"המורה הגדול של חיי": דבריו של אלוף במיל' דורון אלמוג באזכרה לבנו

ערן, בנו של האלוף במיל' דורון אלמוג, הלך לעולמו לפני תשע שנים. אתמול נערכה האזכרה ליום השנה התשיעי. ערן היה אוטיסט ומעולם לא דיבר לדברי אלמוג, הוא היה עבורו המורה הגדול מכולם. לאחר שחרורו מצה"ל הקים אלמוג בדרום כפר שיקומי לתינוקות, ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משולבת בנכויות פיזיות קשות, מומים גנטיים ומחלות נרכשות. הקרוי על שמו של ערן - "עלה נגב - נחלת ערן".

בפוסט בפייסבוק שפרסם הערב (שבת) כתב אלמוג מעין מכתב לבנו במלאת תשע שנים למותו: 

"כשנולדת קראנו לך ערן. כמו לאחי ערן שלא שב מהמלחמה. כמו לאחי ערן ששכב מדמם ליד הטנק הבוער שבוע ימים עד שחולץ ללא רוח חיים. בגיל 8 חודשים התנפץ החלום ההורי שלנו. הפסיכולוגית באסף הרופא אמרה שאתה סובל מצירוף של אוטיזם ופיגור. שככל הנראה תישאר בגיל של כמה חדשים וככל הנראה לא תדבר. היא צדקה. כל 23 שנותיך לא דיברת מילה אחת. מעולם לא קראת לי אבא ולמרות זאת הפכת למורה הגדול של חיי".

עוד כתב אלמוג: "בשתיקתך הצועקת הצלחת לחדור לנימי נפשי ולקיים איתי דיון בלתי פוסק על מקומם של ילדים ואנשים כמוך בעולם של חברה הישגית המודדת כל אחד על פי כישוריו ויכולתו. הילל הזקן אמר: 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'. החברה ההישגית שלנו מעולם לא ניסתה לשפוט את העולם ממקומך. היא עטפה אותך ואת חבריך בחומה גדולה של דעות קדומות וסטראוטיפים קשים. מקומם של החלשים ביותר בחברה נגזר בעבר לבידוד במוסדות סגורים. כמו אסירי עולם הכלואים פעמיים. פעם אחת בתוך גוף שבור ופעם שנייה מאחורי סורג ובריח".

האלוף במיל' כתב כי בנו קיים איתו דיון על שאלת הצדק בעולמנו. "אתה שמעולם לא עשית רע לאיש, שכל חייך היית צדיק גמור, שמעולם לא חטאת, נענשת בעונש כבד מנשוא. לא קיבלת את ההזדמנות שמקבל כמעט כל בן אנוש לחיים עצמאיים ומלאים. היית בתלות מוחלטת בחסדי הסובבים אותך. עדות חיה לשבריריות החיים. אדם ללא אגו שכל קיומו אומר - השאלה לא מה אני יכול לעשות, אלא איזה אנשים אתם ומה אתם מוכנים לעשות עבורי. אינני יכול לעשות מאומה ללא עזרתכם. לא להתרחץ. לא לאכול. לא להתלבש. מאומה. השאלה היא, אם אתם אנשים אטומי לב המסבירים לעצמכם ולכל העולם כמה אתם מוצלחים ומוכשרים מבלי לראות אותי ואת חברי, או שאתם בני אנוש. אנשים עם לב. אנשים המבינים שכדי להעניק לי ושלכמותי צריך לשבור חומות של דעות קדומות ולהוביל מהלך של תיקון עולם. למען עצמנו. למען כינונה של חברה טובה יותר, חברת מופת".

"הדיון אתך היה עבורי קשה ומייסר יותר מכל הקרבות ומסלולי ההכשרה שעברתי בצה"ל", כתב האב, "פירקת אותי לגורמים עד שכמעט לא נשאר דבר. ואחר כך בנית, שנה אחר שנה. כאילו הייתי אבני לגו בידיך. ובכל התהליך הזה אני שומע את קולך אומר לי - אבא, אתה צריך כוחות אדירים. אין לך פריבילגיה להישבר או להפסיק. זה לא רק עבורי. זה עבור כולנו כחברה".

"הכפר הנושא את שמך היום הוא מקום שכולנו יכולים להתגאות בו. חברה אוטופית המשלבת יהודים, מוסלמים ונוצרים החיים בהרמוניה ומעניקים אהבה לילדים כמוך. לחלשים ביותר בחברה. תודה בני האהוב שהענקת לי כוחות אדירים להיות השליח שלך בעולם הזה ולהוביל עבורך מאמץ אנושי וראוי של תיקון עולם".