שכר המינימום במשק יעלה ביום שישי הקרוב ל-4825 שקלים, תוספת של כ-200 שקלים, אבל עבור אלפי אנשים סיעודיים במדינת ישראל שהם מתחת לגיל הפנסיה ומעסיקים מטפלים בבתיהם, לא מדובר בבשורה כי אם במכה אנושה. ראשי שדולת הכנסת למען אנשים עם מוגבלויות, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ אילן גילאון (מרצ) וח"כ נורית קורן (הליכוד) קיימו אתמול כינוס חירום של השדולה בשל השחיקה המתמשכת של קצבאות הסיוע לנכים בישראל מול עדכוני עליית שכר המינימום.
רק השבוע הצליח שר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), להעביר בקריאה שלישית במליאת הכנסת חוק שיגן על קשישים סיעודיים מפני שחיקת קצבת הסיעוד וישנה, כבר מסוף השבוע הקרוב עם עליית שכר המינימום, את אופן חישובה. קצבת הסיעוד תינתן מעתה, למי שבוחר לקבלה ככסף ולא כשעות טיפול, כ"יחידות שירותי סיעוד" שיגלמו את העלות הכוללת של השירותים לקשיש הסיעודי ובכלל זה עלות שעת מטפל. אבל החוק החשוב הזה עדיין משאיר מאחור אוכלוסייה מאד גדולה של הנכים הקשים ביותר בישראל שאינם קשישים ולא מקבלים קצבת סיעוד.
ח"כ אלהרר מבהירה בשיחה עם מעריב: "אנשים סיעודיים מגיל 18 עד גיל פרישה זכאים לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) שנועדה לממן את הטיפול בהם והיא כלל לא מתעדכנת. גם לגבי קצבת הסיעוד צריך להדגיש שהחוק החדש שנועד להגן על הקשישים משחיקתה מול שכר המינימום תקף רק למי שבוחר לקבל אותה ככסף, מתוך כלל הזכאים לקצבה הזאת נכון להיום יש אולי 3-2% שמקבלים אותה בכסף. אני מקבלת פניות רבות מבני משפחה של קשישים סיעודיים שמטפלים מבקשים מהם תוספת שכר כדי לעבוד איתם. ההעדפה של המשפחות להמשיך לקבל את הקצבה כשעות טיפול היא מובנת כי קשה לקשישים להיות מעסיקים".
נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים, מסבירה: "המדינה למעשה הפכה אותנו למעסיקים והשיתה עלינו לשלם למטפלים שלנו את כל צרכיהם וזכויותיהם בעצמנו. הם לנים בבתינו על כל המשתמע מהעלויות הכרוכות בכך, אנחנו משלמים עבורם קרן פנסיה, פקדון, עמלת פיקוח על תנאי העסקתם לחברת כח האדם, דמי כיס, מחלה, קרן פיצויי פיטורים, חופש שנתי. כל זה על פי חוק. כשהמטפל שלי יוצא לחופש הנכות שלי לא יוצאת לחופש ביחד איתו".
על פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת העלות של העסקה כזאת היא בין 11,000-9,000 ₪ בחודש כשקצבת השר"מ עומדת במקסימום על 5,000 ₪ לחודש. "רבים מאיתנו מקבלים רק מחצית מהסכום הזה וזה יכול להיות נכה מרותק לכסא גלגלים אבל כזה שמסוגל להפעיל שלט או לדבר בטלפון" אומרת מורביה ומדגישה: "הקצבה ניתנת לי כי איבדתי את כושר העבודה. איך אני יכולה להיות מעסיק כשאני איבדתי את כושר ההשתכרות?".
כ-54 אלף בני אדם מקבלים את קצבת השר"מ בישראל מהם רק 7,000 מקבלים את הקצבה המקסימלית. כולה מיועדת לצרכי העסקת המטפלים ורכישת העזרים והאביזרים לתפקודם. "אני מברכת את השר כץ על צעד חשוב מאד, כי גם הקשישים מתענים וסובלים משברי האחוזים של הקצבאות שהן שערורייה, אבל כינוס השדולה הוא כדי לומר שזה לא מספיק. צריך לחשוב גם עלינו" אומרת מורביה.
ח"כ אלהרר מוסיפה: "הקצבאות לא עודכנו 15 שנה כלפי שכר המינימום, שאני מברכת על עלייתו, אבל אי אפשר לשכוח את האוכלוסייה הזאת. זה לא יהיה". בסיכום הדיון בכנסת הכריזו יושבי ראש השדולה כי הם דורשים כי בתוך שלושה שבועות תוקם ועדה בינמשרדית של הרווחה והאוצר עם הביטוח הלאומי שתתן פתרון מערכתי ארוך טווח לשחיקת הקצבאות. "במידה שלא תקום ועדה כזו ולא תהיה כל התייחסות לדרישתנו נתחיל במאבק משותף עם כל ארגוני הנכים".