לקראת יום העברית - יום הולדתו של אליעזר בן יהודה שיצוין ביום שני הקרוב במערכת החינוך ובבית הנשיא - פרסמה האקדמיה ללשון העברית חידושי מילים מענף הסוציולוגיה.
במילון כ־2,000 מונחים שבהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תיאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון יפורסם בקרוב בשלמותו באתר מונחי האקדמיה.
המילון הוא פרי עבודת הוועדה למונחי סוציולוגיה, שיזם הסוציולוג ד"ר שמעון שוּר לפני יותר משני עשורים. הוועדה ביקשה לקבוע במידת האפשר מונחים עבריים תמורת המונחים הלועזיים הרוֹוחים בחקר הסוציולוגיה כדי לאפשר לאנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בעברית.
"מטרת האקדמיה להעמיד חלופות עבריות בתחומים מקצועיים שונים כגון: רפואה, סוציולוגיה, אלקטרוניקה ועוד, להסביר את המינוח העברי בתחום המקצועי ולהציע חלופות עבריות למילים לועזיות בתחום המקצועי", הסבירה ל"מעריב־השבוע" רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
פופוליזם? אמרו "המונאות"
לדבריה, אחת המילים שזכתה לתשומת לב מיוחדת הייתה המילה "חורג". בעקבות פניות רבות מהציבור בשל הקונוטציה השלילית שיכולה להשתמע מהמילה, נוספה לה המילה "שלוב" בהשראת משפחה משולבת - משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי.
מילה נוספת שנמצאה לה חלופה עברית היא המילה פופוליזם, שמשמעותה פנייה להמונים. לכן נגזרה ממנה המילה "המונאות".
המונח החלופי לפאניקה הוא "תבהלה״. לדברי גדיש, המילה נמצאת כבר שנים במילון אבן שושן, אך לא נעשה בה שימוש והמומחים באקדמיה מקווים שהיא תיכנס לשימוש.
נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר אשר, מסר כי המילון למונחי הסוציולוגיה הוא אחד ממפעלי המינוח הגדולים והחשובים שנעשו במסגרת האקדמיה וכי השלמתו היא בשורה משמחת לשוחרי העברית.
מונחי סוציולוגיה כלליים
עִילוּת – ג'נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במעמד חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית.
הַסְחָרָה – קומודיפיקציה, הפיכת רעיון או אדם למעין סחורה.
נְסוּתִי – אמפירי; נְסוּתָנוּת – אמפירציזם.
אחֲוָה – סולידריות.
הֲמוֹנָאוּת – פּוֹפּוּליזם.
דֶּמִי – סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומין.
מונחים בתחום הארגונים
הַמְסָדָה – formalization, תהליך שבו מנהלים מנסחים ומעלים על הכתב את מטרות הארגון, את משימותיו, את נהליו וכדומה, וכן את תפקידי היחידות בארגון, את מטלות העובדים ואת תחומי הסמכות והאחריות של גורמים בארגון.
תַּכְלִיתִיּוּת – אפקטיביות. כך נקבע בתחום הארגונים. בהקשרים אחרים נקבע: מוֹעִילוּת – להבדיל מן המילה יְעִילוּת (=efficiency).
חוֹלְלוּת – efficacy. בתחום הסוציולוגיה של הבריאות יש גם: חוֹלְלוּת עַצְמִית (self־efficacy).
מונחים בתחום האתניות
קַדְמוֹנַאי – בן קדמונֵי המקום, כגון האבוריג'ינים באוסטרליה והאינדיאנים בארה״ב (להבדיל מן יָלִיד, כל מי שנולד במקום).
הִשְׂתָּרְרוּת – ascendance, עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות) ולאו דווקא לשלטון. המונח נוצר על פי הפסוק "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
הַחְדָּשָׁה – מוֹדֶרְנִיזַצְיָה
גִּילָנוּת – ageism, יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים.
מִינָנוּת – סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים.
מונחים בתחום הסוציולוגיה של הבריאות
תַּפְרִיט תְּזוּנָה – דיאטה.
תַּבְהֵלָה – פאניקה.
שְׁלוֹמוּת – well־being.
מונחים בתחום המשפחה
הוֹרֶה יְחִידָנִי – אדם שהביא לעולם ילד או אימץ ילד ללא בן זוג (במקום "חד־הורי"); משפחה שבראשה עומד הורה יחידני היא מִשְׁפָּחָה יְחִידָנִית.
מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי – משק בית שבראשו עומד הורה אחד (ללא בן זוג), בין שהוא גרוש, בין שהוא אלמן בין שהוא הורה יחידני.
הוֹרִים בְּשִׁתּוּף – גבר ואישה ללא קשר זוגי שבהסכמה הביאו לעולם ילד משותף ומגדלים אותו בשיתוף. המונח המופשט הוא הוֹרוּת בְּשִׁתּוּף.
יְחִידִיּוּת – singlehood, רווקות מבחירה.