האם מתקרב היום בו נוכל לייצר תינוקות בהזמנה?

השבוע עלה לכותרות נושא שנוי במחלוקת: מדענים בריטים קיבלו ביום שני אישור מהרשות לחקר העובר ולהפריה בממלכה המאוחדת להתחיל 

במחקר שיערוך שינויים גנטיים בעוברים אנושיים בטכניקה חדשה. הטכניקה CRISPR-Cas9, שבריטניה אישרה את השימוש בה, מאפשרת למדענים לערוך שינויים גנטיים ברמת דיוק גבוהה.

הניסויים בעוברים יתקיימו בשבעת הימים הראשונים שאחרי ההפריה, במוסד "פרנסיס קריק" בלונדון, בתקווה שבעקבות כך אפשר יהיה להסביר בין היתר מה גורם להפלות טבעיות ולהבין אילו גנים דרושים לעובר כדי שיתפתח לתינוק בריא. לדברי ד"ר קתי ניאקאן, החוקרת שעומדת בראש המעבדה שתבצע את המהלך, הניסוי אמור להתחקות אחר הפגמים הגנטיים העוצרים את התפתחותו התקינה של העובר, והוא עשוי לסייע לטיפולי פוריות. העוברים שבהם ייערכו הניסויים יהיו עוברים עודפים שייוותרו מטיפולי הפריה חוץ־גופית. העוברים יושמדו בתוך 14 יום ולא יוחזרו לרחם הנשים. 

 

המדענים בירכו על האישור, אך היו גם קולות שהצביעו על הבעייתיות שלטענתם טמונה בו. דייוויד קינג, מנהל Human Genetics Alert, ארגון בריטי העוקב אחרי תהליכי הנדסה גנטית, קרא לכך "הצעד הראשון בדרך לאישור להנדס תינוקות באופן גנטי", וזאת על אף ההבטחות כי התוכנית תשמש למטרות מחקר בלבד.
 

כבר באפריל בשנה שעברה הודיעו מדענים מאוניברסיטת סאן־יאט־סן 

שבסין שהם ביצעו ניסויים גנטיים בעוברי אדם במטרה לרפא מחלת דם בשם בטא־תלסמיה, שעלולה להיות קטלנית. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת Protein and Cell, החוקרים עשו שימוש באותה טכניקה, אולם הניסוי לא צלח, כשמתוך 71 העוברים ששרדו, גילו החוקרים כי התיקון הגנטי הצליח ב־28 מהם. 

"אני חושב שהאישור שניתן בבריטניה הוא במקום, כל עוד מדובר רק במחקר וכל עוד לא מכניסים לרחם עובר שעבר שינוי גנטי", אומר פרופ' רבל. "זה גם מה שהאנגלים בעצם אומרים: שמותר יהיה לעשות מחקר, אבל אסור יהיה להחזיר את העוברים שעברו שינוי גנטי לרחם. וההנחיה הזאת תואמת את החוק הישראלי".
 

"ברגע שאתה מבצע שינוי לדורות הבאים, אתה בעצם לא יודע מה אתה הולך לעשות. אולי אתה מבטל גן שגורם למחלה מסוימת, אבל אולי הגן הזה דווקא תורם למשל להתפתחות המוח. בלי שיהיה לנו מידע שלם על תפקידו של כל גן וגן, לא ניתן יהיה לדעת איך השינוי ישפיע על הדורות הבאים. השינוי הגנטי הוא מאוד פרובלמטי מבחינה רפואית, וזה עוד בלי להיכנס לרעיון המוסרי של השבחה".

 

"גם היום נעשים ניסויים בעוברים, למשל מפיקים מהם תאי גזע. הכל שאלה של מה המטרה של הניסוי ובאיזה שלב של התפתחות עוברית זה נעשה", אומרת פרופ' אפרת לוי־להד, מנהלת המכון הגנטי במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר (במשותף עם פרופ' אברהם שטיינברג) של המועצה הלאומית לביואתיקה. "האישור שניתן בבריטניה הוא בעיני דבר מקביל לגמרי למה שנעשה היום בתחום של תאי גזע. ההבדל הוא רק בטכנולוגיה לעריכת גנים שהולכים להשתמש בה. החידוש כאן הוא בעצם הטכנולוגיה החדשה שבאמצעותה ניתן באופן מאוד ספציפי לשנות גנים מסוימים ולהחליף מוטציה כזו או אחרת, כדי להבין מה קורה בהתפתחות המוקדמת. אף אחד לא אישר להתחיל לייצר אנשים או לעשות שינויים גנטיים שיעברו מדור לדור".
 

"ברור שלטווח המאוד רחוק זו אחת ההשלכות שיכולה להיות לטכנולוגיה הזאת. הייתי לאחרונה בכינוס של האקדמיה האמריקאית למדעים שעומדת להוציא דוח על השימושים האפשריים בטכנולוגיה הזאת ומה ראוי שייעשה באמצעותה. כמו כל התפתחות טכנולוגית, אפשר לעשות בה שימוש לטובה או שימוש לרעה. המטרה של כולנו היא שייעשה בדברים שימוש לטובה. בהחלט עשויות להיות אפליקציות למניעת מחלות, אבל אף אחד לא יעשה שימוש בזה עד שיוכיחו שזה לגמרי בטוח. לגבי שימוש בעוברים, אנחנו עוד רחוקים מהנקודה הזאת. אגב, אנשים כבר היום עושים כל מיני פעולות שאפשר לראות בהן בחירה בילד המושלם, כמו אולטרסאונד בהריון לאיתור מומים וביצוע הפלה בעת הצורך, בדיקות מרובות לפני הכניסה להריון ועוד. זו שאלה חברתית של האם אנחנו חושבים שמוצדק למנוע מומים או לא מוצדק למנוע. אלה שאלות שהחברה כל הזמן מתמודדת איתן".
 

"בישראל יש גם חקיקה וגם רגולציה שמכסות את הנושאים האלה. החוק הרלוונטי הוא חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), והחוק הזה קובע במפורש שאסור לשבט אדם וליצור אדם בשימוש בתאי רבייה. הניסויים שנעשים כיום בישראל הם בעיקר ניסויים במטרה לשפר תהליכים של הפריה חוץ־גופית. כמו כן, יש הרבה ניסויים בתאי גזע עובריים".
 

"אנחנו עושים את זה כבר היום בתהליך של ברירת עוברים והחזרת עוברים בריאים לרחם לזוגות בתהליכי הפריה חוץ גופית. זה מאוד תלוי בהקשר. חשוב להבין שאנחנו מאוד רחוקים מלהתחיל להשתמש בטכנולוגיה לעריכה גנטית ליצירת אדם, ורוב המאמצים לא מושקעים בכך. מה שאושר באנגליה והשימושים בעתיד הנראה לעין הם למטרת מחקר ולנסות להבין תהליכים ראשונים בהתפתחות האדם".

 

החשש מהשינוי לטווח ארוך אומנם קיים, אבל פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי במרכז הרפואי איכילוב, מבהיר שמדובר בניסוי שלא יהיו לו השלכות פרקטיות מיידיות. "זהו ניסוי המוגדר כבדיקת התכנות של הליך 'עריכת גנים'", הוא מסביר. "זה שנים קיימת היכולת לערוך שינויים גנטיים בכל מיני זנים, למשל חיידקים, דגים או יונקים, אך באופן עקרוני היה מורטוריום על עריכת שינויים גנטיים בעוברים של בני אדם. לאחרונה התפתחה טכנולוגיה חדישה המאפשרת לבצע עריכה גנטית מדויקת יותר. כך למשל, אם עובר מכיל איזושהי מוטציה גנטית, אפשר לקחת תא עוברי, להוציא את הגן הפגום ולהשתיל עותק תקין של הגן.

הסיבה שלטכנולוגיה זו אין השלכה פרקטית בטווח המיידי היא שיש כיום חלופות טובות אחרות. כך למשל אם לזוג יש נשאות למחלה גנטית וסיכון ללידת צאצאים חולים, ניתן לבצע בדיקה גנטית של עוברים שהושגו בהפריית מבחנה ולהחזיר לרחם רק את העוברים התקינים, זאת בלי לטרוח לתקן את אותם עוברים שאינם תקינים. לכן כרגע אני לא רואה בהיתר שניתן למחקר בבריטניה חשיבות פרקטית רבה".
 

"עצם המחקר בעוברי אדם יוצר תגובות אמוציונליות והתנגדויות של אנשי דת ואתיקה, החוששים שאנחנו חוצים כאן איזשהו קו אדום. אני לא יכול לומר מה תהיה התועלת העיקרית מהניסויים האלה, אך כאמור, אינני רואה בזה תועלת מיידית. מעבר להיבטים המוסריים והאתיים, יש גם חשש שעריכת שינויים כאלה יכולים לגרום לנזקים ולפגיעות במקום אחר במטען הגנטי. הניסיון לתקן יכול לגרום לקלקול עוד יותר גדול". 
 

"מזה למעלה מעשר שנים אנו מבצעים באיכילוב אבחון גנטי טרום השרשה (PGD) במקרים שבהם קיים סיכון למחלה גנטית מסוימת על רקע נשאות אצל ההורים. יש גם גישה הדוגלת בעריכת סקירה גנטית לגילוי הפרעות כרומוזומליות בעוברים טרום השרשה, בהליך של IVF, גם בהיעדר מחלה גנטית אצל ההורים. יש הטוענים שגישה זו משפרת את הסיכויים להרות, אך הנושא עדיין שנוי במחלוקת".