מה עומד מאחורי הרצון להאריך או לקצר מהדורת החדשות?

“כיום הקהל של החדשות התפצל”, טוען פרופ’ הלל נוסק, חבר סגל בחוג לתקשורת במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן. “כבר לא כולם חיים עם הרעיון של חדשות בשעה קבועה”.בשנה האחרונה הוארכו מהדורות החדשות לשעה ו־20 דקות, כאשר חדשות ערוץ 2 ו־10 ביקשו מדי יום הארכה של המהדורה בכ־20 דקות. לפני כשלושה חודשים פנו בערוץ 10 למועצת הרשות השנייה וביקשו שזו תהיה הארכה קבועה, אך בקשתם כאמור נדחתה.

אוה מדז’יבוז’, יו”ר הרשות השנייה, אמרה לאחר ההחלטה כי “להתארכות מהדורות החדשות מעבר לשעה יש השלכות רחבות על תרבות הפריים־טיים בישראל ועל אופי המהדורות. לאחר דיון מעמיק ושימוע מקיף, אני בטוחה שהשבת המצב על כנו ותחימת מהדורות החדשות למסגרת של שעה מאזנת בצורה הטובה ביותר בין האינטרס הציבורי למהדורות חדשות מקיפות למגוון על המסך, מתן ביטוי לשידורי דרמה וחשיפה של שידורי הפריים־טיים למגוון קהלים. אני בטוחה כי חברות החדשות של שני הערוצים ימשיכו במילוי תפקידם הציבורי על הצד הטוב ביותר במסגרת הזמנים הקבועה”.

“זכייני הערוצים המסחריים מחויבים במכסות שידור לפי תנאי המכרז”, מסביר פרופ’ גבי וימן, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. “כל אחד מהם מתחייב לעמוד בהפקה לפי מפרט מסוים ולפי סוגי תוכניות וז’אנרים. זו לא גחמה ולא ניתן לבצע שינויים כראות עיניהם. מה שקרה זה שהאקטואליה הכתיבה שינויים, הזכיינים הרחיבו בהדרגה את המהדורות ותלו זאת באירועים הקשים שברקע: פיגועים, אינתיפאדת הסכינים וכן הלאה. הם לא יגידו שמדובר בשיקולים של רייטינג או כסף, כמובן. במקרה הזה אפשר לומר שזכיין אחד מכתיב לאחר מה לעשות". 

"אם ערוץ 10 ישדר מהדורה בת שעה, ערוץ 2 יישר איתו קו", מוסיף פרופ' וימן. "ואם ערוץ 2 ישדר מהדורה בת שעה ורבע, ערוץ 10 ימהר לעשות אותו דבר. אבל ברגע שהמהדורות ארוכות, זה בא על חשבון שעות הפריים־טיים היקרות והתוכניות שהיו אמורות להיות משודרות שם, למשל הפקות ישראליות או תוכניות מסוגה עילית. לכן הרשות השנייה הזדקפה על רגליה ושלפה מהמגרות המאובקות את כתבי הזיכיון והודיעה לזכייניות שהן לא עומדות במכרז. חוקית הם צודקים. מה הפתרון? שיח, משא ומתן. הזכיינים ששותפים בחברת החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 יכולים לפתוח דיאלוג הוגן עם הרשות השנייה ולהסביר מדוע נעשה השינוי, למה זה כדאי ואיך הם מפצים את הצופים על כך. אבל יכול להיות ששני הצדדים ימשיכו לנהל קרב פומבי, ושכל אחד יתחפר בעמדה שלו”. 

מהדורת החדשות המרכזית היא תוכנית הדגל של חברות החדשות בטלוויזיה, שנעה לאורך השנים בין חצי שעה לשעה ושימשה מעין מדורת שבט בישראל. ב־1968 עלתה בערוץ הראשון “מבט לחדשות”, מהדורת החדשות המרכזית הראשונה בארץ. המגיש שלה היה חיים יבין, והמהדורה זכתה לשיעורי צפייה גבוהים. מהדורת החדשות של ערוץ 2 עלתה לאוויר ב־1993 בהנחיית יעקב אילון. לאחר מכן הצטרפה אליו מיקי חיימוביץ’, ועד מהרה הפכה המהדורה לנצפית בישראל. המהדורה של ערוץ 10 החלה את דרכה ב־2002, עם עלייתו לאוויר של הערוץ. מהדורת החדשות תמיד נחשבה לעוגן שידורים מרכזי שזוכה לשיעורי צפייה גבוהים ומושך צופים רבים.
 

אחד השיקולים שעשויים לעמוד מאחורי הרצון להאריך את המהדורה כעת הוא שיקול כלכלי: העלויות של שידור חדשות עשויות להיות נמוכות יותר מהעלויות של רוב תוכניות הפריים־טיים, והארכת המהדורה משמרת את נתוני הצפייה הגבוהים יחסית ועשויה לעצור את נדידת הצופים לערוץ השכן. “ברור שלהפיק תוכנית אולפן חדשותית זה משמעותית זול יותר מ’הישרדות’ או מ’האח הגדול’”, אומר פרופ’ וימן, “אבל אם הערוצים המסחריים זוממים להאריך את הפריים־טיים, שיקראו מחקרים שנעשו בארצות הברית שהוכיחו שזה לא מצליח. לאנשים יש לוח זמנים של ערות ושינה ולא ניתן להמשיך לשדר אל תוך הלילה”. 
 

יש הטוענים גם שהארכת המהדורה, שמאריכה למעשה גם את זמן הפריים־טיים, עשויה גם לספק יותר רווחים מפרסומות. “הטענה שיש יותר פרסומות במהדורות החדשות היא לא מדויקת כי יש כללים והגבלות לגבי כמות הפרסומות שאותן ניתן לפרסם במשך שעה”, טוען מצדו פרופ’ נוסק. הוא גם אינו מסכים עם הטענה שהפקת חדשות היא זולה בהכרח יותר. “חדשות הן בדרך כלל יקרות יותר ולא זולות יותר אם הן עשויות כהלכה”, הוא אומר. לטענת פרופ’ נוסק, דווקא התחקירים הכוללים יציאה לשטח עולים יותר מתוכנית אולפן או ריאליטי.
 

יש מי שמזהים בהארכה גם יתרונות אחרים, שאינם בהכרח כלכליים או קשורים ברייטינג. “אני רואה יתרון באופן שמאריכים את החדשות בנושא תוכניות התחקיר”, אומר פרופ’ נוסק. “יש תועלת בהארכה הזו גם לתהליך הדמוקרטי במדינה. תוספת של תוכניות תחקיר היא מגמה חיובית כי אנשים היום נמצאים בפייסבוק ובטוויטר, ואלה מקורות חדשותיים לא בדוקים. אין מערכת עם אחריות. לעומת זאת, בערוצי החדשות יש מערכות מוכרות. נכון שלחלקן יש כיוון כזה או אחר, אבל יש פה גוף עם אג’נדה מקצועית, יש לו בקרה של רגולטור והוא מציע לנו תובנות שלאחרים אין יכולת לתת. יש פה פרשנות והעמקה שהן מעבר לחדשות, ואני לא חושב שהרגולטור צריך להתערב בזה”. 
 

“מה שחשוב זה לא אורך החדשות, אלא איכות החדשות”, אומר מצדו פרופ’ דן כספי מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן־גוריון. “לא רק איכות החדשות חשובה, אלא רמת סיקור החדשות, ובזה לא מתעסק הרגולטור. הארכת החדשות היא טריק מסחרי ולא יותר מזה. אני לא מצדיק את החלטת הרשות, אך יש פה אינטרסים כלכליים ופוליטיים”.
 

מול השיקולים הפוליטיים והכלכליים שאולי עומדים מאחורי הרצון להאריך את המהדורה עומד הציבור, שלא בהכרח מודע אליהם. “הציבור לא יודע מה מתרחש מאחורי הקלעים, לא יודע שיש חברת חדשות ולא בקי בז’אנרים השונים של התוכניות”, אומר פרופ’ וימן. “אולי הציבור מרגיש שהמהדורה ארוכה, אבל הוא לא יודע מה הוא מפסיד, ואילו תוכניות הוא היה אמור לקבל במקום החדשות. זה התפקיד של הרשות השנייה: לשרת את האינטרס של הציבור”.

החלטת הרשות השנייה הוצגה ככזו שמתמקדת בטובתו של הציבור והסתמכה על סקר שערכה הרשות ופורסם השבוע ב”גלובס”. לפי הסקר, שנערך בחודש שעבר על ידי מכון “מדגם”, 83% מצופי ערוץ 10 וכ־76% מצופי ערוץ 2 סבורים שהמהדורות כיום (שנמשכות בין שעה ורבע לשעה וחצי) ארוכות מדי. על פי הסקר, משך הזמן האידאלי למהדורת חדשות לפי הציבור הוא 40 דקות.
 

“כל המחקרים שנעשו הראו כי עורכי התוכניות והמתכננים לא מתעניינים במה הציבור רוצה, אלא ברייטינג”, טוען מצדו פרופ’ נוסק. “הקהל צריך לקבל גם דברים שצריך ולא רק מה שהוא רוצה”.
 

“את הידיעה היומיומית אנחנו מקבלים לסמארטפונים, ואנשים מחפשים עוד מידע כדי להבין מעבר, הם צריכים מישהו שיעשה את האינטגרציה. לשם כך קיימות המהדורות. הצד המקצועי של העיתונות ילך לכיוון של העמקה, הרחבה ופרשנות. הארכת החדשות ומיקומן במרכז החיים הם לא תהליך שמתרחש רק בארץ, אלא בכל רחבי העולם. זה תהליך שמתרחש כבר כמה שנים טובות”.
 

ממועצת הרשות השנייה נמסר כי היא דנה בבקשה להארכת המהדורות של חדשות 10 והחליטה לאחר שימועים ודיון מקיף לדחות את בקשת הערוץ. לפיכך, מהדורות החדשות בשני הערוצים יסתיימו כמוגדר בכללים עד השעה 21:00 מדי ערב. בנוסף, קבעה מועצת הרשות השנייה כי נוהל המהדורות שבמסגרתו הוארכו המהדורות מדי יום בחודשים האחרונים יוקשח, ומעתה רק אירוע חירום משמעותי שלא ניתן להיערך אליו מראש יצדיק הארכת המהדורה, במקרים חריגים בלבד. כמו כן, הוחלט ברשות השנייה לאפשר לחברות החדשות בערוצים 2 ו־10 תקופת הסתגלות של 30 יום אשר במהלכה ימשיך לפעול הנוהל הקודם.