ארגון חולי הפסוריאזיס פנה בתחילת השבוע במכתב זועם לד"ר בני כנען, מנכ"ל ארגון מצילי הבריכה בישראל, על אפליה לכאורה של חולי פסוריאזיס בכניסה לבריכות שחייה. לדברי מחברי המכתב, לחולים אלה נגרמות עוגמות נפש וצלקות נפשיות, שהביאו לפחות חולה אחת לתביעה משפטית על אפליה, שבה זכתה.
נציגות חולי הפסוריאזיס מסרה ל"מעריב־השבוע" שמשרד הבריאות הוציא באוגוסט 2014 אישור לחולי הפסוריאזיס המתיר להם כניסה חופשית לכל בריכות השחייה, ובו צוין שפסוריאזיס היא אינה מחלת עור מדבקת וכי היא אינה נכללת ברשימת מחלות העור האוסרות כניסה לבריכות שיחה.
ד"ר יגאל מועלם, יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית, ויונה מנטקה־קציר, מנכ"לית אגודת הפסוריאזיס הישראלית, התלוננו בפני ד"ר כנען על פניות רבות מקרב חולים על היחס המפלה שלו הם זוכים מצד המצילים ומנהלי בריכות השחייה עם הגיעם אליהן. "גירוש חולי פסוריאזיס מבריכות ציבוריות, גם אם נעשה בתום לב ומתוך רצון לשמור על בריאות השוחים והשוהים במקום, גורם עוגמת נפש עצומה לחולים ולבני משפחותיהם" נטען במכתב.
"כך למשל, ילד בן 5 סולק מהבריכה הציבורית ביבנה בשל נגעי הפסוריאזיס שעל גופו. לדברי אמו, האירוע גרם טראומה לבנה וגרם לו חשש עז להסתובב במקומות ציבוריים. במקרה אחר, מציל בבריכה בקריות מנע ממנויה ותיקה להיכנס למקום משהחלה לסבול מהמחלה, והביא לביזויה כאשר הודיע לה בנוכחות מתרחצים אחרים על סירובו לאפשר לה להתרחץ בבריכה. עלבונה של החולה היה כה עמוק עד שתבעה את המקום על אפלייתה לרעה ועל פרסום לשון הרע - וכמובן זכתה בתביעתה".
נציגי חולי הפסוריאזיס ממשיכים ומבקשים ממנהלי בריכות בישראל למנוע הישנותם של מקרים שבהם מסולקים החולים מבריכות השחייה, ולשם כך יצאו בפעילות הסברה שבמסגרתה נשלח לכל חברי ארגון מצילי הבריכה בישראל מכתב קצר עם חומר הסברה פשוט ותמציתי על אודות המחלה.
"גם אלה שאיתרע מזלם להתמודד עם מחלת הפסוריאזיס נהנים מבילוי בבריכה, ואין סיבה למנוע מהם זאת", נאמר במכתב, "בואו נשנה את המציאות הקשה והבלתי הוגנת שבה הם מודרים שלא בצדק מבריכות השחייה, בואו נשבור את מחסום הבורות סביב המחלה - בואו נעשה זאת יחד".