שליש מהמתאבדים בישראל הם עולים חדשים, כך עולה מנתונים שהציג היום (רביעי) מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדיון בוועדת העלייה והקליטה.
על פי הנתונים, כרבע מהמתאבדים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990 ובין שלושה לשמונה אחוזים הם עולי אתיופיה שעלו משנת 1980. בין השנים 2000 עד 2013 נרשמו 4,806 התאבדויות בישראל, מתוכן 1,658 התאבדויות בקרב עולים בגיל 15 ומעלה המהווים 34.5 אחוזים מכלל ההתאבדויות בשנים הללו. במהלך שנת 2013 היו 117 התאבדויות של עולים, שהם כ-32 אחוזים מתוך כלל ההתאבדויות בשנה זו, 100 של ילידי ברית המועצות לשעבר, ו-15 של עולי אתיופיה.
עוד התברר מהנתונים כי שיעור העולים מתוך כלל המאושפזים הפסיכיאטריים עמד בשנת 2010 על 8.81 אחוזים ואילו בשנת 2014 שיעורם עמד על 5.12 אחוזים מסך כל המאושפזים. שיעור העולות עמד בשנת 2010 על 9.85 אחוזים ובשנת 2014 5.68 אחוזים מסך כל המאושפזות.
צח בן יהודה, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציין כי במסגרת הרפורמה הועברה האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש מידי הממשלה לידי קופות החולים, וזאת ללא שינוי בזכאויות או בתנאים שהיו קיימים לפני הרפורמה. לדבריו כל תושב זכאי לקבל שירותים בתחום בריאות הנפש אם הוא חש במצוקה או סובל מהפרעה או מחלה נפשית או מחשד למצבים אלו, ומסגרות בריאות הנפש אינן מטפלות במשבר החיים עצמו שתרם להתעוררות המצוקה הנפשית.
בעבר הצהיר משרד העלייה והקליטה שבמסגרת תקציב תכנית החומש השקיע משרד העלייה והקליטה כמיליון שקל לטובת 11 עובדים סוציאליים דוברי אמהרית במרכזי בריאות הנפש של משרד הבריאות. מנתוני משרד הבריאות עולה כי במסגרת התוכנית להעסקת עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה במערך בריאות הנפש נקלטו תשעה עובדים סוציאליים בהיקף חצי משרה כל אחד.
"משרד הבריאות מוליך אותנו שולל"
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי אמנם העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים מטרתה הנגשת השירותים לאזרח, אך רבים לא יוכלו להסתייע במקרים קלים, בהם נצרך טיפול קצר. "עולים רבים חווים משבר הגירה, אך חוששים להיות מתויגים כבעלי בעיות בבריאות הנפש. כך הם נמנעים מפניה לטיפול, ובמיוחד בגלל שאין ביכולתם לממן בעצמם טיפול נפשי פרטי. על פי הנתונים אין מתורגמנים בקופות חולים, קיים קושי רב לעולים רבים לקבל טיפול גם במסגרת הרפורמה. ועל משרד הבריאות וקופות החולים לגייס באופן מידי מטפלים דוברי שפות".
לדברי ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) מעבר מארץ אחת לשנייה הוא טראומטי ונמשך שנים, וגילוייו בדידות, געגועים, דיכאון, קשיי הצלחה, קשיי הסתגלות, ופערי-תרבות. מלבד כל זאת, לדבריה, החשש והקושי להיות מתויגים כבעלי אבחון פסיכיאטרי בגלל פניה לטיפול עקב תופעות אלו רק מגבירות אותן. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הזהיר כי "העולים הם קורבן של הרפורמה הזאת".
חנה שטרום כהן, יו"ר הפורום הפסיכולוגי, הזהירה כי "משרד הבריאות מוליך שולל. לא יהיו כאן פסיכולוגים בעוד כמה שנים". לדברי אשר רחמים, מהמרכז הישראלי לטראומה, בני הקהילה האתיופית לא מוצאים מענה לבעיותיהם, "גם השירותים הקיימים כיום אינם נגישים לנו. אסור לנו להתעלם מכך שבכל בית יש אדם אחד לפחות שנמצא במצב נפשי לא פשוט. המשפחות לא יודעות כיצד להתמודד עם זה, ומי שלא רואה את הקשר בין מצב נפשי לבין מצב העוני, מפספס עניין משמעותי". לדברי שרה כהן, נציגת משרד הקליטה "חלק מהבעיות שהוצפו כאן היו קיימות גם לפני הרפורמה וכעת הן צפות".