שר החינוך נפתלי בנט הקים ועדה בראשות המשורר ארז ביטון, שמטרתה לבדוק אילו תכנים "מזרחיים" יש להכניס לתכנית הלימודים בבתי הספר. חבר הוועדה ד"ר יהודה מימרן, התעמת בתוכנית של גבי גזית עימת ב"רדיו ללא הפסקה" עם ד"ר יגאל בן נון, חוקר תולדות מרוקו, שפרסם מאמר נגד הוועדה. "זה לא שתולדות יהודים מארצות האסלאם לא חשובות", טען ד"ר בן נון, "הן חשובות ביותר, בעיקר בתחום המחקר, שהוזנח בעשורים האחרונים. אבל האם אנחנו צריכים לראות את ההוויה הגלותית, אשכנזית או מזרחית, כמרכז הווייתנו היום? אני חושב שזו תהיה טעות".


"אפילו אם נחשוב שזה כן צריך להיות, איך זה יתבצע?", שאל ד"ר בן נון, "האם אנחנו צריכים ללמד את כל הגלויות של יהדות המזרח ביחד, והאם באמת יש מכנה משותף בין יהדות פרס, מרוקו, קוצ'ין ובולגריה? ברור שאין אפשרות. זה סתם למרוח דברים. אז ללמד אותם בנפרד? כל עדה וכל גלות תשאל, למה את המרוקאים לומדים יותר מאשר את יהודי עיראק? גם לא צריך ללמד את כל האשכנזיות על כל עומקיה, שזה מה שנאלצתי ללמד בבית ספר תיכון והתלמידים נגעלו מזה, הם הקיאו מזה. המסקנה היא שאסור שאנחנו נראה את עצמנו כל הזמן רק כפליטים ומהגרים לעולם ועד. עבר הזמן הזה. העולם השתנה".

ד"ר מימרן הגיב לדברים: "אי אפשר להתעלם מהמצב הקיים, שבו במערכת החינוך היום לומדים על יהדות ארצות אשכנז ולא לומדים על יהדות ארצות האסלאם. יש חשיבות עצומה לכך שתלמידים בתוך מערכת החינוך, שמגיעים מהארצות האלה, ילמדו על הזהות והתרבות שלהם. על הטענה שאין מכנה משותף לכל יהדות ארצות האסלאם אפשר להתווכח. במאפיינים מסוימים יש דברים מאוד מהותיים שהם משותפים. ונניח שאין מכנה משותף, האם זה מוריד מחשיבות למידת ההיסטוריה של ההגות והתנועה הציונית ותפיסת הציונות בארצות אלה? בוודאי שלא.

"החשיבות של העיסוק ביהדות הזו היא לא בעבר, אלא הסתכלות על האתגרים העכשוויים של ישראל. למשל ביחסי דתיים-חילונים, ליהדות ספרד יכולה להיות תרומה גדולה מאוד. אנחנו לא גדלנו על דיכוטומיה ולא מדברים על דתי, חילוני, מסורתי, רפורמי וקונסרבטיבי. אנחנו מסתכלים על היהודי ורוצים להכליל את כולם בחיים המשותפים, באיזשהו קו מרכזי מתון ופתוח. הציונות רצתה להחליף את היהדות וליצור יהודי חדש. התפיסה של ציונות שמשותפת לרוב יהודי האסלאם היא ציונות כהמשך ישיר של היהדות".

"הסיפור הוא לא המוצא", הדגיש ד"ר מימרן, "יש פה את עם ישראל במדינת ישראל והתהוות של זהות יהודית ושל חברה. מאוד חשוב שהתשומות התרבותיות, ההגותיות והזהותיות של היהדות הזו יבואו לידי ביטוי. אין פה מאבק או תחרות בין מזרחים לאשכנזים. מערכת החינוך היא הפלטפורמה המרכזית להנחלה של תרבות וזהות. לא יכול להיות שהלמידה תתבצע במנותק מזהות הילדים. זה צריך להיות רלוונטי לחייהם. והם עסוקים בשאלות של זהות. חשוב להם מאיפה הם באו. אנחנו מחויבים להיסטוריה היהודית יותר מאשר לצ'ה גווארה ומה שקרה בקובה. אני מאוד רוצה שהילדים יהיו רחבי אופקים, ועם השכלה מאוד גדולה, אבל אי אפשר לדלג על הזהות, התרבות וההיסטוריה".