אודיה ויינגוט, אמו של הפעוט שנשכח ברכב ומת: "זה אחד למיליון, לא היה אמור לקרות"

"אין כאן אשמים": אודיה ויינגוט, אמו של הפעוט שמת לאחר שנשכח על ידי אביו ברכב באשדוד, התראיינה הבוקר (רביעי) לראשונה לגלי צה"ל ואמרה כי "זה פשוט עניין משמיים כמה שקשה להגיד את זה. זו לא אשמתו, והוא כבר הבין את זה. אני לא חושבת שאפשר לעכל את זה בחיים. לא נראה לי שזה משהו שאני אצליח לעכל אותו לעד. אני כל דקה מחדש מדמיינת שאולי הוא נמצא אצל מישהי, אצל בייביסיטר והוא עוד מעט צריך לחזור. זה פשוט לא קורה, כל המציאות הזו היא באמת קשה".

"אין שום דבר שיצליח לנחם, שום דבר בעולם", הוסיפה ויינגוט, "אני לא חושבת שאפשר לעכל את זה, נמצאים כאן אנשים ומנחמים, נכנסים ומדברים ואני לא שומעת אותם אפילו. עוצמת עיניים ורואה אותו מול העיניים שלי ואני מרגישה שזה לא מגיע לי, זה לא מגיע לנו. הוא היה פיקדון והוא בא לעשות את התפקיד שלו בעולם והקדוש ברוך לקח אותו בחזרה, זה לא מובן מאליו ואני לא אצליח לעכל את זה בחיים שלי".

"אין כאן אשמים"

ויינגוט נשאלה איך במצב הקשה היא מנחמת את בעלה איציק והיא ענתה כי "אני חושבת שעם האמונה החזקה הזאת אין לו מקום להאשים את עצמו. אני כל הזמן אומרת לו 'זה לא אתה, אל תחשוב על זה בכלל, אין כאן אשמים'. הוא בן אדם מאוד אחראי". ויינגוט נשאלה אם בעלה יודע להסביר מה קרה והיא אמרה: "שאלתי אותו איך יכול להיות, איך אפשר לשכוח ילד באוטו, כששמעתי סיפורים לא הבנתי איך אפשר לשכוח. הוא אמר לי שהמוח שלו נסתם. זה כבר מההרגל שכל יום הוא עושה את הסיבוב בבתי הספר. הוא שם את הבת בבית הספר ואז את הבן. הוא אמר 'מאז ששמתי אותם בבית הספר אני לא זוכר כלום, לא זוכר כלום ממה שקרה שם'".

על האירוע עצמו סיפרה כי בעלה איציק חנה סמוך לתחנת אוטובוס, "אנשים עוברים שם ואני אומרת איך אנשים לא ראו, איך הם לא הסתכלו, כל הזמן יש את המודעות להסתכל ואף אחד לא ראה. זה פשוט עניין משמים כמה שקשה להגיד את זה. זו לא אשמתו והוא כבר הבין את זה. אין אבא בעולם שירצה לעשות דבר כזה לילד שלו".

"הילדים שלי הם כל עולמי"

"החיים שלי זה הילדים שלי, אני לא מצליחה לראות את עצמי בלעדיהם", אמרה ויינגוט בכאב, "אם הייתי יכולה עכשיו למות הייתי עושה את זה הרגע. אני לא יודעת עד כמה אנשים מסוגלים להבין את זה, הם כל העולם שלי, הכל. מה לא עשיתי בשבילם?". ויינגוט הוסיפה: "הוא עלה הביתה, הייתי בבית. כתבו שהייתי בסידורים, שהמטפלת התקשרה - הייתי בבית. הוא עלה הביתה רק לקחת משהו וללכת חזרה. אמר שינוח חצי שעה והוא נרדם לשלוש שעות. כשהוא ירד ב-12 לעבודה הוא ירד מהבניין וכבר מרחוק הוא קולט את הילד ישן. הוא ישן באוטו".

"אף אחד לא ראה ואני לא מבינה איך, רחוב שהומה אנשים, רחוב עם אתר בנייה, פועלים עוברים שם כל הזמן. זה אוטו בולט ואף אחד לא ראה", אמרה ויינגוט. היא נשאלה האם המטפלת לא התקשרה כשהפעוט לא הגיע אליה: "המטפלת לא התקשרה, לא מהסיבה שהיא לא אחראית, היא מטפלת מדהימה. היא לא התקשרה כי היה גל של חום והיו כמה ימים שילד אחד לא הגיע, יום אחר ילד אחר לא הגיע והיא חשבה שהוא פשוט עם חום. אם יש לי ספק שיש לו חום הוא נשאר איתי בבית אז היא חשבה שהוא נשאר איתי".

"זה אחד למיליון, זה לא היה אמור לקרות, זה משהו לא בשליטתנו. אני בטוחה שכל ההורים דואגים לילדים שלהם ורוצים שיגיעו בשלום ושכל הורה שומר הכי טוב על הילד שלו ואוהב את הילד שלו אהבת נפש אבל יש דברים שהם לא בידיים שלנו. כל מי שמסביבנו יכול להעיד שבעלי בן אדם אחראי והוא אומר, 'הקדוש ברוך הוא מחק לי מהעיניים את כל הדרך. אני לא זוכר איך זה קרה' וזה כבר לא בידיים שלנו", הדגישה ויינגוט.

"כתבו שאת הסמארטפון אנחנו לא שוכחים, מעדכנת שאין לנו סמארטפונים"

"שמעתי על סיפורים אחרים וכל הזמן לא הבנתי איך זה יכול להיות אבל אי אפשר לשפוט. אנשים לא מבינים שזה לא קשור לאחריות, לחוסר מודעות. אנשים כתבו לי שבטוח את הסמארטפון לא שכחנו באוטו אז אני מעדכנת שאין לנו סמארטפונים, לבעלי יש טלפון כשר והוא בכלל נשאר בבית, אנשים יכולים לדבר", אמרה ויינגוט ונשאלה מי אמר לה את זה: "זה טוקבקים שלצערי למרבה הכאב ראיתי בפייסבוק ומיד סגרתי, אני לא רוצה לראות את הדברים האלה. אני לא כועסת עליהם, אני שמחה בשבילם שהם לא הגיעו למצב הזה אף פעם ואני מקווה שאף אחד לא יעבור את הדבר הזה. צריך לשים עשר עיניים על הילדים וצריך לעקוב אבל להבין שלפעמים יש דברים שלא בידיים שלנו".

ויינגוט אמרה כי חשוב לה להעביר מסר: "לשמור על הילדים, להבין ששום דבר לא חשוב בחיים חוץ מהילדים, הם הכל, אין לנו שום דבר בלעדיהם בחיים. מצד שני להבין שלא הכל בידיים שלנו ויש מקרים שהם פשוט לא בשליטתנו וכמה שנעשה וכמה שנשמור וננסה להגן עליהם, יש מלמעלה מישהו שמחליט וקובע כי הילדים האלה הם לא שלנו אלא שלו והוא מחליט מתי להביא לנו אותם ומתי לקחת אותם, אצלנו זה נלקח בצורה כואבת. מקווה שזה יחזק את האנשים להבין שצריך לעשות את ההשתדלות לא של מאה אחוז אלא של מיליון אחוז".

האם היא חושבת על ילדים נוספים: "אין נחמה בעוד ילדים, איןנחמה. יש לי עוד שלושה ילדים, יש לי תינוק בן חודש וחציץ גם אם יהיו לי עוד עשר לידות, אין נחמה, הוא תמיד יהיה שם, תמיד תהיה הפינה שלו, תמיד הוא יהיה הילד הכי מיוחד שלי ותמיד הוא יהיה הכאב הכי גדול שלי. אני צריכה לאסוף את עצמי בשביל שאר הילדים".