"כל מי שמכיר יודע שהמקום פה הומה אדם. מאות אנשים עברו ליד האוטו, מקום מרכזי בשוק. הילד היה בתוך האוטו, ארבע שעות. לפי מה שמספרים לי לא לוקח יותר משעה-חצי שעה.... כל פעם שהייתי שומע כזה מקרה הייתי אומר - הילד כולו טוב לו, אבל מסכן האבא מסכן האבא", סיכם ויינגוט והוסיף :"זה היה ילד מיוחד, האור של הבית".
הבוקר, התראיינה האם אודיה ויינגוט לראשונה לגלי צה"ל ואמרה כי "זה פשוט עניין משמיים כמה שקשה להגיד את זה. זו לא אשמתו, והוא כבר הבין את זה. אני לא חושבת שאפשר לעכל את זה בחיים. לא נראה לי שזה משהו שאני אצליח לעכל אותו לעד. אני כל דקה מחדש מדמיינת שאולי הוא נמצא אצל מישהי, אצל בייביסיטר והוא עוד מעט צריך לחזור. זה פשוט לא קורה, כל המציאות הזו היא באמת קשה".
"אין שום דבר שיצליח לנחם, שום דבר בעולם", הוסיפה ויינגוט, "אני לא חושבת שאפשר לעכל את זה, נמצאים כאן אנשים ומנחמים, נכנסים ומדברים ואני לא שומעת אותם אפילו. עוצמת עיניים ורואה אותו מול העיניים שלי ואני מרגישה שזה לא מגיע לי, זה לא מגיע לנו. הוא היה פיקדון והוא בא לעשות את התפקיד שלו בעולם והקדוש ברוך לקח אותו בחזרה, זה לא מובן מאליו ואני לא אצליח לעכל את זה בחיים שלי".
"אין כאן אשמים"
ויינגוט נשאלה איך במצב הקשה היא מנחמת את בעלה איציק והיא ענתה כי "אני חושבת שעם האמונה החזקה הזאת אין לו מקום להאשים את עצמו. אני כל הזמן אומרת לו 'זה לא אתה, אל תחשוב על זה בכלל, אין כאן אשמים'. הוא בן אדם מאוד אחראי". ויינגוט נשאלה אם בעלה יודע להסביר מה קרה והיא אמרה: "שאלתי אותו איך יכול להיות, איך אפשר לשכוח ילד באוטו, כששמעתי סיפורים לא הבנתי איך אפשר לשכוח. הוא אמר לי שהמוח שלו נסתם. זה כבר מההרגל שכל יום הוא עושה את הסיבוב בבתי הספר. הוא שם את הבת בבית הספר ואז את הבן. הוא אמר 'מאז ששמתי אותם בבית הספר אני לא זוכר כלום, לא זוכר כלום ממה שקרה שם'".
על האירוע עצמו סיפרה כי בעלה איציק חנה סמוך לתחנת אוטובוס, "אנשים עוברים שם ואני אומרת איך אנשים לא ראו, איך הם לא הסתכלו, כל הזמן יש את המודעות להסתכל ואף אחד לא ראה. זה פשוט עניין משמים כמה שקשה להגיד את זה. זו לא אשמתו והוא כבר הבין את זה. אין אבא בעולם שירצה לעשות דבר כזה לילד שלו".