בלעדי: מחקרים מוכיחים כי הריונות של נשים בתנאי שואה - הביאו ללידת אנשים חולים וחרדתיים יותר

בין החוקרים שניהלו מחקרים בתחום זה פרופסור שאול שאשא, לשעבר מנהל בית החולים נהריה ומקים אגודת רופאים ניצולי שואה. פרופ' שאשא תיאר מחקרים עם תוצאות דומות על אוכלוסיות שידעו רעב כמו בעת המצור בלנינגרד בשנים 1941-1944, בה הורעבו כשלושה מיליון אנשים, תינוקות לאימהות שחוו רעב שהיה בסין בשנת 1958 ומחקרים נוספים שהצביעו על ממצאים דומים שהתקיימו בדרום אמריקה ובאירלנד.

פרופ' שאשא הביע חשש שגם בני דור שלישי לשואה עלולים לסבול מבעיות בריאותיות ובעיות נפשיות שעוברות בין הדורות באופן גנטי, כתוצאה משינויים גנטיים שנגרמו מהסטרס או הרעב הראשוני של הורים מתחילת השושלת, כאשר דורות ההמשך סובלים מבעיות בריאות גם כאשר הם עצמם לא חווים  טראומה קשה כלשהי. "בעיות בריאות של דור שני ואולי דורות המשך נוספים הם קבוצת סיכון מיוחדת. יש לפעול לאיתור הקבוצה הזו ולטיפול בסיכוני הבריאות שהיא נתונה להם", אמר כאשר לדברי פרופ' שאשא, בשלב ראשון - יש להכיר בסיכוני הבריאות ולעיתים בנכות של כל אדם שהיה תינוק שנולד עד 300 ימים מתקופת הנרדפות של האם. 

לדברים אלה הצטרף פרופ' מרק גלזרמן מבית חולים בילינסון המשמש כיו"ר החברה הישראלית לרפואה מגדרית. פרופ' גלזרמן, שהוא עצמו דור שני לשואה אמר: "הדור השני לשואה נשאר עם צלקות ממשיות, גם ברמה המדעית. קיימת תסמונת של הדור השני וגם תסמונת של הדור השלישי".

גלזרמן הדגיש שעל מצבו של העובר משפיעים כל הגורמים החיצונים אליהם חשופה אמו, כמו חשיפה שלה לאלכוהול, טבק, איכות תזונה ירודה ומתח נפשי. פרופ' גלזרמן תיאר מחקר רחב היקף שהתקיים בהולנד שבחן אוכלוסייה עליה הטילו הנאצים מצור שחוותה רעב. כתוצאה מהרעב, נולדו לנשים שהיו בהריון באותה תקופה ללידת תינוקות במשקל מופחת, שסבלו מתת תזונה תוך רחמית ולאחר מכן בבגרותם נרשמו אצלם בעיות בריאותיות של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, מחלות ריאה, מחלות כליות, הפרעות קרישה בדם וגם הפרעות נפשיות קשות כולל מחלות נפש כמו סכיזופרניה. מעבר לבעיות אלה באוכלוסייה הרגילה. גלזרמן הזהיר שגם בעת רגיעה על נשים בהריון להיזהר מפני דיאטות חריפות בזמן הריון או צריכת אלכוהול ועישון.

עוד תיאר גלזרמן ניסוי דרמטי בחולדות שבו ניתן לחולדות שוק חשמלי קל ומיד לאחריו הן נחשפו לריח מסוים. לאחר מספר פעמים כאלה הגיבו החולדות בסטרס גם רק לריח ללא השוק החשמלי. התברר שהוולדות של אותן חולדות גם הן הגיבו בסטרס לריח הזה, זאת למרות שלא חוו בחייהם שום חוויית לחץ שקשורה לריח הזה. תוצאות דומות היו גם לגבי וולדות של נקבות ושל זכרים כאשר לגבי הזכרים נעשתה הפריית מבחנה בזרע שלהם. גם הצאצאים של הזכרים כמו אלה של הנקבות גילו סימני חרדה מהריח ללא השוק החשמלי.  

ההשערה היא שהן מהזכרים והן הנקבות "הורישו" לצאצאים שלהם בגנים חרדה מפני הריח הזה. גלזרמן ציין מחקר ישראלי שבדק השפעה סטרס אקוטי במחקר על 90 אלף לידות כאשר הושוו לידות בזמן מלחמות ששת הימים ויום כיפור לבין לידות בתקופת רגיעה. התברר שילדים שנולדו לאימהות שחוו בהריון סטרס של מלחמה סבלו מתחלואה גבוהה בהרבה, בין היתר תחלואה בסכיזופרניה, מאשר ילדיהם של אימהות שלא חוו סטרס כזה במלחמה. 

מסקנת הכנס היתה שתנאי קיצון בהריון וכן לחץ נפשי של האם ואולי גם של האב משפיעים גנטית על ילדיהם ודורות ההמשך יותר לתחלואה ובעיות נפשיות מיתר האוכלוסייה. שינויים גנטיים כאלה שאינם חלק מהתורשה הרגילה אליה אנחנו מתוכנתים בתנאים אופטימאליים, הם מדע חדש שנקרא "אפיגנטיקה". לממצאים העולים ממדע זה יש השלכות ותובנות נרחבות  בין היתר שבאזורי העימות בהם מתרחשות זוועות ובארצות עניות במיוחד בהם אנשים נתונים למצבי דחק ורעב עלולים לסבול מכך דורות רבים בהמשך".