יותר הרוגים בתאונות דרכים ופחות שוטרים בכבישים

מראשית שנת 2016 הגיע מניין ההרוגים בתאונות הדרכים כבר ל-47. אל מול הנתון המדאיג הזה בולט הנתון שלפיו נדרשים 113 קילומטר של נסיעה כדי לפגוש ניידת אחת של משטרת התנועה. מאחורי הקלעים, על השאלה “מה יהיה", נעות תשובותיהם של אנשי הרשויות השונות המופקדות על חיי כולנו בין “הכי טוב להישאר בבית" ל"החיים בכבישים הם פיגוע מתמשך".

תאונת האוטובוס שאירעה השבוע בכביש מספר 1 וגבתה את חייהם של שישה בני אדם היא עוד נורת אזהרה למתרחש בכבישים. עד כה טרם פורסמו באופן רשמי הגורמים לתאונה, אולם הערכות משטרת ישראל מצביעות על התנהגותו של הנהג. אם אכן כך, אומרים בעמותת “אור ירוק", גדל הסיכוי כי אכיפה יכולה הייתה למזער את הנזק. אכיפה לא לשם חלוקת דוחות, אלא ליצירת הרתעה באמצעות נוכחות משטרתית בכבישים.

“מדינת ישראל מפרקת את אגף התנועה ומייבשת אותו מתקציבים, ואין פלא שמספר ההרוגים נמצא בעלייה שלוש שנים ברציפות", אומר שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת “אור ירוק", הפועלת לצמצום הקטל בדרכים. “כשיש פחות שוטרים ופחות ניידות, אנשים לא חוששים לבצע עברות תנועה ולסכן את החיים של כולנו בכביש. אדם נוסע היום מחיפה לתל אביב, ובמקרה הטוב יפגוש בניידת אחת. כשאתה רואה משטרה, אתה מוריד את הרגל מהגז, לא מדבר בפלאפון, לא חוצה קו לבן ונוהג בצורה רגועה. האחריות מוטלת גם על משרד התחבורה וגם על המשרד לביטחון פנים, והם חייבים לחזק את אגף התנועה בעוד ניידות ובעוד שוטרים, שיגבירו את ההרתעה וייצרו אווירה שמונעת תאונות דרכים".

"לא לסמוך על כוח אזרחי"

מי אחראי למתרחש כיום על הכבישים? תלוי את מי שואלים. באתר האינטרנט של אגף התנועה מופיע הנוסח הבא: “אגף התנועה אחראי לאכיפת חוקי התעבורה ומניעת תאונות הדרכים בישראל. האגף מהווה את הזרוע המבצעת וחוד החנית של המלחמה בקטל בדרכים". את חוד החנית הקהה הזאת אמורים לתקצב משרד התחבורה באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמשרד לביטחון פנים.

בשנת 2005 התכנסה הוועדה הלאומית להכנת תוכנית רב־שנתית לבטיחות בדרכים בראשות יעקב שיינין, שמונתה על ידי שר התחבורה דאז, מאיר שטרית, על מנת לבחון בין היתר את נושא האכיפה. הוועדה הגישה המלצות ברורות ותוכנית רב־שנתית, שבה צוין באופן מפורש הצורך ב־450 ניידות משטרה. הוועדה המליצה גם על התקנת 300 מצלמות אכיפת מהירות וחציית צומת באור אדום – שתי עברות דומיננטיות אם בוחנים את הגורמים לתאונות דרכים קטלניות. ממשלת ישראל קיבלה החלטה עקרונית לאמץ את עקרונות התוכנית, אלא שאף שחלף למעלה מעשור מאותה החלטה, היום פרושות ברחבי הכבישים בכל המדינה 113 ניידות בלבד, ומותקנות רק 100 מצלמות.

אז מדוע המלצות הדוח לא יושמו? בעיקר בגלל היעדר תקציב. “במסגרת החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2005 נקבע כי הגוף הלאומי שיטפל במלחמה בתאונות הדרכים היא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מטעם משרד התחבורה", נמסר מהמשרד לביטחון פנים. “כמו כן, נקבע כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תעביר תקציב לאגף התנועה בהיקף שנתי של 160 מיליון שקל, אשר היו מאפשרים הפעלת 450 ניידות משטרה ברחבי הארץ. בפועל, כבר בשנותיה הראשונות של הרשות, היה קיצוץ בתקציב למלחמה בתאונות הדרכים והוא צנח לכ־100 מיליון שקל בלבד. במהלך השנים קוצץ הנתח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בעשרות אחוזים ובשנת 2015 הועברו לאגף התנועה כ־24 מיליון שקל. ירידה משמעותית בתקציב אגף התנועה הביאה את משטרת ישראל לצמצם משמעותית את היקף כוח האדם, הקטנת מספר הניידות, האמצעים השונים העומדים לרשות השוטרים ועוד".

לפי המשרד לביטחון פנים, מעבר לתקציב שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמורה להעביר לאגף התנועה, “משטרת ישראל מעבירה לאגף התנועה תקציב של כחצי מיליארד שקל לתפעול אגף התנועה שמשמש להפעלת שוטרים, ניידות ואמצעים".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן מצדו מעוניין להתנתק מהרשות הלאומית ולנהל משא ומתן ישיר מול האוצר על תקציב פעולות אגף התנועה. לטענתו, עד לרגע זה לא אפשרו לו לקדם מהלך זה בגלל החלטת הממשלה שהפעילות צריכה להיעשות דרך הרשות הלאומית.  

ועדת שיינין המליצה גם על חיזוק כוח האדם במשטרת התנועה והרחבתו, ובמקרה של קושי בהרחבת מספר התקנים של השוטרים, המליצה על צירופם של 1,000 סטודנטים כשוטרים באגף התנועה. הרציונל: העלות נמוכה יותר מעלות העסקת שוטר, פתיחת אפשרויות תעסוקה לסטודנטים וחיזוק תדמיתה של המשטרה. גם זה לא קרה.

מעבר לכך, מספר השוטרים בשנים האחרונות ירד באופן דרמטי, לרבות המתנדבים, ומספר הניידות ירד גם הוא בשני שלישים. “המתנדבים הם כוח אזרחי", אומרים בעמותת “אור ירוק". “חשיבותם מאוד גדולה, אבל צריך שוטרים. אי אפשר לסמוך על כוח אזרחי. הבסיס של הגוף שמופעל על ידי מדינת ישראל צריך להיות שוטרים".

כמות מול איכות

לפי מחקרים, הדבר המשמעותי ביותר במניעת תאונות דרכים הוא נוכחות ובולטות. במילים אחרות: ככל שיהיו יותר ניידות בכביש, כך ישנו הנהגים את התנהגותם. “צריך פה מהפכה במשאבים. אם לא נעשה משהו דרסטי, יעלה מספר ההרוגים גם השנה", אומרים בכירים במשטרה. “המשטרה עושה את המקסימום עם המשאבים שיש ברשותה", נשמע ראש אגף התנועה, ניצב ירון בארי, אומר בהזדמנויות שונות. “באשר לתאונות דרכים קטלניות, מדובר בפיגועי כביש שיש לטפל בהם כמו במצב חירום ולהעלות את הנושא לסדר עדיפות לאומי".

אלא ששוטרי תנועה, שמאז ומתמיד סבלו מתדמית שלילית, מעידים כי תגובות הסביבה לא פעם מקשות עליהם לבצע את תפקידם. גם הרשת תורמת את חלקה עם קבוצות פייסבוק כמו “משטרת התנועה תופרת אותך?", “שונאי שוטרי ופקחי תנועה", למעלה מ־50 אלף צפיות בסרטון היוטיוב שמלמד כיצד לאיים על שוטרי תנועה והלהיט “ככה מייבשים שוטרי תנועה".

“את יודעת כמה פעמים התעלמו ממני?", אומר מ', שוטר תנועה. “את יודעת איזה קללות אני שומע? אומרים לי דברים קשים מאוד. במדינות כמו צרפת אין דבר כזה לעזוב את ההגה, חוץ מאשר בזמן החלפת הילוכים. פה אני עוצר מישהי שמחזיקה סנדוויץ' בגודל הפרצוף שלה, כשהיא אוחזת את ההגה עם המרפקים שלה, והיא כועסת עלי, למה אני מפריע לה".

“למה בכלל אני צריך את זה?" אומר ג', שזה 15 שנה מתנדב במשטרת התנועה. “כשוטר, אם בא אלי מנהל אגף התנועה או קצין התנועה המרחבי ואומר לי שאין צורך שאאכוף עברות מסוימות, למרות שהן מופיעות בחוברת נוסחי אישום שממנה אני כשוטר גוזר את העברה עם התקנות ועל סמך הכתוב בה רושם דוחות, אני מבין שהתפקיד שלי מיותר. בחור שישב איתי באוטו רשם דוח כזה למישהי שלא השתינה לכיוון שלו. באותו יום הוא קיבל תלונה מקצין התנועה של המשטרה על זה שהוא סיבך אותו עכשיו עם הצורך לבטל דוח. מקרה כזה הוא לא תקין, והוא רק אחד. עצרתי רכב הסעות עם צמיגים גמורים. הרכב ללא רישוי כבר תשעה חודשים. מה הייתה התשובה של קצין התנועה? הוא נתן לו אזהרה ושחרר אותו. זה רכב שמסיע אנשים. אם מישהו מסוגל להראות דוח אחד בשנתיים האחרונות שנרשם בגין עברה של איתות, אהיה מופתע מאוד. אם אין דוחות, אין הרתעה בכלום. חניית נכה מבחינתי היא עברת בריונות.

למה רק 1,000 שקל קנס? עובדה שזה לא מרתיע. תן 250 שקל קנס ותוסיף לנהג שחנה בחניית נכה עשר נקודות. במציאות, נהגים מקבלים על זה אפס נקודות. אין אכיפה, אין הרתעה. לפני 15 שנה ראו שוטר או מתנדב כמוני, והייתה התייחסות אחרת. בשנים האחרונות פותחים עליך את הפה, מה אתה רושם לי, לכו לעבריינים. זלזול זו מילה עדינה. אני מייחס את זה לתרבות במדינה שלנו. יש פה תרבות שירותית בכלל? המילה שירות הפכה למילה מגונה. תוסיפי לזה את העומס בבתי המשפט לתעבורה ותביני למה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים. אני אומר לך אחרי שנים של ניסיון שאין הרתעה בכלום. הפכנו לשוק. בשוק הזה מוכרים את החיים של כולנו".

באגף התנועה לא מכחישים. “אנחנו מתעסקים בעברות מסכנות חיים", הם אומרים. “יחידת המחקר שלנו אומרת לנו מה רוב העברות שגורמות לתאונות דרכים, ובזה אנו מתמקדים. משטרת ישראל עברה מאכיפת כמות לאכיפת איכות".

בעמותת “אור ירוק" מוטרדים מאוד ומזהירים כי העומס בבתי המשפט עלול להביא לעסקאות טיעון מקלות, הפוגעות בהרתעה. “על המדינה להגדיל את מכסת השופטים בתיקי תעבורה כדי לקצר את זמן ההמתנה למשפט", אומרים שם. “קיצור זמן ההמתנה עשוי להפחית את מספר עסקאות הטיעון המקלות שנסגרו בשל עומס התיקים".

תגובות

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "מספר ההרוגים השנתי בכבישים כיום נמוך ב־%50 ממספר ההרוגים שנרשם לפני עשור, כך שמדינת ישראל נמצאת במגמה מתמדת של ירידה בתאונות הדרכים. משרד התחבורה הציב את המלחמה בתאונות הדרכים כיעד ראשון במעלה. התקציב השנתי שמושקע במאבק בתאונות הדרכים נאמד במיליארדי שקלים וכולל בין השאר סלילה של כבישים חדשים, הקמת מחלפים, פיתוח תשתיות בטיחות, הקמת מעקות בטיחות לאורך הכבישים וסימוני בטיחות, גשרים להולכי רגל ועוד. בנוסף לכך, מושקעים מידי שנה מאות מיליוני שקלים בבטיחות העירונית, בקידום תחבורה ציבורית, אכיפה משטרתית ומנהלית, חינוך והסברה".

מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: “ועדת שיינין המליצה בשנת 2005 כי תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יעמוד על 550 מיליון שקל בשנה. בפועל, תקציב הרשות לשנת 2016 עמד על כ־220 מיליון שקל בלבד, המהווים כ־40% מהסכום שעליו המליצה הוועדה. כפועל יוצא מכך, לצערנו לא ניתן לממש המלצות רבות של הוועדה, ובכללן אלו הנוגעות למצבת ניידות התנועה. בשנת 2013 העבירה הרשות כ־28 מיליון שקל לפעילות הכוללת בין השאר: רכש ניידות תנועה (בשנת 2015 מימנה הרשות רכש של 40 ניידות תנועה), מימון מלא של 100 ניידות בפרויקט ‘מתנדבים בתנועה', תחזוקה שוטפת של כ־80 ניידות באגף התנועה והשתתפות ברכש ציוד, אכיפה ומימון מערך שוטרות הזה"ב בבתי הספר. בנוסף, החל משנת 2013 ועד 2015 העבירה הרשות סכום קבוע של 39 מיליון שקל להעסקת שוטרי קבע באגף התנועה".