בני משפחה וחברים, לוחמים ומפקדים במערכת הביטחון לדורותיה, וכן בכירים בהווה ובעבר במערכת הפוליטית, הגיעו היום (ראשון) לחלקה הצבאית שבבית העלמין בראש פינה, ללוות את ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, בדרכו האחרונה. דגן, ראש המוסד העשירי, שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון לאחר מאבק במחלת הסרטן, היה בן 71 במותו. בית העלמין הקטן בראש פינה צר מלהכיל את המאות הרבות של האנשים שהגיעו לטקס. במקום נוצר דוחק ונדמה שרק מזג האוויר הקריר מונע את איבוד הסבלנות. השקט נשמר בקפדנות ובכובד ראוי לציון.

הלוויה נפתחה באיחור של מספר דקות בשל המתנה לפמלייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בטקס נוטלים חלק בין היתר נשיא המדינה ראובן ריבלין שר הביטחון בוגי יעלון, הצמרת הביטחונית של צה"ל, הרמטכ"ל גדי איזנקוט ואלופי צה"ל, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה וכן מאות מאנשי מערכת הביטחון, השב"כ והמוסד, שעבדו עם דגן לאורך השנים. בין המשתתפים גם מאות רבות של אזרחים שהגיעו, לדבריהם, על מנת לחלוק כבוד אחרון עם מי שהיה גיבור ישראל ולא רק בתואר. 

נתניהו ספד: "לוחם נועז ורב פעלים"


ראש הממשלה נתניהו ספד לדגן ואמר: "אדמת ראש פינה כוללת בתוכה היום לוחם נועז ורב פעלים. דגן מסמל הישג ציוני חשוב - היכולת לאחוז בחרב המגן. מאיר זכר שברגע המכריע איש לא בא להציל את היהודים ועלינו לזכור זאת ולא להיות תלויים בחסדי אחרים. מאיר הוכיח תעוזה במאבק בטרור, הוא קיבל את עיטור העוז לאחר שהסתער על מחבל בעזה. כאיש מבצעים מנוסה ויצירתי תרם לביצור בטחונה של ישראל".

עוד הוסיף נתניהו על היחסים בין השניים: "תמיד התרשמתי מאהבת המדינה שלו ומהיותו פטריוט ציוני. הוא אמר שלפחות במאה השנים הקרובות לא יפסק הטרור. אינני יודע אם זה ייקח מאה שנים אבל אני יודע שהטרור ימשיך להכות בנו. מאיר ראה בקנאות האסלמיסטית גורם שצריך להילחם בו. אני זוכר מקרים שישבנו במשרדו והוא הציג בפני מבצעים וכשהיה גומר להציג היה תמיד שקט ואני זוכר מקרים שפרצתי בצחוק כי הרעיון היה כל כך נועז וחצוף, חוצפה ישראלית. אני אומר זאת בנוכחות לוחמים עלומים שנמצאים כאן היום. כדי שאזרחי ישראל ישנו טוב בלילה - יש את אלה שלא עוצמים עין והעולם נהנה היום מפירות עבודתו של מאיר וחבריו". על התקופה בה נאבק במחלתו הוסיף נתניהו: "כשחלה, הייתי בין אלה שחיפשו כל דרך לסייע לו. עקבתי אחר מצב בריאותו וקיוויתי שיתגבר. לצערי ולצער כולנו כוחו של מאיר תש. הוא נלקח מאיתנו מוקדם מדי, זו אבדה גדולה. לפני כמה חודשים התלבטתי לגבי ראש המוסד ושמעתי את דעתו והחשבתי אותה, תודה לך מאיר".
 

דגן ונתניהו. צילום ארכיון: אמיל סלמן, פלאש 90


נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, ספד לדגן וסיפר: "היית מפקד ולוחם, מנהיג ואחד העם, דוגמה ומופת, מגיבורי ישראל. עשית מעל ומעבר באהבה, בכוונה, במסירות אין קץ. כל מעשיך היו קשורים בעם ישראל ובגורלו. בעיני רבים היית אתה, מאיר הוברמן, שנולד שלושה ימים אחרי שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, ברכבת על אדמת ברית המועצות לזוג הורים שנמלטו מאימת הנאצים, היית הסמל למעבר משואה לתקומה. מחורבן לבית, מייאוש לתקווה"

כמו כן התייחס ריבלין לתפקודו של דגן בראשות המוסד ואמר: "הוטלה עליך המשימה לסכל בכל דרך את הניסיונות של אויבינו לפתח נשק להשמדה המונית, נאבקת על מטרה זו כמו נמר, כמו חיה פצועה, סירבת לוותר, סירבת להשלים. אין זה סוד שהמוסד בתקופתך הגיע להישגים אדירים. ואתה היית לאגדה עוד בחייך".

הנשיא התשיעי שמעון פרס ספד לדגן וסיפר על תפקודו במהלך כהונתו כראש המוסד: "מאיר, לא נכנע לעולם. לא לחרב שלופה, לא לאמת כואבת ולא במאבקו לשלום. הוא היה מנהיג מלידה. לא לשווא לוחמים הלכו אחריו אל הקרב במקומות גלויים ונסתרים. העם בטח בו והפקיד בידיו גורל של קרב ועצמתו של חזון. תחת פיקודו, שהיה מורכב משילוב של חכמה, תעוזה, יצירתיות ותבלין של חוצפה מנצחת, היה המוסד לארגון הטוב ביותר בעולם". 

"מאיר היה מהדורה מיוחדת של לוחם וחולם. הוא ידע לזהות את האויב, ולגלות אנשים בעלי יכולות ייחודיות. הוא ידע לזהות ידידים ורחוקים, ולחשוף גם דרכים להפיל איבה ולא רק לחסל אויבים. הוא מעולם לא התנשא ומעולם לא התחמק. במשך שנות עבודתנו המשותפת, חשתי כי מאיר ראה לנגד עיניו רק את ביטחון ישראל ואת חזונו של העם היהודי. כפי שבן גוריון חזר ואמר: אין די שמפקד יהיה מעודכן עליו להיות מתומחר, מפני שהעתיד הוא זה שיעמוד בפתחנו גם מחר. מאיר הבין זאת והוא הפתיע אותנו ביכולתו ובהבנתו לפרוץ דרכים טכנולוגיות שהיו עצמתיות יותר מהאסטרטגיה המקובלת. תכונות המנהיגות של מאיר חצו גבולות, בעודו מתווה קשרים מדינים ובטחונים, שלא יסולאו בפז עבור מדינת ישראל, עם מדינות שונות ועם מנהיגים, ששנים רבות הפנו לישראל עורף. תחת הנהגתו, החזירו לראשונה חיוך, גם אם היה תחת מעטה של חשאיות קפדנית". 

"הוא לא נטה לקרב מיותר ולא איבד את שיקול הדעת. הוא ידע שביטחונה של ישראל הוא שילוב של אומץ לב צבאי ותבונה מדינית ואין האחד מבטל את רעהו", אמר פרס והוסיף: "מאיר היה חבר טוב מאין כמוהו, כי גם בחברותינו שלטה האמת. דבר אחד הוא לא ידע, להיכנע. הוא לא ידע ליפול ברוחו, הוא לא ידע לשקוע באכזבה. הלוחם הנוקשה הזה, הפתיע אותנו גם באישיותו הרגישה, באהבתו לצליל של כינור, ביחסו לתמונה יוצרת נוף, ברצונו ליצור ולא רק להילחם. היה נדמה לי שהוא מוכן כל רגע לכתת את חרבו למכחולו". לסיום אמר פרס: לא באתי להספידך היום מאיר, כי אי אפשר להספיד אמת ואי אפשר להספיד חזון. אבד למדינה מנהיג ומצביא שאין דומה לו. יהי זכרו ברוך".

דגן. צילום: אבשלום ששוני


"הערבים קראו לו סופרמן"

משה יעקב תושב ראש פינה, הגיע להלוויה וסיפר למעריב-אונליין: "אין לי היכרות איתו ומעולם לא היתה לי הכרות אישית עם דגן, אבל הערבים היו קוראים לו סופרמן ולאיש הזה מגיע שכל מדינת ישראל תחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה. יהי זכרו ברוך". בין לא מעט תושבי מראש פינה והישובים הסמוכים שהגיעו, נמצאת גם נטע, אמא לשלושה בנים לוחמים שסיפרה ל"מעריב אונליין כי "בגלל אנשים כמו דגן ישנתי טוב בלילה. בגלל אנשים כמו דגן הבנים שלי הפכו ללוחמים ובגלל זה אני כאן. לא משנה כמה הייתי צריכה לנסוע כדי להגיע לכאן. אני כאן ואני עושה את זה באהבה".

דגן הובא לקבורה בטקס צבאי מלא בליווי מטחי כבוד כיאה לאלוף ואיש בכיר במערכת הביטחון. את ארונו נושאים שישה אלופי צה"ל ובכירים מהמערכת הביטחונית משירותו הצבאי ושירותי החשאי נשאו הספדים לזכרו. טקס ההלוויה בראש פינה לא היה נפתח לסיקור תקשורתי בשל הגעתם של כמות אנשים גדולה יחסית מהמערכת הביטחונית החשאית.

 דגן התגורר בראש פינה שנים רבות, הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לפני כשלוש שנים עבר השתלת כבד בבית חולים בבלארוס, אבל בחודשים האחרונים חלה הידרדרות קשה במצבו הבריאותי והוא נפטר מסרטן הכבד. הבוקר הוצב ארונו במטה המוסד למשך שעתיים ובמקום נערך טקס בו נכחו כל עובדי הארגון, גמלאים וראשי מוסד לשעבר. בטקס נשאו דברים ראש המוסד יוסי כהן, קודמו תמיר פרדו ונציג העובדים. עובדי המוסד עברו על פני הארון ולאחר הטקס הוטס ארונו לראש פינה. "אבא התמודד עם כל האתגרים בחיים שלו בנחישות ובמסירות. כמו שראיתם אותו כלוחם, כך היה עם המחלה ולא ויתר לרגע”, סיפרה לאחר מותו בתו נועה רבאל דגן.

לאחר מותו של דגן, הגיעו בקשות לשירות בתי הסוהר (שב"ס) לאפשר לראש הממשלה לשעבר, האסיר אהוד אולמרט, להשתחרר כדי להשתתף בהלוויה. אולמרט היה ראש הממשלה השני, אחרי אריאל שרון, שבקדנציה שלו כיהן דגן כראש המוסד. בין השניים נוצרו יחסי עבודה קרובים. בין המבקשים, בני משפחתו של דגן ומפקד חיל הים לשעבר, אלוף במיל’ אליעזר (צ’ייני) מרום, המכהן כיום כיו"ר רשות שדות התעופה. בשירות בתי הסוהר דחו את הבקשות והבהירו: "על פי הפקודות והנהלים, האסיר אינו עומד לקריטריונים ליציאה להלוויה".