סערה התחוללה היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה, בדיון על אלימות משטרתית נגד יוצאי אתיופיה, ובהתייחסות נקודתית למקרה של יוסף סלמסה, שנמצא מת לאחר שהותקף לטענת משפחתו ע"י שוטרים.  לדברי עו"ד מתתיהו דרור, נציג משפחת סלמסה, המחלקה לחקירת שוטרים הודתה כי השוטרים פעלו בניגוד להוראות בשימוש בטייזר, מילאו דו"חות מזויפים, השאירו אותו אזוק ומוכה על הרצפה ואיימו על בני המשפחה – ולמרות כל אלו מח"ש החליטה לא להעמידם לדין פלילי. "כל אזרח שהיה נוהג כך – היה מועמד לדין פלילי – אך לשוטרים יש דין שונה", אמר עורך הדין.
 
אילנית סלמסה, אחותו של יוסף, הוסיפה כי נציג המשטרה התקשר אליה לראשונה רק ביום שישי. "הילד שלנו איננו, ומח"ש מחפים על השוטרים שצריכים לעמוד לדין. באיזו מדינה אנו חיים?", זעקה.
 
ניצב גילה גזיאל, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, השיבה כי "גם לשוטרים יש זכויות וכל עוד לא קיבלנו חומר מפליל - ועד רגע זה לא קיבלנו - לא נוכל לפעול נגדם. נעשה עוול לכלל השוטרים, וכשיש ראיות – אנחנו נחרצים מאוד. הוחלט לצרף מצלמה לכל שוטר ומתרגם לאמהרית לחדרי החקירות. המשטרה איננה מושלמת, לחלק מהשוטרים יש בעיית התנהלות, ויש לנו עוד הרבה מה לפעול". אמו של יוסף סלסמה התפרצה כלפי גזיאל, והאשימה בחוסר רגישות לכאב המשפחה, "אני נשרפת", זעקה. בנה, סיפר כי כל בני המשפה חוו אלימות משטרתית, לדבריהם ללא כל סיבה.

עו"ד יפעת בן עמי, נציגת מח"ש, השיבה: "המלצתנו להעמיד את השוטרים המעורבים רק לדין משמעתי - היא על דעת פרקליט המדינה שי ניצן. נציג המשפחה יוכל לערער ליועץ המשפטי לממשלה, ובשנה האחרונה לבדה הוגשו מאה כתבי אישום כנגד שוטרים".
 
יו"ר הוועדה, קארין אלהרר (יש עתיד) האשימה כי "האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה היא כבר רעה חולה, ולא מטפלים בה בפלסטר. החלטת מח"ש לדון את השוטרים בפרשה רק מבחינה משמעתית, היא מזעזעת. למי שצבע עורו שונה – היה במח"ש יחס אחר". 
אלהרר האשימה כי מנתונים חלקיים מהמשטרה, נפתחו בשנת 2015 כ-500 תיקים נגד קטינים בנתניה, יותר מתיק ביום. אלהרר דרשה לקבל בתוך שבועיים ממח"ש, את היקף התלונות כנגד שוטרים אלימים כנגד יוצאי אתיופיה וביקשה מהמשטרה להחליט בתוך שבועיים מה לעשות עם השוטרים בפרשה. נציג המשטרה דיבר עם המשפחה רק ביום שישי האחרון.
מבקר המדינה, יוסף שפירא, גילה כי בדו"ח השנתי שיוגש היום לראש הממשלה ויתפרסם בעוד שלושה חודשים – יהיה פרק נרחב באלימות המשטרתית נגדם.

לדברי נצ"מ יצחק אלמוג, ראש מחלקת נוער במשטרה, החל משנת 2017 יוצבו מצלמות גם בחקירות קטינים, ובנוסף נבדקו תיקים כנגד מאות בני נוער, ופעלו לשיקומם ולסגירת התיק ולמחיקת הרישום הפלילי.
"איבדנו את האמון במשטרה, ואין ערך לתכניות שלהם מול הקהילה. או שהשוטרים לא שיקרו – או שמח"ש טייחה, משהו מסריח במחלקה הזו" האשים ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), ואילו מירב בן ארי (כולנו) הוסיפה כי "על חשד להטרדה – קציני משטרה מוצאים לחופשה כפויה, ובמקרה מזעזע זה, לא ננקט אפילו צעד פשוט כזה". לדברי רויטל סוויד (המחנה הציוני), "חוץ מיוסף סלמסה יש צעירים רבים שהוכו קשות ע"י שוטרים וסיפורם לא פורסם. קהילה שלמה זועקת - ואסור להיות קהים רגשית לזעקתם".
לטענת זיוה מקונן-דגו, מהאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, אין משפחה של העדה שאחד מבניה לא נעצר, עוכב או נפתח לו תיק. בנוסף, מאז מחאת הקהילה, שמו קץ לחייהם 13 מבניה. הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.