האם מחאת יוצאי אתיופיה שינתה משהו ביחס של החברה הישראלית? חצי שנה אחרי שצעירי העדה יצאו לרחובות, שמעה ענת דוידוב ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" את הלכי הרוח בנושא משני בני העדה, סיגל קונוטובסקי, מנכ"לית "עולים ביחד" ועורך הדין דוד אבטה. "עברה חצי שנה, וזה לא מספיק קילומטראז' כדי לבחון את ההשפעה של המחאה הזו עלינו כחברה", אמרה קונוטובסקי. "אני מאמינה שמדובר בתהליך חינוכי ארוך שנים, ושדברים ייבחנו במבחן התוצאה".


 



משהו ביחס השתנה? בוחנים אדם כאדם ולא צובעים אותו בצבעים?
קונוטובסקי: "המחאה צרבה את התודעה מבחינת מקומם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ובמדינת ישראל. ברמת המודעות של אנשים, נכונות גדולה יותר לשמוע ופתיחות גדולה יותר לדעת. יש היום יותר הבנה שהצבע הוא כן 'אישיו', מה שלפני המחאה, גם חלקנו בתוך הקהילה, לא מיהרנו לשים אותו על השולחן בדיון ביחס ליוצאי אתיופיה. זו בעני התרומה המשמעותית של המחאה - לדבר על זה שיש  גזענות, ועכשיו נדבר על הפתרונות".

"השינוי הוא יותר בהיבט של התודעה, קרה פה משהו", הסכים עו"ד אבטה. "אנשים ראו פה זעקה שמגיעה מבפנים ומצריכה התייחסות יותר מעמיקה".
 

כמה המחאה רוחשת מתחת לפני השטח וכמה היא יכולה לפרוץ עוד פעם, בהנחה שדברים לא תמיד מסתדרים טוב.
עו"ד אבטה: "היא יכולה לחזור על עצמה אם ישראלים יוצאי אתיופיה יחושו שהטיפול שניתן לזעקה ולכאב שעלו מהמחאה יהיה סוג של פלסטר או תוכניות שאין להן אחיזה חזקה של פיתרון אמיתי. אם לא יהיה שינוי של 'חריש עמוק' של התפיסה לגבי מקומם של יוצאי אתיופיה בתוך החברה הישראלית, בתוך הנרטיב שלה, אז המחאות האלה יחזרו על עצמן".
 
מאוד נעלבתי בשביל רועי דגו, צבר שהוריו עלו מאתיופיה, התנדב ליחידה קרבית, והצבא שיבץ אותו ביחידה של עולים, למרות שהוא נולד בארץ.
עו"ד אבטה: "כאב לי לקרוא את הסיפור, כמי ששירת כקצין ביחידה מובחרת, כולל כיום במילואים. אני שירתי בצבא עוד לפני שהגו את התוכניות הנפרדות האלה לעולים, וכואב לראות את ההסללה הזו. זו דוגמה לצורך האדיר שיש בשינוי התפיסה, שצריך להיות עמוק גם בתוך הגופים הממשלתיים וגם בקרב הציבור".

ערך: אסף נבו