כדור שלג מתגלגל: שורת סכסוכי עבודה יוכרזו במשק ביום ראשון

תחילת שבוע מסוכסכת צפויה למשק: ביום ראשון תיערך שורת עיצומים והכרזות על סכסוכי עבודה במשק. הראשונים להכריז על עיצומים היו פורום היזמים בבריאות הנפש ומפעילי מסגרות השיקום. לדבריהם, משרד הבריאות עיכב את התשלומים השוטפים לכ-60 מפעילי הוסטלים, מפעלים דיור מוגן ושירותים בקהילה לשיקום ושילוב של כ-15 אלף חולי נפש. בפורום טוענים כי לא נותר למפעילים הללו כסף למשכורות, וכי הם "פותחים בשביתה מחשש לקריסה כלכלית". לטענתם, בניגוד להסכם בין הצדדים, לא הועברו תשלומים לחודשים ינואר ופברואר עבור כ-15 אלף מטופלים. ספקי השיקום הודיעו כי אינם יכולים להמשיך להתנהל כלכלית ללא מימון וכי "רבים הגיעו למצב שבו אינם יכולים לעמוד בתשלומים למס הכנסה ולביטוח לאומי".
 

לאחר שפנו לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות והתריעו על הקושי בהתנהלות, נענו על ידי המשרד כי התשלומים מעוכבים עקב הימצאותם של בעלי תפקידים שונים במשרד הבריאות בחו"ל, ובהם מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות הודיע הפורום כי בלית ברירה החל מיום ראשון יחלו מסגרות השיקום לעבוד במתכונת שבת, עד לקבלת מלוא התשלומים. המשמעות בפועל היא שבכל מסגרת שיקומית יישאר מדריך אחד בלבד, המטופלים לא ייצאו לעבודה וכן תופסק כל פעילות תרבות ופנאי.

 

עוד ביום ראשון, ההסתדרות, ועד עובדי משרד התחבורה וועד בוחני הנהיגה ישבשו את עבודת בוחני הנהיגה בכל רחבי הארץ, וזאת במחאה על המכרז להפרטת מבחני הנהיגה. בכוונת הבוחנים לשבש את פעילות מערך הטסטים. עבודת בוחני הנהיגה תושבת בירושלים, בתל אביב ובערים נוספות, ובהן כפר סבא וחדרה. ביום שני תושבת פעילותם במחוזות הצפון והדרום. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסר כי "לא מתקבל על הדעת שבשעה שיש מעבר בשירות הציבורי ובכלל המשק להעסקת עובדים בצורה ישירה, משרד התחבורה בוחר להעסיק באופן קבלני את בוחני הנהיגה". פרופ' ירון זליכה מסר כי "הפרטת מבחני הנהיגה היא תקדים מסוכן להפרטת סמכויות הריבון". פרופסור יצחק גל נור, לשעבר נציב שירות המדינה ומומחה בינלאומי למדיניות ההפרטה, מסר כי "האחריות לאמות המידה של איכות הנהיגה במדינה היא עניין של פיקוח נפש. אסור למדינה להתנער מאחריותה לכך".
 

עוד בתחילת השבוע, ייערכו שיבושים בפעילות לשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים. כ-50 עובדי הלשכה יפתחו בשביתה על רקע החלטתו הפתאומית של הממונה על השכר באוצר להפסיק תשלום של כמה רכיבי שכר ותנאים נלווים, שאותם הם מקבלים זה למעלה מעשור. ועד מנהל מרשם האוכלוסין מסר כי "צר לנו שדווקא בשעה כה קשה של מתיחות ביטחונית, שמחייבת התגייסות של עובדי הלשכה המסורים והנאמנים, בוחר הממונה על השכר לפגוע בתנאי העסקתם". במסגרת השביתה, שתתקיים ללא הגבלת זמן, לא תתבצע כלל קבלת קהל בלשכה, על כל שירותיה.

 

דרישת הממונה על השכר באוצר לבטל את מרכיבי השכר הגיעה על אף שהנהלת משרד הפנים התחייבה בפני עובדי הלשכה על תשלום רכיבים אלה, כתנאי למעברם לבניין הלשכה הנוכחי, הממוקם במיקום רגיש במזרח ירושלים. התחייבות הנהלת משרד הפנים נעשתה לפני זמן רב בידיעה מלאה של חשב משרד הפנים, אשר על פי הוראות החוק חייב לוודא תחילה כי כל התחייבות לעובדים מגובה על ידי הגורמים באוצר.  לטענת הממונה על השכר, מרכיבי שכר אלה הוענקו שלא בידיעתו. למרות משא ומתן שהתקיים בין הצדדים על מנת לצמצם את הפגיעה בעובדים, אנשי האוצר מתעלמים מהצעה שהוגשה מצד העובדים והורו להוציא לפועל את הפגיעה בשכר העובדים כבר ממשכורת מרץ.
 

מוועד מנהל מרשם האוכלוסין נמסר: "למרות שהסכמנו לפשרות מרחיקות לכת על מנת לשמור על יחסי עבודה תקינים, ומתוך תקווה כי בעתיד תימצא הדרך לפצותנו על דרך המתינות שבה נקטנו, הממונה על השכר מנסה ברגל גסה לרמוס זכויות עובדים. נזכיר כי עשרות עובדי הלשכה מועסקים במתקן סגור ומבודד הממוקם בירושלים המזרחית, ובשונה מיתר הלשכות בארץ, הם מנועים מבחינה ביטחונית לצאת מפתח הלשכה על מנת לרכוש מזון. כל הגישה לפנים המתקן מסובכת, מסוכנת ואורכת זמן רב. צר לנו שדווקא בשעה כה קשה של מתיחות ביטחונית שמחייבת התגייסות של עובדי הלשכה המסורים והנאמנים, בוחר הממונה על השכר לפגוע בתנאי העסקתם".

 

כזכור, ההסתדרות הכריזה היום על סכסוך עבודה בפרקליטות המדינה, החל על 900 עובדים. הרקע לסכסוך הוא כוונת משרד המשפטים לפצל בסוף החודש את פרקליטות מחוז תל אביב, לצורך הקמת פרקליטות מחוז מרכז. במכתב שנשלח לפרקליט המדינה, שי ניצן, ולמנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור, נכתב כי העילות לסכסוך קשורות לכוונת משרד המשפטים להוציא לפועל כבר בסוף החודש שינוי מבני רחב היקף בפרקליטות.
 

למרות שנציגי ארגון הפרקליטים קיימו ישיבות בנושא עם הנהלת הפרקליטות, אנשיה כבר קבעו על דעת עצמם תאריך ואופן יישום של המהלך. יתרה מכך, הדרג הניהולי במשרד המשפטים מסרב לחתום על הסכם קיבוצי שיסדיר את השלכות השינוי הצפוי על העובדים, וזאת למרות שהשינוי המבני יגרור השלכות משמעויות על תנאי העסקת העובדים ואופק קידומם.