ספרית הצמרת ז'קלין ליכטנשטיין, שעיצבה את שערן של נשות מנהיגים ומלכות יופי, הלכה לעולמה במפתיע בגיל 67. הרכילאית לשעבר ברוריה אבידן-בריר מ"מגזינה" סיפרה עליה לגבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "היא היתה בן אדם בעל לב ענק וטוב, מאוד נדיבה, עם המון כישרון והומור. היה בה משהו נוצץ אבל לא מזויף, לא יומרני. היא הפכה מספרית לאשת חברה נוצצת כי לא התיימרה להיות מה שהיא לא. היא לא עיצבה רק את השיער של מלכות היופי. אלה שהיה להן סיפור אישי קשה היו גרות אצלה, היו חברות שלה. לא היתה דמות כמוה".
"היא ידעה מה זה יחסי ציבור עוד לפני שקראו לזה ככה", ציינה, אבידן-בריר. "ז'קלין נתנה את הכבוד למשפחת הרצוג, הנשיא ואשתו, הם התארחו על שולחנה לארוחות צהרים, אבל הכל היה בגובה העיניים. אנחנו היינו יושבים על שולחנה בשבת, מתמי בן-עמי עד נוח מוזס ז"ל, והוא היה אומר שבשום מקום הוא לא מרגיש את החום הזה. לימים היא גם הפכה למחותנת של המוזסים. היא היתה אמא נפלאה למיכאל, ענת וירון. לא בכדי כשהיא היתה יוצאת להשתטח על קברי צדיקים, זה היה אוטובוס שלם עמוס בכל המי ומי בישראל, נשות החברה של ישראל".
"היא פשוט לא שיחקה בתפקידים. אני זוכרת שהיינו נוסעים לניו יורק עם מלכות היופי והיא היתה צועקת עלי 'מה את סוחבת אותן למוזיאונים, הן רוצות ללכת למכירות בהנחה ב-40%. היא הסתובבה בכל העולם בלי לדעת מילה אנגלית והסתדרה עם אנשים יותר טוב מבעלי אנגלית מצוחצחת. היא חזרה פעם מהשתלמות בלונדון אצל אחד מטובי הספרים, ואמרה שבעלה מאוד הצטיין כי הוא אמר לו כל הזמן 'פרקול פרקול' עד שהבנו שבעצם הוא אמר לו 'בי קרפול'.
"ז'קלין יצאה לחיים בגיל מאוד צעיר והחלה לעבוד כשכירה אצל אחיה הבוגר ממנה", נזכרה אבידן-בריר, "היינו חברות שלה והערצנו את כשרונה, עודדנו אותה לצאת לעצמאות. היא עשתה את זה עם פחד גדול. בעלה אביגדור, המכונה ויקטור, היה ספר אבל לא עסק במקצוע. הם התאחדו ופתחו את המספרה. הם עשו הכל באצבעות ידיהם, בלי שום עזרה. שנים הם גרו בדירה מצ'וקמקת ביפו. לקח זמן עד שהיא הבינה שצריך לעבור לצפון תל אביב כמו כולם".