גבי שושן הובא למנוחות: "נטשו אותך, כל מי שנמצא פה מרגיש טיפה אשם"

"לא זכה לכבוד הראוי לו": מאות ליוו היום (שלישי) את הזמר גבי שושן ז"ל למנוחות, לאחר שזה שם קץ לחייו ביום שבת האחרון. שושן נטמן בבית העלמין ביהוד לא הרחק מהוריו. "לא היתה לו תמיכה וזה שבר אותו", סיפר בעצב אחיו דני, שתיאר את שושן כאדם ססגוני ומיוחד במינו. האח סיפר גם ששושן ביקש תמיכה באמצעות גיוס המונים באינטרנט על מנת להוציא תקליט, אך לא הגיע לסכום הנדרש: "אנשים לא תרמו לו, היה לו קשה ואנחנו השלמנו את הסכום", כך אמר האח דני. "גבי מאוד אהב את הבמה וניסיתי לשכנע אותו לפרוש, אבל הוא התעקש להופיע עד הרגע האחרון", סיכם האח.
 

שושן הלך לעולמו כשהוא בן 66. הוא נמצא ללא רוח חיים בביתו בחולון. להיטיו "16 מלאו לנער" ו"בראשית" הם עמוד תווך בפסקול הישראלי של שנות ה-70. שושן נולד בשנת 1950 במרוקו, ומוכר לקהל הישראלי מסרטים כמו "השוטר אזולאי" ו"קזבלן" שבהם השתתף, וכן מתפקידו במחזמר "שיער". הלווייתו של שושן הפכה למסע במנהרת הזמן, כשכוכבים משנות ה-70 נפגשו לאחר תקופה ארוכה ותחושותיהם היו קשות. אחד הרוקרים הוותיקים אמר: "יש שלמה ארצי ושלום חנוך, אבל יש גם הרבה אמנים ותיקים במצב קשה. מה שקרה לגבי הוא תמרור אזהרה". לאחר ששושן נטמן, שרה מעל קברו הזמרת מירי אלוני את השיר "לו תהיי" והעירה בעוקצנות: "אני לא רואה כאן נציג של משרד התרבות". 

הסופר והיוצר יוסי אלפי, שהכיר את שושן בשנות ה-70 עת היו בין מקימי הקומונה בגבעתיים, אמר בדברי הפרידה שלו משושן: "שנות ה-70 המוקדמות היו ימי התקווה שלך, וגם של תקווה גדולה בארץ ובעולם. דיברו על חופש אהבה ושוויון. היינו ילדי הפרחים, אבל הפרחים נפלו מאז. כולנו חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר, אבל אצל גבי הוא העלה פיח", הוסיף אלפי וקרא לתמוך באמני ישראל. הוא סיכם: "גבי, היה מגיע לך הרבה יותר. בשנים האחרונות לא ראיתי אותך ולא ידעתי מה מצבך. כל מי שנמצא פה כעת מרגיש טיפה אשם".

 

קובי אשרת סיפר שלפני כחודשיים שושן התקשר אליו וביקש שיתארח באולפן שבו הקליט את תקליטו החדש. "הוא היה בטוח שנפתחה הדרך בפניו שוב", אמר אשרת. "הוא הרגיש שכל העולם נפתח מחדש בפניו, אבל כשראה שזה לא קרה - זה שבר אותו. גם הבדידות שברה אותו". אשרת יצא בקריאה נרגשת למדינה לתמוך באמנים הוותיקים: "אוי לארץ שלא מכבדת את אמניה הוותיקים. אני חושש שגבי אינו האחרון". 

יו"ר אמ"י, יעקב מנדל, אמר: "אנחנו עוברים ימים קשים, אחרי שליווינו את יענקל'ה בן סירא ז"ל ואת ענת דולב ז"ל - אנחנו מלווים היום למנוחת עולמים את גבי שושן. אנחנו צריכים להיות מספיק אמיצים ולהגיד לך 'גבי, סליחה'. הסליחה היא לא רק שלנו, אלא גם של המדינה. לא יכול להיות שמדינה לא מכבדת את אמניה. אסור שינטשו את אמני המדינה". הוא סיפר עוד כי ארגון אמ"י ניסה לסייע בעבר לשושן בדיור ציבורי דרך משרד השיכון, ואמנם מולאו הטפסים אך "עד היום הוא מחכה", לדבריו.

עוזי פוקס, שהופיע רבות עם שושן, אמר: "עבדנו שנים ארוכות ביחד. גבי היה יוצר בראשו. הייתי מבקש משרת התרבות להרים את הכפפה. אלה שהיום יושבים בכנסת גדלו על ברכי המוזיקה של שנות ה-60 וה-70. אנחנו לא ראינו אז את הכסף, אלא את היצירה. שהמדינה תסייע לאמניה".
 

שושן נולד בקזבלנקה שבמרוקו, וב-1955 עלה לישראל. משפחתו התיישבה במעברת אופקים וב-1961 עברה למחנה ישראל, בסמוך ללוד. כבר בגיל צעיר נמשך שושן למוזיקת הפופ ובמיוחד לקליף ריצ'רד. הוא הצטרף ב-1965 ללהקת "הגולדפינגרז" יחד עם הזמר ניסים סרוסי. ב-1968 עבר שושן אל להקת "השוקולדה", איתה שר בפסקול הסרט "לופו" ובמחזמר "שיער", שהפך אותו לכוכב. לאחר שעזב את "השוקולדה", שיחק שושן בסרטים "השוטר אזולאי" ו"קזבלן", השתתף במחזמר "אני שאיש לא מכיר" והקליט כסולן את השירים "רגע שקט" ו"אני לא יודע". ב-1971 הצטרף ללהקת אחרית הימים, בה היה חבר עד להתפרקותה כעבור שנה.