הניצול האחרון מטרבלינקה הובא למנוחות: "גאים בך, סבא גיבור שלנו"

מאות ליוו אחר הצהריים (שני) למנוחות עולמים את הניצול האחרון ממחנה ההשמדה טרבלניקה, שמואל וילנברג, שהלך לעולמו  בגיל 93. וילנברג נטמן בבית העלמין הקטן במושב אודים. הלווייתו של וילנברג הפכה למסע במנהרת הזמן מהשואה והגבורה עד לתקומת ישראל, ומפעל חייו להנצחת זכר 860,000 היהודים שנרצחו במחנה ההשמדה טרבלינקה.

"נשאת את זיכרון השואה, עשרות פעמים נסעת עם בני נוער לספר על מה שקרה, הלכת לבנות אתר הנצחה בטרבלינקה", הוסיף וספד הנשיא. ריבלין סיפר שוילנברג הנציח באמצעות פסלים שיצר, את זוועות השואה, ואחד מאותן פסלים מצוי בבית הנשיא. "אמרת לי - לא אחיה לנצח, אבל הפסלים שלי ידברו במקומי". בהמשך דבריו הזכיר ריבלין שלמעלה מאלף ניצולי שואה הולכים מדי חודש לעולמם, והוסיף "יש לאפשר לניצול לחיות בכבוד, בהדר, זו חובתנו. לזכור לעד ולעד לא לשכוח".

"גיבור יהודי ופטריוט פולני" 

 את הטקס הנחה העיתונאי אריה גולן שמשפחתו נספתה בטרבלינקה. ולאורך שנים ארוכות היה לו קשר הדוק עם וילנברג ומשפחתו. "איגו (כינוי) היה פייטר. היה פטריוט ישראלי. לא תמיד היה בטוח שהיא מחזירה לו אהבה. אילו שמע את נשיא המדינה היה שאול גאה", אמר גולן.

 שגרירת קנדה בישראל שהכירה את וילנברג במהלך ביקור בפולין. סיפרה על פסליו המנציחים את השואה. לא יכולתי לצאת מהתערוכה. הייתי שעתיים והרגשתי את העצמה של היצירות. שמרנו על קשר. וילנברג היה איש גדול. איש נחמד. איש פתוח ואיש מאוד חשוב". 

"טרבלינקה לא עזבה אותך"

יו"ר יד ושם לשעבר, יצחק ארד, סיפר שוילנברג הוא האחרון ששרד את טרבלינקה, והוסיף כי "ספרו, מאמריו ופסליו הם נצח להנצחת שואת טרבלינקה. היה לו אומץ לתאר את האירועים הנוראיים. הוא מסמל לגבורה יהודית. בתנאים בלתי-אפשריים, יהודים מרדו שם ושישים ושבעה מתוכם שרדו". עוד סיפר כי הוריו היו בין הנספים בטרבלינקה.

 מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני, סיפר על תרומת אגף המדידות והמפות, שמודדיו היו מבוני הארץ ובתנאים קשים מדדו ישראל לאורכה ולרוחבה, כששמואל היה אחד מהם. "סיפרו לי רבות על עיניי התכלות הרועמות, הוא הקדיש את חייו לשימור זכר השואה ומרד טרבלינקה. שמואל חצה את הארץ לאורכה ולרוחבה. הוא איש תקופת התקומה וההקמה".

 יו"ר עמותת יוצאי צ'נכטובה, העיר בה גדל וילנברג, ספד גם הוא ואמר: "בעשרת החודשים שהיית בטרבלינקה, שרדת את התופת וסימלת את הגבורה. אדם גדול. ברחת מטרבלינקה, אבל טרבלינקה לא עזבה אותך. למעלה משלושים פעמים חזרת לשם וסיפרת את הנורא מכל. קשה היה לא להתאהב בך. היית לגאווה".

 נכדו של וילנברג, בן, נשא בשם שלושת הנכדים. "אני רוצה לדבר על הגיבור הפרטי שלנו, בשבילנו תמיד היית איגו. איגו יש רק אחד. תודה על המגע איתך. הטיולים המשותפים איתך בעיקר בעיירות בפולין. תודה על ההשראה. אנחנו גאים בך, סבא גיבור שלנו, שלמרות שלקחו ממך הכל, היה לך הכל הרבה מה לתת. אתה גדול מהחיים, גיבור שלנו".  הבת אורית, בתו היחידה, אמרה "בשבילי האיש הנפלא הזה היה קודם כל אבא. אבא אוהב ונותן בלי גבולות. היה בך רצון לחיות בעוצמה ושמחת חיים. לא יודעת אם הצלחתי לרפא לך חלק מהפצעים מתקופת השואה, אבל השתדלתי לעשות את זה"

 הטקס הסתיים בהשמעת שיר הפרטיזנים הלוחמים נגד הנאצים, שהיה המנונו של וילנברג.