משרד החינוך משנה את שיטת הזכאות לבגרות: תתבסס על "הישגים ערכיים" ולא רק על ציונים

משנים את שיטת הזכאות לבגרות: משרד החינוך ישיק בחודש יולי הקרוב, תוכנית חדשה שמטרתה גיבוש "תמונה חינוכית", הכוללת נתונים ומדדים אודות ההישגים הערכיים והלימודיים בבתי הספר העל יסודיים, כשהמטרה היא שהישגי בית הספר ישקפו ערכים חברתיים וגם בגרות.

במשרד מסבירים כי לראשונה, הישגי בתי הספר ייכללו גם את היקף שילוב ילדי החינוך המיוחד, גיוס לצה"ל/ שירות לאומי/ אזרחי, מעורבות חברתית, נשירה, קירבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים ועוד - ולא רק את שכלול הזכאים לבגרות, כבעבר. בד בבד עם הישגיים לימודיים הכוללים בין היתר, את שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת, שיעור המגישים עבודות גמר וחקר, יחד עם שיעור התלמידים שנשרו ממוסד החינוך ושיעור הזכאים לבגרות.

לקראת הליך ההיוועצות שהחל היום (שלישי) ויכלול מנהלים, מורים, מפקחים, הורים, תלמידים, נציגי הרשויות המקומיות, אנשי אקדמיה ועוד, משרד החינוך גיבש חמישה אשכולות של מדדים אשר משקפים את התמונה המלאה של העשייה החינוכית בתיכונים: חברה וקהילה, הכלה ושילוב, יושרה וטוהר, התמדה והישגים לימודיים.

במשרד מדגישים כי רשימת המדדים אינה סופית - ההחלטה הסופית תתקבל בתום הליך ההיוועצות. ההליך צפוי להסתיים בתוך חודשיים (עד יולי 2016), אז תפורסם התמונה החינוכית במלואה ותחליף את פרסום מדד הזכאות לבגרות השנתי. בשלב הראשון תועבר התמונה החינוכית לבתי הספר, ובהמשך תפורסם לציבור הרחב.

עוד נמסר ,שכדי למנוע "טבלאות ליגה", המדדים לא ישוקללו לציון אחד, אלא תינתן תמונה רחבה שבה כל מדד יתפרסם בפני עצמו. מכאן שכל בית ספר יוכל להציג הצטיינות בתחום אחר.

"כדי למנוע תחרות לא הוגנת בין מוסדות החינוך, תינתן תמונה חינוכית לכל בית ספר בנפרד", הבהירה מיכל כהן, מנכ"לית המשרד. לדבריה, התמונה תציג את הישגי המוסד החינוכי לאורך השנים, וביחס לבתי הספר הדומים לו – מבחינת גודל ומדד הטיפוח (לדוגמה: לא ניתן יהיה להשוות בין בית ספר במדד טיפוח נמוך לבין בית ספר במדד טיפוח גבוה). כמו כן, יודגש כי המדדים לא ישוקללו לציון אחד, אלא כל מדד יעמוד בפני עצמו, כך למשל בית ספר אחד עשוי להצטיין בקליטה של מגוון אוכלוסיות ובכלל זה עם צרכים מיוחדים, ואחר עשוי להצטיין במעורבות בקהילה.

שר החינוך נפתלי בנט אמר כי "לאחר מסע הקשבה מעמיק, מערכת החינוך מוכרחה לעבור לתמונה מקיפה ועמוקה הרבה יותר. התמונה החינוכית תעודד הפנמה ערכית בקרב התלמידים של הבשורה והמסר שבהם אנו מאמינים במשרד החינוך – התנדבות בקהילה חשובה לא פחות משיעור בכיתה, ושאיפה למצוינות לימודית מוערכת לא פחות מזכאות לבגרות".

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, אליאב בטיטו, אמר בתגובה להחלטה: "אנו מברכים על החלטת משרד החינוך שקיבל את המלצתנו והבין שאת תלמידי ישראל צריך למדוד גם על פי ערכים ולא רק על פי מספרים. בדרך הנוכחית בה משרד החינוך הגדיר את תלמידי ישראל לא היה כל קשר בין מדד בתי הספר לבין איכות התלמידים. ההחלטה למדוד את בתי הספר גם על פי ערכים ועידוד למצוינות היא החלטה אמיצה וחשובה. אנו מקווים כי מדד ההערכה החדש שייבנה יהווה קפיצת דרך משמעותית עבור השאיפה לחינוך ערכי במדינת ישראל".

זאב גולדבלט, יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים, אמר כי "אני מברך את משרד החינוך הן על שיתוף הפעולה עם הורי ישראל ונציגיהם והן על הרחבת מעגל המדדים כך שישקפו בצורה נכונה ומקיפה יותר את איכות מוסדות החינוך העל יסודיים. המדדים יאפשרו להורים ולתלמידים שיקול דעת רחב ומקיף באשר למוסדות בהם ילמדו ילדיהם". פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים וחבר פורום ועדי ההורים בירך גם הוא על ההחלטה: "בירושלים פועל כבר כמה שנים עץ המדדים המאפשר לקבל תמונה רחבה יותר של בית הספר כגון במישור החברתי, הגיוס לצה"ל והתרומה לקהילה. אסור לעצור במדידה שלעצמה עלולה רק להגביר את הפערים -שכן הורים שמסוגלים יבחרו לילדיהם את המסגרת הטובה ביותר והחלשים יישארו מאחור".