מאז הוכשרו בחוק מתקני הכליאה למבקשי המקלט, תנאיהם הוחרפו

דו"ח מעקב חדש של "המוקד לפליטים ולמהגרים" המתפרסם הבוקר (שני) סוקר את תנאי הכליאה בארבעה מתקנים בישראל, שבהם מוחזקים כ-5,000 מבקשי מקלט ומהגרים לא חוקיים, רובם מצפון סודן ומאריתריאה שאינם ברי הרחקה מישראל. אנשי המוקד מצאו שורה של ליקויים חמורים, ובהם צפיפות, היעדר נגישות לשירותי בריאות וייעוץ משפטי ומזון לא מספק. הדו"ח סוקר את הנעשה בכלא סהרונים, במתקן חולות ובכלא גבעון של שב"ס, וכן במתקן יהלו"ם של רשות ההגירה הנמצא בסמוך לנתב"ג, ומבוסס על 72 ראיונות שערכו פעילי המוקד עם עצורים במתקנים אלה, על דוחות רשמיים ועל נתונים שביקשו. 

בכל הנוגע לצפיפות במתקני הכליאה למסתננים, בכלא "סהרונים" העידו המרואיינים כי ישנם עשרה כלואים בכל חדר, למרות שלפי תכניות המתאר של הכלא עצמו - אמורים לשהות בכל חדר חמישה אנשים בלבד. מרחב המחיה של כל אדם באגף המרכזי הוא מחצית מהתקן הנדרש על ידי שירות בתי הסוהר עצמו. הדו"ח מאשים את שב"ס במדיניות של "צפיפות מכוונת", משום שעל פי עדויות המרואיינים, ישנה הקפדה יתרה על מכסה מלאה בחדרים, גם אם המתקן עצמו אינו מלא. כך, גם בסהרונים וגם בחולות, ישנים לעתים עד 16 גברים בחדר, או עד 12 נשים. 
 

אחד האבסורדים הידועים במתקן חולות, המוגדר כמתקן שהייה פתוח שהשוהים בו זכאים לכאורה לחופש תנועה מסוים, הוא מיקומו המרוחק מכל מקום יישוב. "השוהים רשאים לצאת בין 6:00 בבוקר ל-22:00 בערב, אולם בפועל, עקב המיקום המרוחק סמוך לגבול מצרים, העובדה שהם אינם רשאים לעבוד ועקב עלות התחבורה הציבורית - רובם המוחלט לא מתרחק מהמתקן", מציין הדו"ח. גם בכלא סהרונים העצורים זכאים לשהות מחוץ לחדריהם ברוב שעות היום אבל במבנה החדש של הכלא, היציאה היא לחצר פנימית שאור השמש כמעט לא מגיע אליה. במתקן יהלו"ם לא קיים כלל חלל ציבורי משותף לעצורים.

הדו"ח מעלה גם מחסור משמעותי במתרגמים בעת מגע עם נציגי שב"ס, המשטרה, משרד הפנים ורופאים. כך, רופאים נעזרים לעתים במוחזקים אחרים הדוברים אנגלית או עברית, והחולים נאלצים לחלוק עם כלואים אחרים פרטים אינטימיים על אודות מצבם הרפואי. חלק מהכלואים העידו כי לא קיבלו את הטיפול ורובם כלל לא היו מודעים לקיומם של שירותי בריאות הנפש או עובדים סוציאליים. בחלק מהמתקנים אין כלל אפשרות לסיוע נפשי עבור הכלואים. נתונים אחרים בדו"ח חושפים כי ההקפדה על איכות וכמות המזון משתנה ממתקן למתקן וכי איכות המזון בסיסית וירודה.  בכלא סהרונים יותר ממחצית המרואיינים סיפרו כי כשביקשו ביגוד לא נענו, או שקיבלו כמות לא מספקת.
 

בעוד שבעבר פעילי המוקד יכלו להיכנס בחופשיות לאגפי הכלא בסהרונים ובגבעון, וכך לפגוש מספר רב יותר של אנשים ולקיים פיקוח הדוק על התנאים במקום, בשנים האחרונות מגביל שב"ס את פעולתם. מחברי הדו"ח מדגישים כי כל הנתונים והטענות חדשים וכי אם מדובר בתלונות שהופיעו גם בדו"חות קודמים, הרי שזה משום שהן לא טופלו במהלך השנה האחרונה. עוד מוסיפים במוקד לפליטים ומהגרים כי בעוד הנחיות האו"ם באשר להגירה לא חוקית קובעות כי "מעצר וכליאה הם אמצעי חריג אשר יהיה מוצדק רק למטרה ראויה", נראה כי המדיניות הישראלית בעשור האחרון משתמשת בכליאה ומעצר באופן תדיר החורג מהנחיה זו. לפיכך, ההמלצה המרכזית של מחברי הדו"ח היא לבחור בחלופות אחרות ולגבש מדיניות הגירה שלא מבוססת על כליאה כאמצעי מרכזי. לדעתם, כל עוד המדיניות לא משתנה - יש לשפר באופן מיידי את תנאי הכליאה של מבקשי המקלט.  

משירות בתי הסוהר, שעיקר הטענות בדו"ח מופנות כלפי מתקנים שבאחריותו, נמסר בתגובה: "מדובר בדו"ח מגמתי ובמחזור טענות שעלו והופרכו בעבר. הדו"ח אינו משקף את המציאות במתקני הכליאה. מעבר לכך, אין בכוונתנו להתייחס לטענות המועלות בו".