אחרי כ-20 שנים: מפנה גופות מאסון המסוקים יוכר כנכה צה"ל

קרוב ל־20 שנים לאחר אסון המסוקים ובתום מאבק משפטי ממושך, חייל שעסק בזיהוי ובאיסוף גופות הוכר כנכה צה"ל, בניגוד לעמדת משרד הביטחון, שסירב להכיר בו במשך שנים. באסון האווירי הכבד ביותר בתולדות צה"ל, שאירע בליל 4 בפברואר 1997, נהרגו 73 חיילים. 

בית המשפט קיבל את עמדת עו"ד מרב וייס קרטיה, באת כוח של החייל, שטען כי המראות הקשים של חלקי הגופות והטיפול באיתור ובאיסוף הגופות גרמו לו להתפרצות תסמונת פוסט־טראומה, הנמשכת עד היום.

כחצי שנה לאחר האירוע הקשה השתחרר החייל מהשירות הצבאי. "שנה בדיוק לאחר האירוע התחילו להופיע אצלי סיוטים בלילה", הוא מספר, "מצבי החמיר במבצע חומת מגן. קיבלתי צו לגיוס מילואים, ומאז לא ישנתי. אפילו לא לקחתי איתי תיק, כי הייתי בטוח שאמות ולא אחזור. שלושה שבועות הייתי במילואים, אולם אני לא זוכר משם כלום. לא הייתי מאופס ולא יכולתי לתפקד כלל".

גם בהמשך חייו, כשהחל בלימודים, לא יכול היה ללמוד ולהתרכז כאשר גברו הסיוטים. רופא המשפחה קבע שהוא סובל מהפרעה פוסט־טראומטית, והמליץ לשחררו משירות מילואים. גם כיום הוא מתקשה מאוד בתפקוד יומיומי וסובל, בין היתר, מסיוטים ומהפרעות קשות בשינה.
 

בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד קרטיה, נטען כי "כל פעולה יומיומית הפכה להיות מורכבת". לדבריו, האירוע השפיע על מצבו הנפשי ובין היתר נאלץ לעבור גירושים זמן קצר בלבד לאחר שנישא.

אלא שקצין התגמולים במשרד הביטחון קבע שאין להכיר בנכותו של הסמל, מאחר שהפרעת פוסט־טראומה צריכה להתפתח ולהיות מאובחנת בתוך חצי שנה מיום האירוע הטראומטי. 

קצין התגמולים קבע אז כי מאחר שהחייל לא פנה במשך שנים לטיפול, אלא בחר לעשות זאת לאחר כשמונה שנים מיום האסון, נשלל הקשר בין הפוסט־טראומה והאסון. 

עם זאת, גם המומחה מטעם החייל וגם המומחה שמינה בית המשפט קבעו כי החייל סובל מפוסט־טראומה. בנוסף, הם קבעו כי מיד לאחר האסון החל החייל לסבול מתגובת דחק אקוטית, ובמשך הזמן התפרצה התסמונת הפוסט־טראומטית באופן מלא. לנוכח כל זאת הוכר החייל כסובל מפוסט־טראומה, שהופיעה אצלו בשל אסון המסוקים, והוא הוכר כנכה צה"ל.