בג"ץ קבע היום (שני) כי לרבנות יש מונופול על תעודות הכשרות לבתי עסק וכי כשרות פרטית אינה חוקית. על פי הפסיקה, בתי עסק יוכלו להציג עצמם ככשרים, אך ורק עם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית.
העותרים הם שי גיני ויונתן ודעי, שני בעלי מסעדות בירושלים. בראשית דרכם החזיקו בתעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית, אך בשלב מסוים בחרו להפסיק את התקשרותם עמה. הראשון בשל החלטתו להימנע מלהשתמש ב'ירק גוש קטיף', כפי שנדרש הרבנות הראשית; השני, בשל סירובו להמשיך ולשלם שכר למשגיח הכשרות מטעם הרבנות, כשזה לא הגיע, לטענתו, למסעדה, אלא לדקות ספורות בכל שבוע, ולא קיים פיקוח של ממש.
השניים הסירו את תעודות ההכשר מהרבנות, אולם המשיכו, לטענתם, להקפיד על דיני הכשרות. זמן מה לאחר מכן, החלו העותרים ליטול חלק במיזם המורכב "מקבוצה רחבה של בעלי מסעדות ולקוחות אשר איבדו את אמונם בכשרות של הרבנות הראשית, והחליטו לעזוב את הרבנות הראשית ולהציג כשרות שאינה נשענת על תעודת הכשרות של הרבנות הראשית". מטרתו של המיזם – 'השגחה פרטית' – להוות חלופה לרבנות.
על כך הם החלו לקבל דוחות ולכן פנו לבג"ץ. בדיונים פנימיים שהתקיימו במשרד המשפטים, נתגלעה מחלוקת בין הרבנות הראשית לבין היועץ המשפטי לשעבר לממשלה, יהודה וינשטיין, באשר לעמדה שיש לנקוט במענה לעתירה. לנוכח המחלוקת ביקשה הרבנות הראשית לשכור את שירותיו של עורך-דין פרטי, ואולם בקשה זו נדחתה על-ידי היועץ.
"כל מצג כשרותי - אסור"
היועמ"ש לשעבר וינשטיין טען כי לשון החוק מחייבת פרשנות מצמצמת לאיסור הקבוע לחוק, רק למצבים בהם מדובר בבית אוכל שאין ברשותו תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית, ואשר מציג את עצמו בכתב ככשר, תוך שימוש במונח "כשר". לטענתו אין זה נוגע לבית אוכל שמציג ללא עשיית שימוש במונח "כשר", בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי מסמך זה אינו מהווה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל.
לעומת זאת, הרבנות הראשית סבורה כי לשון החוק ברורה, "ואינה סובלת משמעויות לשוניות אחרות". השופטים קיבלו את עמדת הרבנות ודחו את עמדת היועץ. השופט נועם סולברג כתב בהחלטתו כי "פרשנותה הנכונה של הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות היא זו שהציעה לפנינו הרבנות הראשית. מבַּלעדי תעודת הכשר מטעם אחד מן הגורמים המוסמכים, כל מצג כשרותי בכתב, בין אם הוא כולל את המונח 'כשר', בין אם לאו – אסור".
השופט אליקים רובינשטיין הצטרף לדעתו של סולברג, אך ציין כי יש "להגביל את תחולתו של פסק דין זה לשנתיים ימים, ולהכפיפו לשינוי מערכתי בזיקת המשגיחים לבתי האוכל. כל שדבר זה לא יושג, לפחות במידה משמעותית ורצינית, עשוי הנושא להיפתח מחדש". השופט אורי שהם הצטרף לדעתו של רובינשטיין כי יש להגביל את הפסיקה לשנתיים וכן סבר, בדעת מיעוט, כי יש לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולאפשר לבעלי בתי אוכל, שאינם מחזיקים בתעודת הכשר מטעמה של הרבנות הראשית, להציג תעודת כשרות אלטרנטיבית.