לבד במאבקן: במשרד המשפטים מניעת עוולה אחת הובילה לאחרת

גלית אינה לבד. מדי שנה מוגשות לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, שנועד לסייע למבקשים מעוטי יכולת בייעוץ משפטי ובייצוג בפני ערכאות משפטיות על ידי עורכי דין הממונים על ידי האגף, אלפי בקשות לסיוע בענייני משפחה. כ־50% מהן עוסקות בנושאי מזונות וגירושים, ורובן מוגשות על ידי נשים. בעבר מדיניות האגף לגבי הענקת סיוע משפטי בתביעות למזונות ומשמורת ילדים הייתה לבחון את מצבו הכלכלי של הקטין, ולא את מצבו הכלכלי של ההורה אשר הגיש את הבקשה, כך שבפועל ניתן סיוע משפטי חינם כמעט לכל פונה שהגישה בקשה לסיוע משפטי בתביעות אלו.
 

אלא שבנובמבר 2015, בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד משרד המשפטים, ובה נטען כי האופן שבו מפרש האגף לסיוע משפטי את החוק יוצר אפליה מגדרית כלפי גברים, שונתה החלטת משרד המשפטים בנוגע למתן סיוע משפטי חינם בידי אגף הסיוע. לפי הנהלים החדשים, ייבחן מעתה מעמדו הכלכלי של ההורה שמגיש את הבקשה. פירוש הדבר הוא שנשים וגברים המרוויחים יותר מ־67% מהשכר הממוצע במשק - סכום העומד כיום על כ־6,400 שקלים ברוטו - אינם זכאים לסיוע משפטי בנוגע לזכויות ילדיהם, גם לא בתביעות העוסקות בדמי מזונות והסדרי משמורת. 
 

לדברי נציגים ממרכזי סיוע וקליניקות משפטיות ברחבי הארץ, שינוי הנהלים הוא פגיעה חמורה בנשים הזקוקות לסיוע משפטי, שכן הן אלו שמגישות את רוב התביעות הנוגעות לתיקי משפחה והן מהוות את רוב מקבלי הסיוע.
 

“אנחנו מקבלים היום 100־50 פניות בחודש”, מספר עו”ד נח קורמן, מייסד ומנכ”ל עמותת בת מלך, המסייעת לנשים מוכות דתיות וחרדיות, שמאז הקשחת הנהלים רואה עלייה במספר הפניות לשירותים המשפטיים שמספקת העמותה. “צריך לזכור שגם אם אישה מרוויחה 7,000 שקל, כלומר אינה זכאית לסיוע משפטי חינם, בהרבה פעמים היא מפרנסת מאותם 7,000 שקל כמה ילדים. אני רואה מצבים שבהם הבעל מגיע לבית המשפט כשהוא חמוש בעורך דין מהשורה הראשונה, ולאישה בקושי יש כסף להגיע לבית המשפט פיזית. גם לפני הקשחת הקריטריונים, הנגישות לשירותים המשפטיים לא הייתה קלה. אבל העלאת הרף לקבלת השירותים הללו היא גזלת כבשת הרש. נשים לא יוכלו לממן שירותים משפטיים המגיעים לעתים לעשרות אלפי שקלים, ומדובר בנשים שלעתים קרובות אין להן אפילו כסף לשלם עבור אגרת בית המשפט, על אחת כמה וכמה לשכור עורך דין. סיוע משפטי חינם הוא הכרח בעיקר לנשים נפגעות אלימות פיזית או כלכלית”.
 

האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מקבל מדי שנה 75 אלף תיקים חדשים, מתוכם כשליש בתחום המשפחה. בכל רגע נתון פתוחים באגף כ־200 אלף תיקים. כמות זו אינה כוללת אלפי תיקים המיוצגים בנוסף על ידי ארגוני סיוע שונים. בשנת 2012, הנושא העיקרי שניתן בו ייצוג משפטי בתחום המשפחה במסגרת האגף לסיוע משפטי היה דמי מזונות - 9,040 תיקים - מתוכם ב־6,963 ניתן ייצוג לנשים. מתוך 6,310 תיקים של תביעות גירושים שטופלו באגף בשנה זו, ב־4,722 מקרים ניתן ייצוג לנשים.
 

בדיון בעתירה לבג”ץ נגד משרד המשפטים, שהתקיים בנובמבר 2015, טענו עורכי הדין בשם התביעה כי הנפגעים מאותו סיוע משפטי שמוענק חינם הם ציבור הגברים שנקלעו להליך גירושים, משום שלא רק שהם נאלצים לשלם מזונות, אלא גם צריכים לממן עורכי דין פרטיים ואגרות בשווי עשרות אלפי שקלים לתיק. לדבריהם, בעוד המאבק המשפטי עלה כסף רב לגברים, הנשים קיבלו אותו חינם מקופת המדינה. עוד הם טענו כי יש זוגות רבים שבהם לגבר ולאישה הכנסה דומה, או שבהם האישה מרוויחה יותר מהגבר, כך שהגבר שנקלע להליך הגירושים התרסק כלכלית בעקבות המאבק המשפטי שנאלץ לשלם עליו.
 

אך נתוני השכר במשק, שפורסמו בתחילת החודש, מציגים תמונה שונה: השכר הממוצע לנשים שכירות נכון לשנת 2014 עמד על 7,439 שקל בעוד שהשכר הממוצע במשק לגברים שכירים עמד על 11,141 שקל. מעבר לכך, חלק ניכר מהאמהות בישראל משתכרות פחות מהשכר הממוצע במשק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 85% מהנשים בישראל הן המטפלות העיקריות בילדים ובבית לפני הגירושים ואחריהם. 
 

רן מלמד, מנכ"ל עמותת "ידיד", טוען שהפגיעה בעקבות שינוי ההנחיות תהיה לא רק בנשים אלא גם בקטינים, שעלולים לקבל דמי מזונות מופחתים בשל היעדר ייצוג למי שהגיש את התביעה בשמם. "מי שתובע מזונות בשם הקטין צריך לקבל סיוע משפטי ללא אפליה", אומר מלמד. "העובדה שיש בעיה מגדרית בחברה הישראלית, ונשים הן אלה שמגישות את רוב התביעות, היא המציאות, וכיום ישנה פגיעה בפועל באותם קטינים. מאחר שהדיון רלוונטי רק לנושאי מזונות ומשמורת, עד שיהיו קריטריונים ברורים לבחינה, יש להשאיר את המצב כפי שהוא ללא שינוי. אי אפשר בשם תיקון אפליה אחת ליצור אפליה ועוולה נוספת".
 

שלשום נערך דיון סוער בוועדה לקידום האישה בכנסת בראשות ח”כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), שבו נציגים מארגוני הסיוע וחברי כנסת דרשו מנציגי משרד המשפטים להחזיר את ההנחיות המאפשרות סיוע משפטי חינם בנושאי משפחה, ללא קשר למעמדו הכלכלי של הפונה. "אני רואה בחומרה את ההחלטה על שינוי המדיניות של משרד המשפטים", אמרה ח"כ סלימאן בדיון. "המדיניות שהוביל המשרד אינה מתקבלת על הדעת מכיוון שהיא מרחיקת לכת ומנוגדת למדיניות העיקרית של שמירת זכויות הקטין. כשמודדים השלכות של מדיניות, לא מנסים זאת על ילדים מעוטי יכולת. ילדים אינם עכברי מעבדה. אגיש בקשה לשרת המשפטים להפסיק את יישום שינוי המדיניות, מאחר שאין קריטריונים ברורים לבחינה".
 

הקשחת הנהלים השפיעה כאמור על הפנייה לעמותות ולמרכזי סיוע אחרים. כך למשל, במרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר־אילן מדווחים כי מאז השינוי במדיניות משרד המשפטים, חלה עלייה של 500% בפניות לקו החם לסיוע משפטי שמפעיל המרכז. לצורך השוואה, עד לשינוי הנהלים טיפלו במרכז בכ־270 פניות מדי שנה, אך בשלושת החודשים האחרונים התקבלו במרכז מעל 370 פניות, וצוות המרכז אינו מסוגל לטפל בהן.
 

“אני לא חושבת שמגישי העתירה לבג”ץ התכוונו לפגוע בנשים, אלא לייצר שוויון”, אומרת ד”ר גלית שאול ממרכז רקמן, “אבל בפועל ההנחיות החדשות פוגעות בעיקר בנשים. העתירה לבג”ץ עסקה במקרה של אישה המשתכרת יותר מבעלה, אבל שיעור הנשים האלו קטן מאוד. אנחנו לא חושבות שנשים עשירות צריכות לקבל ייצוג חינם רק בגלל היותן נשים, אבל הן גם לא יפנו לשירותי חינם. במצב הקיים היום, מרבית הנשים הזקוקות לסיוע משפטי לא יכולות לממן אותו. פנינו למשרד המשפטים וביקשנו שיבדקו את מצב הזכאות ואת נושא החריגים לפני שהם מחילים את המדיניות החדשה. ברור שגם לאבות מעוטי יכולת מגיע סיוע, אבל בסופו של דבר במדינה שבה נשים משתכרות הרבה פחות, עובדות פחות ומטפלות יותר בבית ובילדים, הפגיעה תהיה בעיקר בהן. היעדר ייצוג מתאים יביא בהכרח לפערים בתוצאות. שוויון פורמלי הוא לא שוויון מהותי”.
 

“אנחנו נאלצות לומר לפונות שאם מדובר במקרה דחוף, עדיף שימצאו דרך אחרת להשיג לעצמן ייצוג. אישה תעשה הכל, תלווה, תמכור, כדי להשיג ייצוג. במרכז מועסקים חמישה עורכי דין בלבד, אנחנו לא יכולים לעמוד בנטל וגם אין זה תפקידנו. זה אמור להיות תפקיד המדינה, ומשרד המשפטים מספק ייצוג משפטי מצוין. שינוי הכללים הוא הבעיה”.
 

גם עו”ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת, סבורה כי הבעיה היא בעיקר בהחלה המיידית של ההנחיות החדשות. “רצוי היה שלפחות לתקופת ביניים יבחנו את הנושא ולא יסגרו מיד את הברז”, היא אומרת. “בסופו של דבר, אין ראייה הוליסטית של התקציב. מה שנחסך כאן יצא במקום אחר, כמו ברווחה. זה אותו תקציב”.
 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בעקבות בג"ץ שהוגש נגד המדינה, החליט משרד המשפטים לשנות את אופן בחינת הזכאות הכלכלית לסיוע משפטי בתיקי מעמד אישי הנוגעים לזכויות קטינים (משמורת, הסדרי ראייה, מזונות, אבהות וכד'). בימים אלו פועל המשרד לגיבוש רשימת חריגים למדיניות החדשה, שיאפשרו מתן סיוע משפטי במקרים שבהם עלולה להיגרם פגיעה בזכויות ילדים בהליכים אלו".