לפני כשבועיים אהוד ברק הגיח לרגע מהאלמוניות היחסית שלו, כשפורסם ב"דה מרקר" שראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר הגדיל את תרומתו השנתית לעמותת מסדר דורשי טוב של בוגרי סיירת מטכ"ל. ברק, מפקד היחידה לשעבר, תרם על פי הפרסומים 550 אלף שקל בשנה האחרונה לעמותה. תרומתו הייתה נדיבה אומנם, אבל מתברר שלעמותה יש כמה תורמים נדיבים אף יותר. אחד מהם למשל תרם כמיליון שקל, אחר תרם 744 אלף שקל. כך או אחרת, במסדר דורשי טוב לא אהבו את הפרסום שקיבל הד נרחב.



העמותה, שהוקמה לפני 11 שנים, מקפידה לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך. “אנחנו מעדיפים שלא לחפש פרסומת ולעבוד מאחורי הקלעים, זה עניין של צנעה ושל דרך עבודה, של נורמות ושל ערכים", מסביר יואב מעוז, מנכ"ל העמותה. “אם היינו רוצים, לא הייתה לנו בעיה לארגן כתבות, אבל אנחנו מעדיפים להתרחק מהתקשורת".



בוגרי רוב היחידות הקרביות הקימו עמותות, חלקן ותיקות מאוד, קיימות כבר למעלה מ־30 שנה, אחרות הוקמו רק בשנה האחרונה. התאגדויות כאלה צצו כפטריות אחרי השחרור: בוגרי יחידת החילוץ 669, הרב"טים של גדוד 202 של הצנחנים, עמותת מדריכי הצניחה, אלו הן רק חלק מהעמותות שהתאגדו לאחרונה.



ישנם עשרות אלפי בוגרים של יחידות קרביות, והתחום מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה. רוב העמותות עוסקות בפעילות חברתית, בהנחלת מורשת היחידה, בהנצחת זכר הנופלים ובסיוע למשפחות השכולות ולבוגרי היחידה. חלקן אפילו מסייעות גם לחיילי היחידה הסדירה. עמותות כמו אלו של בוגרי יחידת עוקץ, מגלן, עורב גולני, כפיר, שלדג, שייטת 13 ואחרות, על פי הדיווח שלהן לרשם העמותות, העבירו ציוד לחיילי היחידה הסדירה בסכומים של עשרות אלפי שקלים בשנה.



ובכל זאת הן חמקו מדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע ועוסק בגיוס תרומות על ידי קצינים וחיילים באמצעות האינטרנט עבור יחידותיהן. על פי הדוח מדובר בתופעה נרחבת העומדת בניגוד לפקודות צה"ל והוראותיו. “תופעה זו גורמת לפערים באיכות הציוד בין יחידות שונות בעלות אותו צביון שירות, דבר העלול לפגוע פגיעה מוראלית בחיילים ולגרום לתחרות מזיקה בין יחידות צה"ל השונות. כמו כן, קבלתם של פריטים אלה נעשית ללא פיקוח ובקרה של צה"ל על כמותם, בטיחותם, איכותם והתאמתם ליעדם". לסיכום ממליץ המבקר על גיבוש דרכי פעולה למיגור התופעה.



חלק מהעמותות מגלגלות כאמור מיליוני שקלים. יש שנמצאות בגירעון, חלקן מנוהלות בקפדנות, אך לכמה מהן אין אישור ניהול תקין של רשם העמותות. מנהלי עמותות מסוימים מרוויחים שכר חודשי נאה, אחרים עושים זאת בכלל בהתנדבות.



אליעזר אוליבר, בעבר מפקד יחידת עורב גולני והיום פעיל בעמותה של בוגרי היחידה, אומר שהוא, כמו כל הפעילים האחרים בעמותה, עובד בהתנדבות, “ואם מישהו היה מעז להגיד שהוא רוצה כסף, הוא היה עף בבעיטה. מי בכלל עושה חשבון לכסף. לפי דעתי, אסור לקחת אפילו לא גרוש אחד בפעילות כזאת".



אהוד ברק. תרם 550 אלף שקל לעמותה של בוגרי סיירת מטכ"ל. צילום: פלאש 90


פועלים בשושו

כמו בוגרי סיירת מטכ"ל, רבות מהעמותות מעדיפות להתרחק מעין הציבור, כמה מנכ"לים טרקו את הטלפון כשנשאלו שאלות לגבי העמותה שהם מנהלים. אחד המנכ"לים ביקש לא פחות משהות של שבועיים וחצי כדי לענות על שתי שאלות. מנכ"לית של עמותה גדולה הסבירה שהיא חייבת לבקש את רשות היחידה הצבאית, זאת אף שלעמותה שבראשה היא עומדת אין קשר לצבא מלבד חיבור של רצון טוב שקיים בין בוגרי היחידות הקרביות לבין היחידות הסדירות. אחרים הגיבו בתוקפנות כשנשאלו שאלות על ניהול העמותה, התשובות נעו בין “מה זה עניינך?" ל"מה אכפת לך?".



מסדר דורשי טוב של סיירת מטכ"ל היא אחת מהעמותות העשירות בתחום. הדבר לא מאוד מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר ביחידת העילית של צה"ל. העמותה מחלקת מלגות לימודים לבוגרי היחידה ומפעילה מתנדבים בשלושה פרויקטים חברתיים באופקים, חצור הגלילית ולוד. על פי הדיווח של העמותה לרשם העמותות, בקופתה 2.1 מיליון שקל, והיא מחזיקה ברכוש בסכום של 2.2 מיליון שקל. ב–2014 הגיע סך התרומות לעמותה ל–1.7 מיליון שקל. ההכנסות מדמי החבר הגיעו ל–212 אלף שקל.



בהתאמה, הוצאות ההנהלה והמשכורות של העמותה נחשבות לגבוהות. הוצאות השכר בעמותה הגיעו ב–2014 ל–370 אלף שקל, 100 אלף שקל נוספים הועברו לשכירת כלי רכב. המנכ"ל הרוויח כ–155 אלף בשנה, רכז הפעילות באופקים 253 אלף שקל בשנה. פעילויות עם היחידה, לעומת זאת, תומחרו ב–114 אלף שקל לשנה בלבד.



“זאת עמותה מדהימה", קובע יוחנן פלסנר, יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעבר חבר כנסת של קדימה, בוגר היחידה וחבר בוועד המנהל של העמותה. “המון פעילות חברתית. אני לא בקיא במספרים, אבל כל מה שקורה בעמותה נראה לי מבורך לגמרי. כשעמותה מגייסת כספים כדי לסייע ליחידת סדירות, זה עניין רגיש, מפני שהמדינה היא שאמורה לממן את היחידות הסדירות, אבל עמותת בוגרים זה רעיון מבורך".



רן שחור, בוגר היחידה ויו"ר של העמותה, סבור שהשכר של המנכ"ל ושל רכז הפעילות באופקים נמוך “בצורה כמעט מגוחכת".


בעמותה של 8200, לשם השוואה, אין בכלל בעלי שכר, בוגרי היחידה מבצעים את העבודה בהתנדבות.


“כל אחד והמבנה שלו. העמותה שלנו רזה מאוד. רוב הכספים שאנחנו מגייסים מיועדים לפרויקטים חברתיים".



ובכל זאת עלות השכר בעמותה גבוהה יותר מפי שלושה מפעילויות עם היחידה.


“העובדים אצלנו מנהלים פרויקטים גדולים והם מרוויחים משכורות לא גבוהות. הפעילויות שלנו מיועדות לטובת הקהילה והחברה בישראל, מי שמקבל אצלנו מלגה תורם חמש שעות שבועיות לעבודה חברתית, ורובם ממשיכים להתנדב גם אחרי שמסתיימת התקופה של המלגה. חברי הוועד לא רק שעובדים בהתנדבות אלא גם תורמים מכספם למען העמותה".


מלגות לבוגרים

ככל שהיחידה הסדירה נחשבת ליוקרתית יותר, כך קל יותר לגייס תרומות עבור העמותה. עמותת בוגרי 8200 גייסה ב–2014 תרומות בסכום של 1.29 מיליון שקל, ושווי נכסיה מגיע ל–2.59 מיליון שקל.



עמותת העטלף של בוגרי שייטת 13 מגייסת מדי שנה בשנה תרומות בסכום של כמיליון שקל. העמותה מלווה את בוגרי היחידה בחיים האזרחיים בסיוע מנטורים, מעניקה מלגות לבוגרי היחידה ומחלקת לחיילים נזקקים מזון, בגדים ומוצרי חשמל. בקופתה מזומנים בסכום של כ–1.7 מיליון שקל.



על פי הדיווח של העמותה לרשם העמותות, שכר העבודה בעמותה הוכפל מ–129 אלף שקל ב–2013 ל–270 אלף שקל ב–2014. הוצאות גיוס המשאבים וקשרי חוץ קפצו מ–86 אלף שקל ב–2013 ל–138 אלף שקל ב–2014, וזאת לעומת ירידה בתמיכה בשייטת מ–184 אלף שקל ב–2013 ל–95 אלף שקל ב–2014 וירידה בסכום המלגות לבוגרים מ–384 אלף שקל ב–2013 ל–336 אלף שקל ב–2014. גם בפיתוח קשרי קהילה חלה ירידה מ–259 אלף שקל ל–145 אלף שקל, אם כי ב–2014 הוציאה העמותה 259 אלף שקל לסיוע לחיילים במהלך צוק איתן ו–386 אלף שקל על שיפוץ בסיס שייטת 13.



כמו עמיתיו בסיירת מטכ"ל, גם אודי ישראלי, מנכ"ל עמותת העטלף, מעדיף להתרחק מהתקשורת. “האזכורים בתקשורת בשנים האחרונות הסבו לעשייה שלנו נזק, לכן כרגע אנחנו מעדיפים להתמקד בעשייה החברתית ופחות בתקשורת. בימים אלה אנחנו עובדים על בניית האסטרטגיה התקשורתית שלנו ואשמח להיות בקשר כשנהיה מוכנים". ישראלי סירב לענות על שתי שאלות ספציפיות שנשלחו אליו, אומר שהוא בשירות מילואים ויהיה מוכן להשיב בעוד שבועיים וחצי. על השאלה האם לא ניתן למצוא אדם אחר בעמותה שיוכל לענות על שתי שאלות לא ענה.



ההילה מכניסה מזומנים גם בעמותת הבוגרים של יחידת שלדג שומרים על שתיקה. העמותה הוקמה לפני 15 שנה כדי להנחיל את מורשת שלדג, לסייע למשפחות השכולות ולתמוך בבוגרי היחידה. באתר האינטרנט של העמותה מפורטות ההטבות לבוגרי היחידה, בין השאר רכישה של אקדחי גלוק, כמו גם הנחות בציוד ספורט ומחנאות. עמותת בוגרי שלדג, יחידת הקומנדו של חיל האוויר, מתגאה ובצדק באתר האינטרנט במבצעים של היחידה הסדירה, ביניהם חיסולו של ג'מאל עבד א־ראזק, מפקד בכיר ברצועת עזה, והשתתפות במבצעי שלמה ומשה להעלאת יהודי אתיופיה.



ההילה של היחידה הביאה כמובן לתרומות נדיבות, אם כי פחות מאלו שזוכות להן עמותות בוגרי סיירת מטכ"ל ושייטת 13. על פי הדיווח של העמותה לרשם העמותות, ב־2014 קיבלה העמותה תרומות בסכום של 237 אלף שקל, ובקופתה מזומנים בסכום של כ–300 אלף שקל. ההכנסות מדמי החבר ומכימות שעות ההתנדבות מגיעות לכחצי מיליון שקל. אולם בעוד הוצאות ההנהלה הגיעו ל–186 אלף שקל, על הטמעת מורשת היחידה והנצחת זכר הנופלים הוציאה העמותה כ–62 אלף שקל ולמען מעורבות חברתית: 31,526 שקל בסך הכל.



מנכ"לית העמותה, תמר קרא, שהייתה ראש לשכתו של אחד ממפקדי שלדג ועלות שכרה כ–144 אלף שקל בשנה, מסרבת לענות על שאלות. “אני צריכה לקבל אישור מיחידת שלדג לפני שאני מדברת עם עיתונאים", היא אומרת.


עמותת הבוגרים היא אזרחית, אין לה קשר לצבא, בוודאי שאין צורך באישורים צבאיים.


“זה מה שאני דורשת מהחברים שלנו, ולכן גם עלי לעמוד בכללים האלה".



האם ראוי לפרוט את הילת היחידה הצבאית לכסף? קרא, כאמור, מסרבת להתמודד עם השאלה. תת אלוף במיל' גיורא ענבר, שהיה מפקד שלדג, סבור שאין בכך כל בעיה. “צריך רק לוודא שלעמותה יש אישור מינהל תקין ושבראשה אנשים ראויים", הוא מסביר. “רוב התורמים הם בוגרי היחידה. העמותות לא לוקחות שום דבר מהקופה הציבורית".



אלוף במיל' דורון אלמוג, אף הוא מפקד שלדג בעבר, אומר ש"נשמת אפה של הדמוקרטיה היא יזמות מלמטה. הערכים של חלק מהעמותות האלה כמו ערבות הדדית ועזרה לזולת מעידים על כוח. אני בעצמי תורם לעמותה, הייתי ממקימיה, אני קשור אליהם, מגיע, נותן הרצאות".



תא"ל במיל' גיורא ענבר "רוב התורמים הם בוגרי יחידה". צילום: בן קלמר, פלאש 90


חברה טובה יותר

אל"מ במיל' גבי סיבוני שהיה מפקד סיירת גולני, אומר שהוא רואה “רק יתרונות" בהקמת עמותות של בוגרי יחידות צבאיות. “זה נותן מנעד רחב לפעולות היחידה ולמורשת שלה", הוא מסביר. העמותה של סיירת גולני, הנמר המעופף, הוקמה ב–82' והיא אחת העמותות הראשונות של בוגרי יחידות צבאיות. למרות ההילה האופפת את היחידה הצבאית עטורת הקרבות, פעילות העמותה מצומצמת למדי.



ב–2013, על פי הדיווח של העמותה לרשם העמותות, היא קיבלה תרומות בסך 92 אלף שקל, כשליש מסכום התרומות הועבר למתנות לחיילים ולמשפחות שכולות, שאר הכסף התחלק בין מלגות לבוגרים (27,500 שקל) והוצאות הנהלה (13,306 שקל). חברות בעמותה מעניקה לבוגרים הטבות והנחות שונות תמורת תשלום של דמי חבר שנתיים בסכום של 150 שקל, הסכום המקובל ברבות מהעמותות האלה, אם כי ראוי לציין שבעמותת בוגרי סיירת מטכ"ל דמי החברות השנתיים מגיעים ל–269 שקל. דמי חבר שנתיים במפלגת העבודה, לשם השוואה, עומדים על 75 שקל בשנה. חברי הליכוד משלמים 64 שקל בשנה.



חברי עמותת הבוגרים של יחידת דובדבן משלמים רק 90 שקל בשנה ובתמורה זוכים להנחות בחנויות שונות. עמותת בוגרי דובדבן שהוקמה לפני 24 שנה היא אחת מהעמותות העשירות, ב–2014 קיבלה תרומות בסכום של כ־700 אלף שקל, סכום דומה קיים בקופת העמותה. הוצאות ההנהלה עומדות על סכום של 237 אלף שקל ועלות הפעילויות השונות כמו נטוורקינג, בניית מאגר בוגרים, פרויקט מנטורים לבוגרים, הנצחת זכר נופלי היחידה, מתן מלגות לבוגרים, סדנת משתחררים ותמיכה ביחידה - מסתכמת בסכום בגובה 917 אלף שקל.



“לעמותה יש ועדת מינהל שמחליטה אחרי הרבה חשיבה איך לפעול והיכן להשקיע כסף", מסביר גלעד וולדמן מעמותת בוגרי דובדבן. “אנחנו משקיעים הרבה כסף במלגות, השנה הענקנו מאה מלגות של שכר לימוד מלא. הדגש שלנו הוא על העצמת הבוגרים ופחות על קניית ביגוד וציוד לחיילים. שלחנו שישה חיילים שבאו מרקע סוציו־אקונומי קשה לטיול צ'ופר בקנדה. היו לזה השלכות חיוביות, בעקבות הטיול חלקם נשארו בצבא, לאחרים השתנו הפרספקטיבות".



הוצאות ההנהלה לא נמוכות.


“הן מהוות פחות מ־5% מסך כל ההוצאות. את רוב ההוצאות מממנים דמי החבר בגובה של 130 שקל לשנה. אין לנו אפילו משרדים, אם תשווי אותנו לעמותות אחרות, תראי שהשכר למנכ"ל, 101 אלף שקל בשנה, הוא מאוד מאוד נמוך".



אתה לא חושש שניגון כזה או אחר על ההילה של היחידה לצורך תרומות עלול דווקא להזיק בסופו של דבר ליחידה?


“כשמסתכלים על האימפקט של העמותה ומה היא עושה, אין ספק שיש צורך בעמותות כאלה. התפיסה בישראל כלפי תרומות היא שלילית, אני מבין את זה, אבל בסופו של דבר אין לי ספק שיש כאן צורך משמעותי. אנחנו באמת מסייעים לבוגרי היחידה ולחיילים. לעתים קורה ביחידות קרביות שהורים מעבירים ליחידה כספים מתחת לשולחן כדי לסייע לחיילים, אנחנו כעמותה עושים את הכל מעל לשולחן. המטרה שלי היא לסייע לחיילים ולבוגרים ועל הדרך לעשות חברה טובה יותר".



עמוס גולן שהיה מפקד דובדבן, עוקב אחרי פעילות העמותה. “יש בעמותה כזאת ערך גדול של ערבות הדדית, היא גם נותנת תחושת שייכות. הם עושים עבודה טובה בשכל ובזהירות". גולן פעיל גם בעמותת הימ"מ. “שם אין משכורות, הכל נעשה בהתנדבות, אנחנו מקפידים לא להרוויח אפילו לא אגורה אחת, אבל יש עמותות, כמו דובדבן, שהיקף הפעילות שלהן גדול והן זקוקות למישהו שינהל אותן בשכר".



אליעזר אוליבר, ממקימי עמותת ידידי עורב גולני, לא מסכים עם הגישה של גולן. העמותה הוקמה ב–85', ב–2014 הגיעו הוצאות ההנהלה ל–270 שקל בלבד לעמלות בנקאיות מתוך תרומות שהגיעו ל–165 אלף שקל. הפעילות הגיעה לסכום של 80 אלף שקל וכללה ארגון אירוע לרגל מלאת 40 שנה להקמת היחידה, חלוקת מצרכי מזון וסיוע לחיילים. “הטקס באמפיתיאטרון בזכרון יעקב היה יקר עם מסכים והדפסות של הזמנות, ובכל אופן סיימנו את השנה בלי גירעון. אני מכיר עמותות דומות שערכו טקסים מפוארים ועד היום משלמות את המחיר.



"אנחנו עמותה קטנה וקומפקטית שבנויה על מתנדבים. רואה החשבון, שהוא אב שכול, עושה את העבודה בהתנדבות, כך גם היועץ המשפטי שהיה לוחם ביחידה. לא רק שאנחנו כולנו מתנדבים, אנחנו אפילו מביאים את הכיבוד לישיבות שלנו ותורמים בעצמנו כסף לעמותה. אני מוציא מהכיס שלי כל שנה 20 אלף שקל למען העמותה. המנכ"ל שלנו, נסים לוי, לא מרוויח שקל ובצוק איתן הוא עוד הוציא המון כסף מכיסו, הוא עמד על הגדר וזרק חבילות של אוכל ובגדים לכלי הרכב שנכנסו להילחם. אבל מי בכלל עושה חשבון, מי שלא מסוגל להביא כסף מהבית שלא יעשה פעילות כזו. רק חבל שאין לכל יחידה עמותה כזאת. רק לאחרונה סידרנו לשני חיילים בודדים מהגדוד דירה בזכרון יעקב. כל זמן שהגדוד יהיה קיים אנחנו נפעל למענו".



גם רוני טל, מעמותת הבוגרים של לוחמי כפיר, פעיל למעלה מעשר שנים בעמותה, שנחשבת לאמידה עם נכסים בשווי של 1.2 מיליון שקל, אומר שהוא רואה בפעילות הזאת שליחות. “אני בעצמי תורם כסף. העלינו קמפיין באינטרנט לגיוס תרומות לחיילים נזקקים לקראת פסח, עד עכשיו גייסנו 700 שקל, 50 שקל מתוכם אני נתתי. יש לנו מאות חיילים נזקקים שהצבא לא יכול לטפל בהם, אנחנו פועלים גם למען הנצחת זכר החללים, הקמנו אנדרטה בעפולה, אנחנו מסייעים גם לפצועים".



על פי הדיווח שלכם לרשם העמותות מ–2013, הוצאות ההנהלה הגיעו ל–57 אלף שקל ותמיכה בחטיבה רק 35 אלף שקל.


“זו שאלה מעניינת, ב–2014 זה כבר נראה אחרת עם הוצאות הנהלה בסכום של 36 אלף שקל ותמיכה בחטיבה בסכום של 58 אלף שקל. ב–2014 לא היו אצלנו עובדים בשכר, והוצאות ההנהלה נחלקו בין שכר לרואה חשבון, שכר דירה למשרד והוצאות נוספות כמו מים, חשמל, טלפון ודואר. הכל אצלנו מסודר מאוד".


אין שחיתות

לכמה עמותות, ביניהן עמותת בוגרי סיירת הצנחנים, עמותת בוגרי יחידת עוקץ ובוגרי מגלן, אין אישור ניהול תקין. האישור בדרך כלל לא מתקבל בעקבות דיווח לוקה בחסר. עמותת בוגרי יחידת עוקץ הוקמה לפני 11 שנים והיא נחשבת לעמותה קטנה עם מזומנים ב–2013 בסכום של 146 אלף שקל, תרומות שהגיעו לגובה של 36,800 שקל ומלגות ורכישת ציוד לחיילים בסכום של 23,558 שקל. “קבלת אישור ניהול תקין זה דבר שלוקח המון זמן. אנחנו בעיצומו של התהליך, השאלות שלך לא נראות לי", אומר רפי לאלו, חבר ועד העמותה וטורק את הטלפון.



עמותת בוגרי מגלן נהנית מתרומות נדיבות למדי, כחצי מיליון שקל ב–2014. בקופתה מזומנים בסכום של כ–200 אלף שקל, עלות הפעילות הגיעה ב–2014 ל–454 אלף שקל וכללה כנס תעסוקה לבוגרי היחידה, סדנאות משתחררים, סיוע לבוגרים באמצעות פרויקט של מנטורים ועוד. מנכ"ל העמותה, עומר רבינוביץ, אומר שמטרת העמותה היא לשמור על מדורת השבט ולחזק את הקשר של הבוגרים ליחידה, לסייע לכל לוחם “ולייצר מצוינות אזרחית. אם נשקיע בנוער, זה יחזור אלינו כחברה. אצלנו לא מקבלים שכר, נכון להיום הכל נעשה בהתנדבות, גם אין דמי חבר. אנחנו פועלים הודות לתרומות. היה לי חייל מהצוות שלי ביחידה שנפל לנחל בסין, יום למחרת הצטרפנו לאביו בחיפושים. אני לא מכיר שום יחידה אחרת ש–11 מבוגריה יטוסו עד לסין כדי לחפש את חבר שלהם".



על השאלה מדוע אין לעמותה אישור ניהול תקין רבינוביץ אינו עונה ומפנה למנכ"ל הקודם, אייל הראל. הראל מסרב לענות. “אני לא מדבר איתך", הוא אומר וטורק את הטלפון.



דני הרמן, המפקד הראשון של מגלן והיום חבר בוועד המנהל, אומר שבעמותה מטפלים בקבלת האישור מרשם העמותות. “מה זה מעניין אותך? מה את, מס הכנסה? אני רגוע לחלוטין עם זה, בואי נלך הלאה, תסתפקי בזה שאם החלטנו להקים עמותה זה כנראה דבר חשוב. כולנו אנשים שעשו לא מעט עבור המדינה ועדיין ממשיכים לעשות. זה הדבר היחיד שעומד לנו מול העיניים".



נדגיש שוב שאין כאן שחיתות, בסך הכל ברוב העמותות פועלים באופן תקין והמטרות טובות, חבל שאין מספיק שקיפות, וכמו כן ראוי לשאול את השאלה מדוע שוב עמותות מחפות על אוזלת ידה של המדינה בטיפול ראוי במשתחררים מיחידות קרביות.



מעמותת יוצאי שלדג נמסר בתגובה כי "העמותה פועלת על פי חוק רשם העמותות בשקיפות ותחת הקפדה על מינהל תקין כאשר מטרתנו המרכזית הנה לעשות טוב לחברי העמותה, חיילי היחידה והחברה הישראלית. שימי לב כי בשנה שציינת מדובר בשנה לאחר שנת הקמתה המחודשת של העמותה. שנה שבה ביססנו עבודה ענפה ותוכנית אסטרטגית לשנים הבאות. מותר לציין שכל צוותי העבודה והניהול של העמותה הם על בסיס התנדבותי בלבד למעט תפקיד אחד של המנכ"ל/ית, שמניע את כל פעילות העמותה. במרכז פעילות העמותה עומדים נושאי מורשת והנצחת הנופלים, סיוע לחברי העמותה במציאת עבודה, פרויקט מנטורינג, הענקת מלגות לימודים לבוגרים, הובלת פרויקט 'אחריי! לשטח עם שלדג' תחת עמותת אחריי! ועוד פעילויות רבות".