היועץ המשפטי לממשלה הבא הוא אביחי מנדלבליט. שופטי בג"ץ דחו היום (שני) על הסף פה אחד את שתי העתירות שהוגשו נגד המינוי ובכך סללו סופית את הדרך למזכיר הממשלה לתפקיד, במקומו של יהודה וינשטיין. השופטים ימסרו את נימוקיהם במועד מאוחר יותר. בג"ץ החליט לדחות את שתי העתירות של תנועת אומ"ץ ושל התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד מינויו של מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
מנדלבליט, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, נחשב למועמד המועדף לתפקיד על ראש הממשלה נתניהו. במהלך דיוני הוועדה הוצגו בפני חבריה הסתייגויות בנוגע למנדלבליט, בעיקר כאלה הנוגעים לצורך שלו בצינון מתפקיד מזכיר הממשלה, אך גם כאלה הנוגעים להתנהלותו בפרשת הרפז. בהודעת משרד המשפטים נכתב כי "לאחר שראיינה את המועמדים לתפקיד ולאחר שקילת הדברים ו-14 ישיבות שקוימו, לרבות לצורך דיון בהסתייגויות שהוגשו לוועדה, העברנו לראש הממשלה ולשרת המשפטים את שמו של המועמד היחיד שזכה לתמיכה של ארבעה חברים כנדרש על-פי החלטת הממשלה והמועמד הוא ד"ר אלוף (במיל') אביחי מנדלבליט".
התנגדויות למינוי
לאחרונה הוגשה עתירה על ידי תנועת אומ"ץ שטוענת כי אם הוא ימונה לתפקיד, לא תהיה תקופת צינון מתפקידו בממשלה כפי שצריך במקרה כזה. עוד הם מצביעים על התנהלותו בפרשת הרפז כגורם מפריע למינויו לתפקיד הבכיר.
מאז נכנס אביחי מנדלבליט לרשימת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי הבא לממשלה, עורר דבר מועמדותו סערה. לוועדת האיתור הוגשו הסתייגויות ממינויו של מנדלבליט לתפקיד, במיוחד על רקע הצורך בתקופת צינון מתפקידו כמזכיר הממשלה, אך לא רק. נראה כי המועמד המועדף על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל שרת המשפטים איילת שקד, הצליח לשכנע את ועדת האיתור, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, כי הוא המועמד המתאים ביותר להחליף את יהודה וינשטיין.
מנדלבליט בן ה-52 הוא דוקטור למשפטים ואלוף במילואים, נשוי ואב לשלושה ילדים. כאמור, ב-2014 הוא נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר, אולם היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה. זהו הבסיס להסתייגות שהגישה תנועת אומ"ץ לוועדה. בפנייה של התנועה נכתב כי "אנו סבורים שהנתונים המצויים בידנו מצביעים על כך שהימנעות של אומ"ץ מהתרעה בפניכם על אי-התאמתו הקיצונית של עו"ד מנדלבליט לתפקיד היועץ, תהיה הפקרת האינטרס הציבורי ופגיעה קשה בצורך לשמור על מוסד חשוב זה שתפקידו להגן על שלטון החוק ולאכוף את נורמות המשפט במדינה". מנדלבליט הגיב בפני חברי הוועדה על ההסתייגויות, וכפי שעולה מהודעת משרד המשפטים מהיום, נראה כי תגובתו התקבלה.