צביקה כהן תושב מעלה אדומים, בן 46, מאושפז משישי לפנות בוקר, לאחר שהותקף באכזריות על ידי המחבל, סאעד אבו חאמד, בן 21, שהוסגר במהלך הלילה ונעצר על ידי כוחות הביטחון. על פי פרטי החקירה, מסתבר כי המשטרה התחקתה אחריו, עקבה אחרי הטלפון הסלולרי שלו, וידעה שהוא נמצא בתוך אל-עזרייה. אחד מקרובי משפחתו הסגיר אותו ובחקירה הוא קשר את עצמו למעשה. הוא הודה כי המניעים היו לאומניים, כשחקירתו נמשכת. כעת נבדק החשד האם עובדים אחרים עזרו לו בהכנות לפיגוע.
אחיו של צביקה, משה, סיפר בדמעות על מצבו ברשת ב' ואמר: "כרגע צביקה במצב קריטי. ביום חמישי הוא הגיע לבית החולים והועבר ישר לחדר הניתוח, הוא נותח במשך מספר שעות, ולאחר מכן נאלצו להפסיק את הניתוח כי הוא לא היה עומד בניתוח, כיוון שיש לו מספר רב של פגיעות גרזן. עבדו לו על הראש, על הצוואר, מנסים להציל את הריאה, את יד ימין שפגועה עדיין לא ניתחו. מחכים לראות אם הוא ישרוד 72 שעות, ואם כן, ימשיכו לנתח אותו. כולם פה, כל המשפחה, קוראים תהילים, שבעזרת ה' יחזור לחיים".
משה סיפר על מה שאירע באותו היום: "ביום חמישי הקניון פתוח עד 12 בלילה, הבן שלו, גבריאל, שעובד כמאבטח גם כן בקניון, הלך הביתה אחרי שסיים, וצביקה נשאר. הוא לא היה אמור לעבוד באותה הלילה. ביום רביעי הוא עבד לילה, ואחד החברים ביקש שיחליף אותו. הוא אדם שלא יודע להגיד לא, והחליף אותו. בחצות צביקה נשאר בחדר הבקרה למעלה, לא חמוש. הבן עוולה, שביצע את מה שביצע, עובד בחנות "אורי ובניו", ושהה במקום כי יש לו אישור שהייה לסוף שבוע".
תיעוד הפיגוע במעלה אדומים
"ביום חמישי בלילה, נשאר להכין את החנות ליום שישי בבוקר. בשעה 1:00 בדיוק, הוא הגיע לחדר בקרה, דפק לצביקה את החלון וביקש שיפתח לו את הדלת. הוא לא חשד בכלום, כי הוא מכיר אותו, הוא הלך למעלית אחריו, והמחבל נעץ לו את הגרזן ביד בחזה ברגליים, בבית החזה ובראש. לאחר מכן לקח את המפתחות של הקניון, ירד לכניסה, פתח את הדלת במפתחות ויצא. בשעה 1:11 דקות, הגיעו שני מנקים לקניון. אחד מהם עלה לקומה השלישית, כדי לבקש מצביקה שיוכל לפתוח את השער שיוכל לעבור עם המכונה. הוא הזעיק את המשטרה ובשעה 1:21 הגיעה ניידת טיפול נמרץ, הוא היה בתוך שלולית דם עד שקיבל את הטיפול הראשוני. על תפיסת המחבל סיפר: "ידעתי אתמול בלילה, המשטרה בקשר תמידי איתנו, ידענו לאורך כל הדרך. מסתבר כי המשפחה נפגעה בעבר הן מאירועי טרור והן במהלך השירות הצבאי של משה, שסיפר: "בשנת 2000 רחמים, אחינו, נדקר על ידי מחבל ב-11 דקירות סכין. הוא נכה 100 אחוזים כעת בעקבות המצב. הוא היה נהג מונית, המחבל ביקש לנסוע לשורש ואחי היה עם חגורה ולא יכול היה להגיב. הברק לא מכה פעמיים, אבל במשפחה שלנו הוא היכה. גם אני נפצעתי במהלך השירות הצבאי שלי והייתי פה בבית החולים במשך שלושה חודשים במצב אנוש בשנת 82", סיפר האח בכאב, "אנחנו מבקשים להמשיך בתפילת, שיעזרו לנו. אבא שבור, אמש שבורה. הם לא אנשים בריאים, גם אני נפצעתי במהלך פעולה של כוחות הביטחון. בשירות הביטחון. לאחר מכן, בשנת 2000, נפגעתי מאוד קשה בתאונת אופנוע. ההורים שלי בהתמוטטות טוטאלית".
"צביקה הוא אבא לארבעה ילדים, יש לו תאומים בני 13, הבן אמור לחגוג בר מצווה בעוד שבועיים, ובן קטן בן 8. בכל הארץ יש הרגשה רעה, אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע. אין בפלסטינים אמונה, הם יאכלו, ישתו, ויתקעו לך את הסכין בראש. נתניהו מבטיח לנו סיסמאות, תקציב הביטחון גדל, אבל לאף אחד אין ביטחון במדינה הזאת. אין מה לעשות, חייבים להמשיך בשגרה, אסור למוטט אותנו, אסור להראות שהם ניצחו אותנו. אנחנו חייבים להתמודד".