בתה של אסתי וינשטיין בהלוויה: "תמיד עזרת לכולם וחייכת"

מאות הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין ירקון בפתח תקווה להלווייתה של אסתי וינשטיין, חסידת גור לשעבר שיצאה בשאלה ושמה קץ לחייה לאחר ניתוק הקשר עם שש מתוך שבע בנותיה. הטקס התחלק לשניים כאשר בחלקו הראשון נערך טקס אזרחי ולאחר מכן טקס דתי. כל אחד מהמלווים, שרבים מהם לא הכירו אותה, קיבל פרח לידיו, לפי בקשתה האחרונה של וינשטיין. בתה תמי מונטג שביקשה לקיים את הטקס החילוני נראתה בוכה ורבים ניסו לחזק ולנחם אותה. 

הבת תמי מיררה בבכי והתקשתה להיפרד מאמה: "אני כל כך אוהבת אותך, היית הכל בשבילי, חברה, אמא, דמות להערצה. אני לא מצליחה לדבר. אבוא אלייך אחרי זה להגיד את כל מה שיש לי לומר. תמיד עזרת לכולם, תמיד היית מחייכת". הבת סיפרה כיצד התקשה לספר לבנה, נכדה של וינשטיין כי סבתו האהובה אינה בין החיים. "אני ושון אוהבים אותך ותמיד נאהב אותך. הרגע הכי קשה היה לי לספר לשון. בהתחלה הוא אמר: 'את צוחקת, הוא לא האמין". היא סיימה את הפרידה בהשמעת השיר של רוני דלומי, "תן" כשרבים פרצו בבכי.

האח חנוך שגם הוא יוצא בשאלה היה לצדה של וינשטיין כל העת ואמר בבכי "אסתי, היית תומכת בכל התחבטות עם הבנה וידע. רק לפני כמה חודשים קיבלת עוד תעודה ממכון אדלר. היית אחותי הקטנה עם ניסיון עשיר. התרגשת לגלות את היקום, שזה עולם מפחיד, כי נמנע ממך לדעת את זה. רצית שיידעו על הניתוק של אם מילדיה וכולם היום יודעים מה זה, בזכותך. אמא ואבא שאוהבים אותך ורצו להפגיש אותך עם הילדים לא הצליחו בכך. בזמן החיפושים אחריך, אמא השאירה את הדלת שלה פתוחה, אם תרצי לחזור".

אחיו של בן זוגה של וינשטיין הקריא הספד בשם אחיו ואמר: "המסר של אסתי הוא 'בואו לקראת ילדיכם ואפשרו לאדם שיעשה כרצונו'. עשינו דרך להגיע לבנותייך אבל ללא הצלחה. האהבה הגדולה שקיבלת ממני, מחנוך ומתמי לא הספיקה. הקהל הגדול שבא לכאן, בא למלא אותך באהבה שהיתה חסרה לך, אהבת שש הבנות". בהמשך דבריו הוא מתח ביקורת על כך שנמנע לדבריו הקשר בין וינשטיין לשש בנותיה. על החברה החרדית אמר כי נהגה בחוסר בגרות מוחלט, בהקשר לנתק שנוצר עם המשפחה.

חברה קרובה של וינשטיין, מירה שנכחה בהלוויה אמרה: "אילו היית מבינה כמה עזרת לכולנו, עוצמה והחוזק שהענקת לסביבה, שלום אהובה". מירי, חברה נוספת, סיפרה בבכי: "אחרי שיצאנו משם ובחרנו חיים חדשים, בנינו הווה מלא תקוות וסיפוק, היית לי אור ומשען. אהבתי את האצילות שלך והרוך שבתוכך". על הנתק מהבנות אמרה החברה: "סיפרת לי שזה שורף לך בתוך הגוף. תמיד תישארי בליבי".

"הנתק מהמשפחה ומהבנות הכריע אותה"

עם תום הטקס החילוני, כאשר עשרות בני משפחה חרדים, בהם הוריה ובנותיה, חיכו מחוץ לרחבה וכשעשרות רבות של זרי פרחים הונחו במקום, החל הטקס החרדי. החילונים נותרו במקום וכולם יחדיו כיבדו את וינשטיין בדרכה האחרונה.

אביה, הרב מנחם וינשטיין, אמר בקול שבור, לאחר חיבוקים נרגשים עם בנו חנוך, שחזר בשאלה: "קשה לי לדבר עלייך אסתי, בשבילי תמיד היית כמו ב-43 שנותייך הראשונות, כשהיית טהורה. כיבוד ההורים שלך היה משכמך ומעלה. תמיד היית יד ימיננו. כשקרה משהו, בדקות היית באה אלינו. ההתמסרות שלך הייתה מלאה, אהבנו אותך כל כך, משמיים לקחו אותך כשושנה אהובה, לא אשכח כשביקרת אותנו בשנים האחרונות. ביקרת בצניעות כדי לכבד אותנו, אני בטוח שאת הולכת לגן עדן. התייסרנו משנותייך האחרונות, קיווינו שבתום הכאב יהיה טוב לכולנו, אבל זה לא קרה. קשה לכולנו בלעדייך".

אחת משש בנותיה החרדיות דיברה בשם הבנות, נפרדה מהאם ואמרה בבכי: "אמא, נזכור ולא נשכח את שנות הילדות שלנו, המסירות והאהבה שהרעפת בחוכמתך ובאהבתך. רצית בכל מאודך רק את טובתנו, נזכור איך הלכנו בגאווה שבע בנות יחד איתך, ונראית כמו אחותנו הגדולה. את נכדייך קיבלת באהבה עצומה. נזכור את היום המר והנמהר שאת הבית נטשת. את הכאב הרב. אלוהים נתן ואלוהים לקח. שנות סבל וייסורים היו מנת חלקנו, קל לך יותר שאת רואה עכשיו איך אוהבים אותך, תוכלי להבין הכל כעת, כעת קבלי את סליחתנו".

לצד המשפחה, חברים רבים נפרדו בכאב, רונית צביק מפתח תקווה שלמדה עם אסתי וינשטיין במכון אדלר סיפרה: "למרות שמצאה את עצמה בעולם החילוני, כל הזמן הזכירה את ההורים את הבנות, כואב לנו מאוד. עצוב לנו מאוד. היא שלחה לי מייל עם הספר שלה אז נעלמה. הנתק מהמשפחה ומהבנות הכריע אותה".

בין המלווים הרבים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לוינשטיין נמנים חוזרים בשאלה שלא הכירו אותה ובאו להזדהות עמה. יו"ר נעמת, גליה וולוך שהגיעה לטקס החילוני אמרה: "הסיפור הזה הוא סיפור שקורע אותי מבפנים, אני לא מצליחה לעכל אותו. בסך הכל היא רצתה לחיות על פי דרכה ואמונתה וגזרו עליה עונש מחריד של לקרוע את הבנות ממנה". טקס ההלוויה האזרחי נפתח בשירה של גלי עטרי "מה שאת אוהבת".

קבורה בתום מאבק

מונטג, בתה היחידה של המנוחה ששמרה עמה על קשר, התייחסה אתמול למחלוקת המשפחתית אודות אופן קבורתה של האם וקראה לשמור על כבוד משפחתה. "בצער רב אני מודיעה על הלווייתה של אימי היקרה והאהובה", כתבה מונטג והדגישה, "אנו מבקשים מכולם לכבד אחד את השני, דתיים וחילונים ולשמור על כבוד המשפחה". כמו כן ביקשה להבטיח כי בקשתה של אמה תיענה: "אימי ביקשה הלוויה עם הרבה פרחים כמו שהיא אוהבת תביאו אתכם פרח לזכרה של אמא". 

את הדברים אמרה אתמול בתה של וינשטיין מספר שעות לאחר שבית המשפט הכריע בעניין המחלוקת סביב קבורתה של האם. מונטג ביקשה מבית המשפט לקבל את בקשתה האחרונה של אמה, שכתבה במכתב שהותירה אחריה כי היא מעוניינת להיקבר בטקס עם שירים ופרחים רבים. שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שפרה גליק, קיבלה את בקשתה של הבת.

את בקשתה הגישה הבת באמצעות עורכת דינה, חווי אדמקר, שהסבירה לאחר ההחלטה: "השופטת גליק קיבלה את הבקשה לכבד את 'צוואתה' של המנוחה, לפיה היא מעוניינת להיקבר בטקס עם שירים ופרחים רבים. הטקס יתקיים בנוכחות בתה שחזרה עמה בשאלה, חבריה ומכריה, ולאחר מכן יתקיים הטקס היהודי בנוכחות בני המשפחה החרדים, אז גם תתקיים הקבורה של המנוחה". יש לציין כי הבת לא התנגדה לטקס ההלכה, אך התעקשה שלא לוותר על הבקשה של אמה.

כזכור, לאחר ימים של חיפושים, נמצאה וינשטיין כשהיא ללא רוח חיים ברכב היונדאי שלה, סמוך לחוף הקשתות באשדוד. בפתק שהשאירה כתבה: "בעיר הזו ילדתי את בנותיי, בעיר הזו מתתי בגללן". שש בנותיה המשתייכות לחסידות גור וניתקו עמה קשר בשנים האחרונות לאחר שיצאה בשאלה, ביקשו לקבור את אמן בקבורה על פי ההלכה ולא לפי בקשת האם.

מונטג הביעה סלידה מהתנהגות שש אחיותיה ואמרה: "הן לא הכירו אותה בחייה, התעלמו ממנה באכזריות ועכשיו כשהיא מתה הן רוצות לקבוע איפה תיקבר ומה לעשות בגופה. זאת חוצפה מרושעת".