שיחה מפתיעה לדני דיין: "דפקתי את המערכת, למדתי פורטוגזית על חשבון משרד החוץ"

דרור רפאל: "אז המינוי שלך בוטל?"
דני דיין: "עוד לא בוטל. יכול להיות".

דרור רפאל: "אתה מחכה פה בארץ או בברזיל?"
דני דיין: "אני נמצא פה בארץ, במעלה שומרון".

שי גולדשטיין: "אתה לא תהיה כנראה שגריר בברזיל".
דני דיין: "תאמין לי, מעלה שומרון מקום הרבה יותר סימפטי מברזיל".

שי גולדשטיין: "אז למה רצית ללכת?"
דני דיין: "שליחות לאומית. קוראים לנו למשימה אנחנו מתגייסים".

שי גולדשטיין: "מה ברזיל, איזו שליחות יש בברזיל?"
הדר לוי: "אני הייתי בריו דה זנ'רו, זה ממש דומה למעלה שומרון".
דני דיין: "תדייקי, אני דיברתי על ברזיליה, את יודעת שיש מקומות יותר מפתים".

שי גולדשטיין: "אבל דווקא אתה בסוף רוצה לחיות בחו"ל?"
דני דיין: "שליחות לאומית, אדוני, אנחנו גדלנו על 'קוראים לך לדגל'".

דרור רפאל: "מצד שני, כשיש מסיבה ולא רוצים אותך שם, לא רוצים אותך בברזיל, אתה אומר 'לא רוצים אותי שם אני לא אלך'".
דני דיין: "אתה רואה שאני כאן, אני לא נדחף".

דרור רפאל: "כבר כמה חודשים אתה מחכה למינוי הזה ולא מרפה".
דני דיין: "בוא נדבר רגע ברצינות. ראש הממשלה ביקש ממני שלא אסיר את מועמדותי אז לא הסרתי. מותר לי להציע לכם הצעה מערכתית - תעשו שיחה מפתיעה לראש הממשלה ותשאלו אותו למה".

שי גולדשטיין: "הוא לא עונה".
דני דיין: "אה, זאת בעיה".

אורי גוטליב: "גם שום דבר לא מפתיע אותו".
דני דיין: "האמת, אין לו סלולרי, זאת בעיה".

שי גולדשטיין: "איך התארגנת לך על כזה ג'וב, זה ג'וב חלומות".
דני דיין: "לא יודע. יש מקומות יותר מפתים מברזיליה, כפי שאמרתי".

שי גולדשטיין: "אין יותר. אתה ראית את הקרנבל, אין יותר מפתה מברזיל".
דני דיין: "אז בוא נעשה אולי עסק. נלך שנינו ביחד לראש הממשלה נעשה 'החלפות', הצרחה".

שי גולדשטיין: "אני רוצה לברזיל, אתה תבוא לשדר פה במקומי".
דני דיין: "אתה לא מתנחל, אני אגיש את השיחה בהפתעה כל יום. זה כל יום או פעם בשבוע?".
כולם: "כל יום".

דני דיין: "כל יום צריך לבוא לאולפן? לא זה גדול עלי. לבוא פעם בשבוע לאולפן זה בסדר".
אורי גוטליב: "אתה אומר עכשיו שאתה לא רוצה ברזיליה כי יותר כיף בשומרון. עכשיו בטוח לא ירצו אותך".

דני דיין: "בסדר, נו אז מה? אז אני אמור להיכנס לדיכאון בגלל זה?"
דרור רפאל: "אם לא ברזיליה יש תפקיד אחר? מה האופציות?"
דני דיין: "לא יודע, יש הרבה דברים, יכול להיות שצריך".

שי גולדשטיין: "לא אכפתך לך לאן, העיקר לעוף מפה, אפילו לוקסמבורג".
אורי גוטליב: "יש עוד אופציות?"
דני דיין: "לא יודע. אתמול אמרו בטלוויזיה 'ניו יורק'".

שי גולדשטיין: "העיקר לעוף מפה, כי נערי הגבעות מטריפים אותך".
הדר לוי: "אבל זה לא ניו יורק, זה קווינס איפה שאין מכולת".
דני דיין: "ואת חושבת שבמעלה שומרון יש מכולת?"

שי גולדשטיין: "לא חסרים תפקידים פה בארץ".
הדר לוי: "אתה מחפש מימוש עצמי?"
דני דיין: "בוא נעשה לו קצת פרסומת, יש אצלנו את המכולת של פלסנר".

דרור רפאל: "זה זול,המוצרים זולים?"
אורי גוטליב: "אתה עושה לו פרסומת אבל אנחנו לא ניסע לשם".
שי גולדשטיין: "המוצרים אצלכם מסומנים מההתנחלויות? שתדעו לקנות רק מההתנחלויות".
דרור רפאל: "אולי זה לא בגלל שאתה מהתנחלות. אולי זה משהו אישי נגדך?"
דני דיין: "אולי זה בגלל שאני ארגנטינאי".

הדר לוי: "יש שם מריבה גדולה. אז אתה לא יודע פורטוגזית?".
דני דיין: "אני דפקתי את המערכת, למדתי פורטוגזית על חשבון משרד החוץ ובסוף אני לא יוצא לשם".

שי גולדשטיין: "למדת על חשבוננו שפה ובסוף אתה לא הולך?"
דני דיין: "אתה רואה איך דפקתי את המערכת?"