האם "תקרת הזכוכית" בקבלה לעבודה קיימת גם עבור גברים ולא רק עבור נשים? שחר נעמני העובד כגנן ילדים, סיפר לגבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" שהוא מתקשה למצוא עבודה במקצוע שלו, כיוון שהוא גבר: "אני לא גנן מוסמך, אבל כבר כמה שנים עובד עם ילדים. התחלתי בשירות לאומי עם ילדים אוטיסטים, כבר כמה שנים שאני עובד כסייע בצהרונים ובגנים וההורים היו מרוצים. כרגע מצאתי עבודה כסייע מחליף בצהרון, זה משהו שהוא לא קבוע, ורק בסוף מאי אדע מה קורה הלאה. יש הרבה מקומות שרוצים אותי אבל מפחדים ממה שיגידו ההורים. אני מרגיש שהופליתי. הדעות הקדומות האלה כביכול גרמו לי שאפגע בפרנסה שלי. כנראה שעד היום לא היו מספיק גברים שיצאו עם הסיפור הזה, כי היו מעטים. לדעתי יש לגבר את הזכות המלאה לעבוד, אם הוא אוהב את זה ונותן את נשמתו".
לשיחה הצטרפה אפי הזנפרץ, ממייסדות ארגון "ג'ובס פור מאם", שאמרה: "קודם כל שחר מוזמן למצוא אצלנו עבודה בגני ילדים. אני מבינה את העניין וחושבת שיש בישראל הרבה מאוד דעות קדומות והטיות מגדריות. המקרה של שחר הוא יותר חריג ומצומצם מבחינת אחוזים. בסופו של דבר נשים הן אלו שסובלות מאפליה מאוד חמורה בשוק העבודה ומהדרה מתפקידים מקצועיים וניהוליים, בשל היותן נשים ואמהות".
"מה שחשוב זה התוצרים ולא השעות במשרד"
גזית טען שהנורמה נובעת מכך שבאופן טבעי נשים מעורבות יותר בגידול ובטיפול בילדים, לכן מעסיקים מעדיפים לקחת גברים, והזנפרץ ענתה: "המעסיקים טועים, כי נשים יותר יעילות בעבודה. כשמגיעים לעבודה ל-6 שעות מתקתקים הרבה יותר ממי שמגיעים ל-10 שעות ומהתחלה כבר מורחים את הזמן. כדי שהמציאות תשתנה צריכים לקרות כמה דברים, ראשית שינוי בחקיקה ושנית שינוי בתפיסה התרבותית, שעליו צריך לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ואגב של כולם, כי גם הגברים, האבות, צריכים להיות יותר שותפים יותר פעילים בבית ובגידול הילדים, כדי לאפשר לנשים להיות יותר גמישות בזמן שהן נותנות בחוץ".
לדבריה, "הכי חשוב זה עסקים שיבינו את התוצרים של מה שנותן אותו עובד או עובדת, ולא השעות שהם היו במשרד. מה שחשוב זה מה שאתה מקבל מהעובדת הזו- מסירות, יציבות ו'תקתקנות' ולא בהכרח 'הייתי פה עד 7 בערב וכיביתי את האור'. ברגע שיבינו את זה, ושמה שטוב לעסק זה התוצר שמקבלים, זה יהיה חלק מהשינוי".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו