תלמיד נהיגה בישראל משלם בממוצע לפחות 1,000 ש"ח עודפים על תהליך הוצאת הרישיון שלו בגלל פיקוח לקוי של משרד התחבורה על לימוד הנהיגה - ומצב זה עומד להיות גרוע בהרבה אם יוציא משרד התחבורה לפועל את תוכנית ההפרטה של המבחנים המעשיים.  כך עולה מניתוח נתונים שהוצגו לאחרונה בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. 

עוד עולה שמשרד התחבורה יצר מצב שבו מורי הנהיגה, בוחני הנהיגה ואפילו המדינה עצמה מרוויחים כיום יותר מ-130 מיליון שקלים עודפים בכל שנה על גבם של תלמידי הנהיגה - וזאת בשעה שהמשרד מתמרץ רמת לימוד נמוכה במקום לעודד הוראת נהיגה ברמה גבוהה. 
בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה הסתבר שכ-80% מתלמידי הנהיגה בישראל נכשלים במבחן המעשי הראשון שלהם, בין השאר מפני שמשרד התחבורה כמעט שלא מקיים פיקוח על מורי הנהיגה ועל רמת הלימוד. 

על-פי הנתונים שהוצגו, תלמידי הנהיגה שמגיעים מוכנים יותר טוב למבחן הם תלמידי מחוז תל-אביב - שם עומד שיעור ההצלחה במבחן המעשי הראשון על 28.4%, ואילו שיעור ההצלחה במחוז חיפה עומד על 13.9% (ובממוצע ארצי על כ-20% בלבד). 
חנן אהרון, אשר שימש בעבר כמ"מ מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה ומכהן גם כיו"ר ועד עובדי משרד התחבורה, טען בדיון שמשרד התחבורה לא מבצע פיקוח אפקטיבי על לימודי הנהיגה. אהרון טען שהפיקוח על רמת לימוד העברית של מורי כיתות א' בבתי ספר יסודיים טוב בהרבה מאשר הפיקוח על לימוד הנהיגה. 
 
כתוצאה מאחוז הכישלונות הכל כך גבוה במבחני הנהיגה המעשיים נאלצת  המדינה לבצע כ-400 אלף מבחנים מעשיים בכל שנה. למרבה האבסורד,  מצב זה משרת היטב את כל הנוגעים בדבר - חוץ מאשר את תלמידי הנהיגה ואת רמת הבטיחות בדרכים. 
חגיגה על גב התלמידים 
בתחילת העשור עלו על כבישי ישראל, בממוצע, כ-120 אלף נהגים חדשים בכל שנה, ויש להניח שבשנת 2015 מדובר בקצב של כ-130 אלף בשנה. 
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שבממוצע נדרש כל תלמיד ל-3.25 מבחנים מעשיים כדי לקבל רשיון, וכפי שפורסם כעת כ-80% מן התלמידים נכשלים במבחן הראשון אליו הם ניגשים. 


מחאת הבוחנים מול משרד התחבורה בירושלים. צילום: פלאש 90
משרד התחבורה החזיר לאחרונה לפיקוח את הסכום המרבי שמותר למורה נהיגה לגבות תמורת "העמדת רכב לטסט" (שהגיע עד 400-500 ש"ח לכל מבחן), והוא עומד כעת על 265 ש"ח. בתגובה העלו רוב מורי הנהיגה את מחיר שיעורי הנהיגה, ואלה עומדים כעת על כ-110 ש"ח לשיעור בממוצע. 
 
בנוסף, תלמיד צריך לשלם למדינה אגרה בסך 141 ש"ח לכל מבחן שהוא מבצע, ובממוצע - במיוחד במצב שבו הוא נדרש להמתין בין חודש ל-3 חודשים בין מבחן מעשי אחד לאחר - הוא נאלץ לקחת 4-8 שיעורי נהיגה נוספים לקראת כל מבחן (ממוצע השיעורים לקבלת רישיון עומד על כ-43).  בסיכומם של דברים נאלץ כל תלמיד נהיגה לשלם - מעבר לעלות הרגילה של לימוד הנהיגה - כאלף ש"ח לכל מבחן מעשי נוסף שאליו הוא ניגש. 
הבוחנים נקרעים 
בשבוע שעבר הגיעו נציגי משרד התחבורה, ועד הבוחנים וההסתדרות להסכם לפיו יימנעו הבוחנים משביתה ואף יוסיפו שני מבחנים נוספים בכל יום. לטענת הצדדים כך יתווספו עוד 70 אלף מבחני נהיגה מעשיים בשנה והתורים ומשך ההמתנה הארוכים בין המבחנים המעשיים יפחתו. 
 
מה שלא הוזכר בהקשר זה הוא שהבוחנים מועסקים על-ידי המדינה בהסכמים אישיים וללא קביעות, ושהשכר שלהם נקבע בהתאם למספר המבחנים שהם מבצעים. במילים אחרות: ככל שבוחן מבצע יותר מבחנים כך משכורתו גבוהה יותר. 
תיאורטית, מבחן מעשי אמור לארוך 30 דקות נטו ולכך יש להוסיף את משך הזמן שנדרש למילוי טפסים ועבודות משרדיות נוספות. ביצוע 16 מבחנים ביום - כפי שסוכם בשבוע שעבר בין הצדדים - דורש מכל בוחן יום עבודה סטנדרטי של 10.6 שעות נטו לא כולל נסיעות ומנוחה. 
 
אלא שבפועל, כפי שנודע ל'מעריב', משך הזמן האמיתי של מבחן מעשי עומד כיום על כ-15-20 דקות בממוצע, ומכיוון שהיועצת המשפטית של משרד התחבורה מתנגדת להצבת מצלמות וידאו בתוך המכוניות אין דרך מעשית לפקח על רמתו המקצועית. 
במשרד התחבורה ישנם גורמים שלוחצים מזה זמן לבצע הפרטה של מבחני הנהיגה המעשיים, כביכול כדי לקצר את משך ההמתנה בין המבחנים. 
לאחרונה אף פנה משרד התחבורה לאוצר בבקשה לאשר תקציב של כ-800 אלף ש"ח לטובת "מנהל פרוייקט טכנולוגי למתן שירות מקצועי וליווי תהליך מיקור חוץ של מבחני נהיגה מעשיים לפי החלטת השר". 
 
אלא שיזמים פרטיים שיזכו בשירות המופרט יתוגמלו לפי מספר המבחנים שיבצעו, והאינטרס הכלכלי שלהם יהיה להכשיל כמה שיותר תלמידים ולבצע כמה שיותר מבחנים, דבר שייקר עוד יותר את עלות הלימוד.  
לולא התמקדו אנשי משרד התחבורה בהפרטת המבחנים המעשיים לטובת יזמים פרטיים הם יכלו לפתור את המשבר בקלות, על ידי הגברת הפיקוח על מורי הנהיגה ועידוד המורים, באמצעות "שכר ועונש", להגיע לשיעורי הצלחה גבוהים יותר במבחנים המעשיים. 
 
העלאת שיעור התלמידים שעוברים בהצלחה את המבחן המעשי הראשון מ-20% ל-50%, ושיעור הצלחה דומה במבחנים הנוספים, תפחית את מספר המבחנים הממוצע להם נדרש תלמיד נהיגה מ-3.25 ל-2 בממוצע. 
 
כך יירד מספר המבחנים השנתי מ-420 אלף ל-258 אלף, משך המבחן המעשי יוכל לשוב ולהיות 30 דקות נטו, מספר הבוחנים יוכל להיות נמוך יותר, משך זמן ההמתנה בין מבחן למבחן יהיה יום אחד בלבד, ועלות לימוד הנהיגה לכל תלמיד תפחת, בממוצע, ביותר מ-1,500 ש"ח.