חיי כלב: מדוע בכל חורף דיירי הכלביות עומדים חסרי הגנה מול איתני הטבע?

“כלבייה באופן כללי היא לא מקום שטוב לכלב להיות בו", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות. "בכלביות מסוימות אין לכלבים אפילו מחסה תקין, והכלבים נמצאים בבוץ ובגשם. בהסגרים אין תמיד חימום או שמיכות. ככלל החורף הוא תקופה קשה, גם אצלנו, למרות שבחלק מהכלובים יש מנורות חימום, ואנחנו מחזיקים צוות גדול של מתנדבים שמטפל ב־250 כלבים. לכן ברור מה המצב בכלביית הסגר שבה יש לעתים 60 כלבים ועובד אחד בלבד”.

33 כלביות הסגר רשותיות פועלות ברחבי הארץ וקולטות על פי חוק כלבים משוטטים, כלבים נטושים, כלבים בתצפית כלבת או כלבים שנזרקו לרחוב. לפי הערכות, אלפי כלבים שוהים בכלביות הללו בכל זמן נתון. המתנדבים בכלביות הללו ובעמותות השונות למען בעלי חיים עוברים כל חורף במאמצים עצומים למצוא בתי אומנה לכלבים, לקלוט כלבים קפואים מהרחוב, למנוע הצפות בכלובים ולהגן על גורים מפני מכת קור. בחורף הקשה של 2013, למשל, הוצפו שתי כלביות באזור המרכז, ובכל פעם שמתקרבת סערה הפעילים בהסגרים, העמותות והמתנדבים נאלצים שוב להתמודד עם מכת הקור.
 

רק שלשום געשו הרשתות החברתיות בעקבות סרטון מרגש שבו נראתה כלבה בבסיס צבאי באזור נחל עוז שהצליחה להציל ממוות רק שבעה מתוך 12 הגורים שהמליטה, לאחר שהמקום שבו המליטה הוצף עקב הגשמים. יתר הגורים טבעו.
 

“בחורף אנשים נוטשים יותר כי קר, ואין להם חשק לטייל עם הכלב בחוץ, כי הם סגורים בבית ופתאום צפוף", אומרת אלונה ארנון מעמותת "אסופים" למען בעלי חיים, המתנדבת בשלוש כלביות הסגר באזור הצפון. "אנחנו משתדלים להיערך כל חורף, לספק להסגרים שמיכות ואמצעי חימום ולקוות שישתמשו בהם. אנחנו מוציאים את הגורים לאומנות, מנסים לעודד אימוצים, לפרסם את הכלבים שלנו ולהעביר כלבים לפנסיונים. הכל כדי למנוע מהם לסבול בחורף בהסגרים. קשה מאוד בהסגרים בחורף. יש הסגרים שבהם הכלבים לא יוצאים מהכלוב במשך שבועות בחורף כי הכל מסביב מוצף בוץ. הם סובלים מאוד מקור, אין יד מלטפת. הסגרים שבהם אין שיתוף פעולה עם עמותות נמצאים בכלל במצב קטסטרופלי - אין חימום, שוטפים את הכלובים בצינור מים בחורף, כשהכלבים בתוכו. גורים וגם בוגרים לא תמיד שורדים בהסגרים כאלו”.
 

יחד עם זאת, ארנון מקפידה לשבח הסגרים שבהם פועלים למען רווחת בעלי החיים. "יש היום הסגרים שבהם פועלים מתנדבים לצד הווטרינר הרשותי, כמו בתל אביב ובהרצליה, שם יש כלביות פתוחות לאימוצים שנמצאות במצב מצוין", היא אומרת.

 

“זה הסגר קשה מאוד", מספרת מיה, מתנדבת בהסגר רשותי, שאינה מסכימה לחשוף את שמו. "יש בו תחלופה מאוד גבוהה של כלבים ואחוז המתות גבוה כל השנה, ובחורף זו בכלל מכה. הכלובים שם לא מותאמים לחורף, אין שמיכות, אין חימום. גורים לא שורדים שם, גם לא כלבים קשישים. אנחנו מעט מאוד מתנדבים, מנסים בעיקר לחלץ משם כלבים לבתי אומנה ולאימוצים. אנחנו מאוד משתדלים שמישהו מאיתנו ייכנס לשם לפחות שלוש פעמים בשבוע כדי לוודא שהכלבים אכלו ושניקו להם את הכלובים. בכל חורף אנחנו במרוץ להוציא משם כמה שיותר, בעיקר גורים, כי ברור שהם לא ישרדו את הקור. מבחינתי אדם שנוטש את הכלב שלו במקום כזה הוא לא בן אדם. אני לא מצליחה להבין אנשים ששמים בהסגר כלב שגדל איתם בבית והולכים. בעיקר בחורף. איך אפשר לשבת אחר כך בחימום ולא לחשוב מה קורה לכלב שלך שנטשת בחוץ? דמייני הסגר בצפון כשיורד שלג, או הסגר באזור ירושלים כשהטמפרטורה צונחת מתחת לאפס”.
 

כל כלביות ההסגר, אלו שמופעלות על ידי רשות מקומית באופן ישיר ואלו שמופעלות באופן פרטי ומספקות לה שירותים, נמצאות תחת הפיקוח של משרד החקלאות. על פי חוזר משרד החקלאות, כלביות ההסגרים אמורות לספק תנאים בסיסיים לאחזקת הכלבים, הכוללים מחסה מתאים, וטרינר וכלבן. המימון שלהן מגיע מהעיריות או מהמועצות המקומיות. החוזר המסודר להפעלת הכלביות פורסם רק ביוני 2013 בעקבות לחץ מצד עמותות ופעילים, ועדיין חלק ניכר מההסגרים אינם מותאמים להוראות בו.
 

לדברי פעילים למען בעלי חיים, כ־100 אלף כלבים מורדמים מדי שנה בישראל בהסגרים ובעמותות. בעמותת תנו לחיות לחיות החליטו לפעול להפחתת כמות ההרדמות בכלביות הרשותיות. "יש היום יותר ויותר הסגרים שלא ממיתים בהם או שמצמצמים עד כמה שניתן את כמות ההמתות ומנסים לשתף פעולה עם עמותות ולהוציא כלבים לאומנה ולאימוצים", אומרת ארקין. "יש היום לא מעט הסגרים רשותיים שעובדים איתנו. אנחנו מגיעים לכנסים, מסבירים, ויש שיפור. אני לא מאמינה שיש וטרינר שקם בבוקר ורוצה להרוג כלבים. אין להם ברירה בגלל המספר העצום של כלבים שהם נאלצים לקלוט". בארגון עמלים בימים אלו גם על הצעת חוק חדשה שתחייב דיווח מלא על מספר ההרדמות בהסגרים הממשלתיים. 

 

במקביל, מנסים להתמודד בעמותת תנו לחיות לחיות עם תופעת הנטישות "ברישיון" . "מכיוון שעל פי חוק אסור לנטוש כלב ברחוב, ולחלק גדול מהכלבים יש שבב עם פרטי הבעלים קיים היום מצב שבו אדם יכול לגשת להסגר רשותי ולחתום על טופס ויתור על הכלב שלו", מסבירה ארקין. "יש אפילו הסגר עם תא חיצוני שבו אנשים יכולים לנטוש את הכלב שלהם והוא ממתין שם עד שיגיעו עובדי ההסגר. זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו מגישים תביעות כספיות נגד האנשים האלו, כי רובם נוטשים כלבים קשישים או כאלו שזקוקים לטיפול רפואי”.
 

אבל לא מדובר רק בכלביות רשותיות. א', פעיל ותיק בארגונים לרווחת בעלי חיים, מספר שלעתים דווקא בחלק מהעמותות הקטנות התנאים קשים יותר מאשר בהסגרים העירוניים. "במסגרת ההתנדבות שלי אני מגיע לעמותות קטנות, כאלו שהן לפעמים עמותה של אדם אחד, שנסמכות על רצון טוב, על רצון לעזור לבעלי חיים, אבל סובלות מחוסר אמצעים ומשאבים", הוא מספר. "אלו מקומות שבהם המחסות לא מספקים, אין יכולת או תקציב לחימום, אין מי שינקה כראוי. יצא לי כבר להגיע לעמותה כזו שהכל בה היה מוצף במשך ימים ולא היה מי שיוציא משם את הכלבים, לעתים מגיעים מתנדבים ולעתים לא. אני לא חושב שהכוונות רעות, אבל היישום מאוד בעייתי. כל אדם כמעט יכול היום להחזיק בעלי חיים במתקן מאולתר. אין באמת פיקוח על ארגונים כאלו, ולעתים זה אומר, למרות כל הצער בדבר, להיכנס לעמותה ולהחרים משם את כל הכלבים. לדעתי, נדרש שינוי מקיף ברמת הפיקוח הארצית, גם על עמותות, גם על הסגרים. צריך שיהיה נוהל אחיד וקשוח על אחזקת מתקנים כאלו, נוהל ברור לטיפול בגורים ובכלבים קשישים בחורף, נוהל אחיד לאימוצים וכמובן עידוד מסיבי של עיקור וסירוס וענישה לנוטשי כלבים. אולי אז לא נצטרך בכל חורף להתחנן לאנשים שייקחו אליהם כלבים לאומנה מצילת חיים”.
 

גם המשרד להגנת הסביבה תומך בעמותות ובארגונים המפעילים מקלטים שאליהם נאספים בעלי חיים עזובים, ביניהם כאלה שעברו התעללות. מדי שנה מקצה המשרד בין חצי מיליון לשני מיליון שקל לשיפוץ ובנייה של תחנות הסגר ברשויות המקומיות. מהמשרד נמסר כי בשנת 2015  הקצה המשרד 1.2 מיליון שקל לטובת סיוע להסגרים וכי המשרד רואה את החשיבות לטפל בנושא לא רק בחורף, אלא במהלך כל עונות השנה ובאופן שוטף.
 

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות עורכים ביקורות בכלביות באופן שוטף כחלק מהפעילות לאכיפת חוק צער בעלי חיים ונוהל כלביות מ־2013. השירותים הווטרינרים הגדירו הנחיות לתפעול הכלבייה בחורף ובכל ימות השנה ובכל מזג אוויר. אנשי השירותים הווטרינרים מבצעים ביקורות חוזרות בכדי לוודא שאכן תוקנו הליקויים. בנוסף, הורה משרד החקלאות במסגרת ביקורות שנערכו בשנים האחרונות על תיקוני ליקויים במספר כלביות רשותיות שלא עמדו בדרישות המשרד לרווחת בעלי החיים ולא היו ראויות לשיכון בעלי חיים. המשרד פועל בשיתוף פעולה מתמיד עם רופאי הרשויות המקומיות וארגונים למען בעלי חיים וקורא לציבור לדווח על כל חשש לעבירה על החוק על או תקנות צער בעלי חיים".