ערבים ויהודים לקויי שמיעה באותו בית הספר: "חושדים בנו במחסומים"

"התלמידים מעלים חששות ופחדים שלהם", מספרת הייא ג'אבר, מחנכת כיתה י"א ורכזת שכבה מתבגרת, המלמדת עברית, ערבית ומחשבים. "הם גם מספרים שהם נפגשים עם מחסומים בדרך לבית הספר, ולא מצליחים לתקשר טוב עם החיילים, בגלל שהם חירשים. קוראים להם לעצור והם לא שומעים ואז הם הופכים לחשודים. לעיתים הם לא שומעים את קריאות החיילים לעצור, דבר העלול לגרום לאסון.

"לפעמים המכשיר שלהם מקולקל, או בנות שלובשות מטפחת - חושדים בהן כי לא רואים את המכשיר", היא מנסה להרגיע אותם ולתת להם כללים שיסיעו להם בתקופה זו. "אני אומרת להם שצריך להזדהות, ולראות אם שוטר מסמן להם, אם הם מזהים שיש התפרעות - שיתרחקו ושלא יצאו מהבית כשיש בלגן."

גילה טטר מנהלת בית הספר, מספרת על השליחות שבחינוך שתי האוכלוסיות להיות בראש ובראשונה אנשים טובים: "בית הספר הוגדר כביה"ס ללקויי שמיעה רב בעייתיים, ולא התכוון להיות בית ספר מעורב לערבים ויהודים, דתיים וחילוניים. אבל החיים הובילו אותנו לכך, וזה מאוד מוצלח. כל הדברים שקורים בכל מקום אחר קורים גם פה. הם קורים בעברית, והם קורים בערבית, והם קורים בשפת הסימנים. "אנחנו מדברים הרבה על ערכים של ביחד. יש לנו משהו משותף: אנחנו לקויי שמיעה".

"כשהתחילה השנה עשיתי מפגשים לכל אוכלוסיה שמדברים על החששות , אנחנו חושבים איך אפשר לדבר אחר עם השני ולהקשיב אחד לשני. כולם  בוחרים להמשיך לעבוד פה, למרות הקשיים. אנשים רוצים להמשיך לבוא הנה כי הם גדלים להיות בני אדם. ילדים ממזרח העיר מספרים על חברים שנהרגים. אני לא רוצה לראות ילדים בני 12-13 הורגים ילדים ואני אומרת להם את הצד שלנו, לפחות יוצא להם להפגש.". בטקס נכחו שופטת העליון לשעבר הגברת דליה דורנר, הרב דוד סתיו ורפיק חלבי.