"אכילת פירות יבשים – מנהג מזעזע, לא בריא ואנטי-חינוכי"

כהן רואה בפירות היבשים מה שהוא מכנה "שריד אנכרוניסטי מהגלות שאין מקומו בארץ ישראל. בעת שעם ישראל היה מפוזר בעיירות באירופה לא ניתן היה לאכול פירות טריים בתקופה זו של השנה בשל מגבלות האדמה הקפואה וההובלה האטית. לכן נכנס הנוהג של אכילת פירות יבשים. משום מה, לאחר השיבה לארץ נמשך מנהג זה ואף התעצם".
 

לשיטתו, "הרוח המקורית של ט"ו בשבט היא של נטיעת עצים באדמת ארץ ישראל ואכילה מפירותיהם. מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם במגוון סוגי הפירות ומייצאת את התוצרת למדינות רבות. אפשר להכין שולחנות חג יפהפיים ואמיתיים ממגוון של פירות הארץ הטריים ובהם גם תמרים ושקדים שגדלים אצלנו בארץ וערכם הבריאותי רב".
 

מאחורי הטיעון של כהן מסתתר תסכול על כך שהשימוש בפירות היבשים בא על חשבון רכישת פירות טריים ישראלים. במילים אחרות: פרנסתו נפגעת. "95% מהפירות המיובשים שמשווקים בארץ הם ייבוא", הוא מכריז, "וחלק גדול עוד ממדינות לא הכי ידידותיות כמו טורקיה. זו סחורה מלאה בחומרים לא טבעיים. מספיק לגשת לדוכן הפירות המיובשים בסופר ולראות שם את כל ספקטרום הצבעים שכמעט הכל זה מלאכותי, מלא בסוכרים, צבעי מאכל וחומרים משמרים ומעט מאוד ערך תזונתי. במדינה שמדברים כל כך הרבה על הערך הבריאותי של אוכל, אין מה לאכול את זה".