ג' בן ה־15 איבד את מאור עיניו כשהיה תינוק, אך הוא לא נותן למגבלה הפיזית לעצור אותו. הוא שם תרמיל על השכם, חבש כובע ויצא לטיול משפחתי בגמלא. זה נגמר בבית חולים עם רגל מרוסקת. ר' אוהבת מאוד את שוק מחנה יהודה, אך המדרכות של השוק פחות מחבבות אותה ואת כיסא הגלגלים שלה כך שהיא נאלצת לוותר על החוויה הירושלמית. פארק המעיינות נחסם בשנת 2010 לכלי רכב, כך שהמבקרים צריכים לצעוד מספר קילומטרים או לנוע באופניים ובכלי רכב חשמליים. במקרה של מנהרות הכותל, משפחה מקנדה תרמה כסף להתקנת מעלונים, אולם אלו רוב הזמן מקולקלים ואינם נמצאים בשימוש. המבקרים מגלים זאת רק באמצע הדרך ונאלצים לעשות אחורה פנה.
אלו רק דוגמאות ספורות המעידות על כך שלפני שמדברים על משבר התיירות בארץ בצל המצב הביטחוני, כדאי להפנות את הזרקור אל סוגיית הנגישות לבעלי מוגבלויות.
אדם עם מוגבלות מוגדר בחוק כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, המגבילה את תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2015 חיו במדינת ישראל למעלה מ־1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ־19% מכלל האוכלוסייה. מחויבותה של החברה בישראל לזכויותיהם, קובע החוק, מושתתת על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.
ואכן, בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במטרה להגן על כבודם ולהבטיח את השתתפותם השווה בחברה. בשנת 2005 נוסף לחוק פרק העוסק בנגישות, הקובע את החובה להנגיש תשתיות, מבנים ושירותים. שמונה שנים לאחר מכן פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות). אלו, כך נראה, מנסות לכסות את כל התחומים האפשריים: נגישות במעברים, בשלטים, במקומות המתנה, בתערוכות ובמרכזי מבקרים, בשירותי הסעדה, בהארחה, בספורט ופנאי ועוד. בקיצור: כל מה שאדם שאינו בעל מוגבלות יכול ליהנות ממנו בלי להתעכב על המשוכות שמכיר אדם בעל מוגבלות.
סקר שביצעה עמותת "נגישות ישראל" ב־100 אתרי בילוי ופנאי לקראת ועידת נגישות ישראל הרביעית שתיערך מחר בנושא תיירות, תרבות ופנאי נגישים, מצא שישראל משאירה את הנכים בבית. שוק מחנה יהודה בירושלים, מוזיאון לח"י בתל אביב, פארק נחל חדרה, טיילת לואי בחיפה, מרכזי המבקרים ברמת הגולן ועוד הם מחוץ לתחום עבור בעלי מוגבלויות.
הסוקרים הגיעו למוזיאונים, לאטרקציות תיירות, לאתרי טבע ולמקומות בילוי ובדקו מספר פרמטרים שבלעדיהם אדם עם מוגבלות אינו יכול לבקר במקום: חניות נכים בקרבת הכניסה, הימצאות שירותי נכים תקניים, נגישות שביל הכניסה וקופות הכרטיסים, התאמת אביזרי שמע לכבדי שמיעה בקופות, נגישות ונוחות המסלול במקום, מקום לכיסאות גלגלים באולמות הקרנה ופרסום הסדרי הנגישות באתרי האינטרנט של אתרי הבילוי. הממצאים: 63% מהאתרים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות. בלמעלה מחצי מהאתרים אין שירותי נכים, ומעל 80% מהאתרים לא נגישים לכבדי שמיעה.
"לא מעשה חסד"
האחריות לאכיפת תקנות הנגישות, כך שלא יהפכו לאוסף מילים על הנייר, מוטלת על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. הנציבות הקדישה לכך סעיף בדוח הסטטיסטי שפרסמה בשנת 2015 בנושא חיי חברה ופנאי, אך לא התעמקה בנגישות אתרי בילוי והסתפקה בניתוח כמותי, שלפיו אנשים עם מוגבלות מבלים פחות.
"לנציבות יש 'אגפי פיקוח' במקומות שונים בארץ, אך היא לא מדווחת באופן שקוף וברור על כל מקום שאינו נגיש ועל צעדי האכיפה, כך שקשה לדעת כמה אכיפה נעשית בפועל וכמה דרך עוד נותרה לנו עד שמקומות הבילוי יהיו נגישים כנדרש בחוק", מסביר יובל וגנר, מייסד עמותת "נגישות ישראל". "מקום שצריך לבצע הנגשה יכול לקבל פטור רק משלוש סיבות: פטור הנדסי, אם יש בעיה הנדסית לייצר נגישות; פטור כלכלי, אם העסק בהפסדים ולא מצליח לגייס את הסכום לנגישות; ופטור בעקבות שימור, אם העסק נמצא במבנה לשימור ואין אפשרות להנגיש ללא פגיעה במבנה".
איפה נמצא הכשל הגדול בהפיכת ישראל למדינה נגישה?
"המדינה נכשלת מספר פעמים. למשל ברמת המודעות לנגישות של החברה ובעלי העסקים. עסקים לא יודעים היום מהי החובה החוקית, מה נדרש מהם ומה ההיגיון מאחורי החובה הזו. בנוסף, בנגישות יש ערך חברתי וכדאיות כלכלית. בעלי העסקים לא מבינים שההנגשה שווה להם כסף, ויכולה להגדיל את פוטנציאל הלקוחות שלהם בעוד 10%־15% לפחות. בסוף, לא מתבצעת מספיק אכיפה. עובדה שאנחנו מקבלים המון תלונות על נגישות במקומות הכי חשובים: קופות חולים, מקומות בילוי, תחבורה ציבורית, חניות נכים, מדרכות שאי אפשר לנוע עליהן, פסטיבלים גדולים שעובדים עליהם במשך חודשים אבל מתעלמים מ־19% מאוכלוסיית ישראל שלא יכולה להגיע, לראות, לשמוע וליהנות – כי לא התייחסו אליהם כנדרש בחוק".
"נגישות לבעלי מוגבלויות אינה מעשה חסד", מדגיש הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר. "הנגשה היא חובה פשוטה הנובעת מכך שלא ייתכן שמוגבלות פיזית או נפשית תרחיק אנשים מהשתתפות במעשה החברתי. הארגון פעל ופועל להנגשת מבני דת כמו בתי כנסת ובתי מדרש, וכארגון המחתן 5,000 זוגות בשנה, אנו פועלים גם להנגשת החופות באולמות אירועים שונים".
כאשר רוצים לייצר הנגשה באתרי תיירות, השאלה המתבקשת היא עבור מי. ד"ר ערן כתר, מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מסביר כי בעולם התיירות מבחינים בארבע קבוצות מרכזיות של לקויות, אשר עבורן מייצרים הנגשה שונה: לקויות תנועה, לקויות שמיעה, לקויות ראייה ולקויות קוגניטיביות.
במשרד התיירות מודעים למצב ואומרים כי ישראל מייחסת חשיבות רבה ליצירת תנאים מתאימים לניידות נוחה של תיירים עם מוגבלויות. "באמצעות החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת), הזרוע המבצעת של משרד התיירות לפיתוח תשתיות וגופי פיתוח תיירות נוספים, ישנם פרויקטים רבים שבזכותם יהפכו עשרות אתרי תיירות נוספים ברחבי הארץ לנגישים. אתרים קיימים רבים עוברים שיפוץ והתאמה לבעלי מוגבלויות ואתרי תיירות חדשים נדרשים מלכתחילה לעמוד בתקנים בינלאומיים הכוללים סטנדרטים של הנגשה", מוסרים מהמשרד.
"יש עוד עבודה"
ומה נעשה לאחרונה במשרד התיירות? "השלמנו לאחרונה, באמצעות החברה הממשלתית להגנות ים המלח, את הפיתוח של 12 חופים בים המלח. ההנגשה כוללת שירותי נכים, פרגולות נגישות, שבילים רציפים ומעקות מיוחדים לכיסא גלגלים המתחילים ממקום חניית הרכב ועד לתוך המים. כמו כן נבנו מקלחות חוף רחבות במיוחד לבעלי כיסא גלגלים, שיפועים ורמפות בגישה לטיילת החוף, תאורה, ברזיות מיוחדות המותאמות בגובהן לנכים, מעקות בשני גבהים בירידה אל המים, הצללות בתוך המים ועוד", מוסרים ממשרד התיירות. "החברה הממשלתית להגנות ים המלח ממשיכה את ההנגשה במספר חופים נוספים, כאשר כלל עבודות הפיתוח, השיפוץ וההנגשה בחופי ים המלח נאמדות בכמה מאות מיליוני שקלים".
דוגמאות נוספות לאתרים שהונגשו ניתן למצוא בפסגת מצדה ליד ים המלח, כשכיסאות גלגלים יכולים עכשיו להגיע לרמה העליונה. אזור מיוחד במצדה הותאם כך שאנשים עם מוגבלות בראייה יכולים לגעת ולחוש את הסביבה. אתרים אחרים, כגון אולמות האבירים בעכו, הטיילת והאמפיתיאטרון בקיסריה גם נעשו נגישים לנכים. משרד התיירות גם הפיק חוברות שבהן הצעות ומידע על מסלולי ואתרי תיירות נגישה בישראל. "החוברות כוללות מידע שימושי על דרכי הגישה לנכים לאתרים השונים כולל עבור לקויי הראייה, כיסאות גלגלים, לקויי השמיעה ואפילו משפחות עם עגלות ילדים".
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, מדגיש כי המשרד עושה מאמצים רבים להנגיש כמה שיותר אתרים ומעודד מבקרים ותיירים עם מוגבלויות לבקר בהם ולחוות ממקור ראשון את השינויים שמתקיימים בשטח. "מדובר בתהליך מתמשך ואין ספק כי בשנים האחרונות נעשתה קפיצה משמעותית בכל הנוגע להנגשת אתרים", הוא מבהיר. "ישנה עוד עבודה רבה שאנחנו מתכוונים להמשיך בה". במשרד התיירות מודעים לצורך המרכזי בהתאמת התשתיות אך גם מקיימים הדרכות מקצועיות למורי דרך על הדרכת קבוצות עם בעלי מוגבלויות.
מה קורה בשטח? אורה פיקל צברי, מנהלת מוזיאון חצר היישוב הישן ברובע היהודי בירושלים, אומרת שמניסיונה עיריית ירושלים רואה בשילוב בעלי מוגבלויות במוסדות תרבות ותיירות חשיבות גבוהה. "העירייה לא מאפשרת השתתפות בפרויקטים שלה בלי אישור הנגשה", היא מסבירה. "במקרים שבהם מוסדות תרבות נמצאים במבנים לשימור, קיימת אפשרות למתן פטור, אבל זה לא פוטר אותם מהנגשת אתרים וירטואליים לבעלי מוגבלויות כגון כבדי ראייה ועיוורים. למרות הכוונות הטובות לא הייתי מציעה לנכה המתנייד בכיסא גלגלים לבוא לסיור עצמאי ללא מלווה ברובע היהודי. נתחיל בחניה הבעייתית גם למי שאין לו בעיית נגישות, ונסיים במסלולים מתעקלים כמו ברכבת שדים למתנייד בכיסא גלגלים".
בעוד שמוזיאון חצר היישוב הישן אינו נגיש למתניידים בכיסאות גלגלים, פיקל צברי מוסרת שצוות המוזיאון ישמח לתת פתרון נקודתי. "לא אשכח ילדה שהגיעה למוזיאון לפני שנתיים ושמחה לכבס ולשחק באג'ואים כמו ילדים אחרים בכיתתה", היא אומרת. "את השמחה שלה אי אפשר היה לתאר במילים".
מדברים על זה
ועידת נגישות ישראל הרביעית ביוזמת עמותת "נגישות ישראל" תיערך מחר במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה בנושא "נגישות כמינוף לעסקים וארגונים, בסימן תיירות, תחבורה, תרבות ופנאי נגישים". בין המרצים: דניאלה בס, מנהלת המחלקה למדיניות ותכנון חברתי באו"ם, שתדבר על נגישות כאמצעי לקידום שוויון ושילוב גלובלי; אנה גרציה לאורה, נשיאת ארגון התיירות הנגישה האירופי, שתציג סיפורי מקרה על קידום הנגישות באירופה ותסקור יתרונות כלכליים של תיירות נגישה; הנציב ויקטור קאליס, ממונה הנגישות בעיריית ניו יורק שיציג את התיירות הנגישה בעירו שמהווה מנוע לתנופה כלכלית; מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, שיציג את עמדת משרד התיירות בנושא הנגישות ואת הפרויקטים העיקריים שבוצעו על ידי המשרד.
שולחן עגול יתקיים במהלך הכנס בנושא "דיון לקראת הקמת ארגון גלובלי לקידום תיירות נגישה בעולם". ישתתפו בו נציגי מדינות שונות, נציגי משרדי הממשלה ועמותות.
השנה יוכרז לראשונה "יום המודעות לתיירות נגישה" ב־8 באפריל. בשיתוף עם קק"ל, יצאו טיולים נגישים החל משעות הבוקר ברחבי הארץ. למידע נוסף ורשימת הסיורים הנגישים: www.aisrael.org