ספורות.

“אין מה להאמין לקונספירטורים", אומר גליקסברג, “אלה אנשים בעלי אידיאולוגיה מסוימת, הם לא נטולי אינטרסים אידיאולוגיים. אני אומר להם תמשיכו לחגוג כמה שאתם רוצים, רק אל תיקחו את עצמכם ברצינות רבה מדי. יגאל עמיר הוא הרוצח, רק חבל שמדינת ישראל לא מספיק חזקה להגיע לחקר האמת, לא בשביל הקונספירציה אלא בשביל ההיסטוריה".

זה גם מה שדרשה משפחת רבין. חמש שנים לאחר הרצח יצאה המשפחה בקריאה לחקור אותו מחדש. "נשארו הרבה שאלות ותהיות", אמרה אז דליה רבין, "אני רוצה לדעת את האמת". בראיונות עיתונאיים בשנים הראשונות היא פירטה כמה מהתהיות: “יש המון סימני שאלה סביב כל מה שקרה מיד לאחר הרצח. איך זה שבמכונית שהסיעה את אמא, אנשי הביטחון לא דיברו כל הדרך עם אף אחד? למה לא נתנו לאמא לנסוע עם אבא? למה לקחו את אמא ממקום הרצח?".

“מעולם לא תמכתי בתיאוריות הקונספירציה", אמרה השבוע למוסף דליה רבין, “היו לי שאלות לגבי השב"כ, אבל אין לי יותר שאלות לאף אחד".