משרד החינוך פרסם בסוף השבוע את תזכיר החוק לביטול מגבלות התקצוב על בתי ספר שלא מלמדים לימודי ליב"ה, מדובר במוסדות הפטור – כ-10% מהמגזר החרדי. החוק, שאמור לעבור בוועדת שרים לחקיקה בשבוע הבא, יקנה לשר החינוך את הסמכות להחליט על ידי תיקון תקנות איזה בית ספר לתקצב ואיזה לא, כאשר בנוסח הישן שאותו חוקקו בממשלה הקודמת יאיר לפיד ושר החינוך לשעבר שי פירון, מופיעה מגבלה לקבלת התקצוב הממשלתי של מינימום שעות לימוד מקצועות הליב"ה.
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה ש"ממשלה שמעבירה חוק שיפטור ציבור הולך וגדל של תלמידים מלימודי ליב"ה היא ממשלה שמבצעת פיגוע בעתיד המדינה והמשק". לדבריו, "מתחייבת השאלה: האם אין גבול למחיר שהקואליציה מוכנה לשלם לשותפים החרדים כדי לקנות את השלטון?", רגב ציין עוד כי "הממשלה מודעת להתנגדות הציבור לצעד מסוכן זה והתנגדותם החריפה של הכלכלנים הבכירים במדינה, אך תחת הסחיטה והאיומים של המפלגות החרדיות - אלה וגם אלה אינם מעניינים אותה. עם כל הכבוד להסכמים הקואליציוניים קשה להבין איך נתניהו, ליברמן, בנט וכחלון, מסבירים לעצמם את המהלך הכל כך אנטי ציוני ואנטי לאומי הזה. זו ממשלה כאילו לאומית וכאילו ציונית".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה לתזכיר החוק ואמרה: "בגלל הנהגה חרדית אינטרסנטית והודות לרפיסות וללחיצות של שר החינוך בנט, הציבור החרדי יישאר כלוא במעגל עוני קשה. אין שום סיכוי שהציבור החרדי יוכל לצאת לעבוד ולשפר את חייו מבלי ללמוד לימודי ליב"ה שיקנו לו מיומנויות בסיסיות, בלעדיהן הציבור הזה נידון לבורות ובערות".
"יפגע בציבור הישראלי כולו"
גלאון הוסיפה: "ביטול לימודי הליב"ה יפגע בציבור הישראלי כולו. סבסוד מוסדות חינוך שלא יעניקו לתלמידיהם כישורים בסיסיים הוא רע לחרדים, כי תישלל מהם כל אופציה ליציאה ממעגל הרווחה והוא רע לציבור העובד בישראל, שיצטרך להמשיך ולממן מערכות סעד ורווחה שמנות. אין שום סיבה לתקצב מוסד חינוך שאינו מקנה לתלמידיו ידע ומיומנויות בסיסיות, דור שלם שגדל כאן ישלם מחיר אדיר עבור אינטרס פוליטי צר".
על פי התיקון לחוק לימוד חובה שהעבירה מפלגת "יש עתיד", היה כל מוסד חינוך יסודי בישראל, כולל מוסדות הפטור החרדים, חייב ללמד בין 10 ל-11 שעות לימוד בתחומי החשבון, האנגלית והמדעים, שכונו תוכנית הבסיס. כל מוסד פטור שלא עמד בתוכנית הבסיס היה אמור לרדת מתקצוב בהיקף של 55% ממוסד חינוך ממלכתי היום ל-30% בלבד. יישום התוכנית היה אמור להיכנס לתוקף בהדרגה, אך בפועל יש עתיד לא הספיקה לאכוף אותו כלל. עכשיו ימחק התיקון לחוק ועמו תיעלם הדרישה ללימודי ליב"ה. במקום זה ייכלל בחוק משפט אחד: "השר רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים למתן הוראת פטור למוסד חינוך לפי סעיף 5(א), להפעלת מוסד כאמור ולהשתתפות המדינה בתקציבו, אם יחליט השר על תקצוב מוסדות כאמור ובמידה שיחליט". כל המגבלות שהוטלו על השר הוסרו.
"יצעיד את החברה הישראלית לפי התהום"
אלעזר שטרן (יש עתיד) התייחס לביטול חוק חובת לימודי ליב"ה: "ביטול חובת לימודי הליב"ה על ידי הממשלה אינו הוגן כלפי הילדים החרדים, כלפי משפחותיהם העתידיות וכלפי התלמידים החילוניים והדתיים שעליהם תיפול המעמסה בעתיד". ח"כ שטרן הוסיף: "סיעת יהדות התורה פועלת בשיתוף פעולה עם שר החינוך לבטל את חובת לימודי הליב"ה בחינוך החרדי. זהו ניסיון נוסף למחוק מהלך חשוב שהובילה סיעת 'יש עתיד' בכנסת הקודמת, שתכליתה לעודד השתלבות של בני המגזר החרדי בשוק העבודה הרחב, תוך פתיחת מגוון אפשרויות תעסוקה. למדינה יש חובה לדאוג לכל האזרחים שלה לכלים הנכונים כדי שהם יוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד ולא להיות נתונים לחסדים ושירותי רווחה. שר החינוך, המתהדר בפרויקטים לקידום לימודי המתמטיקה והאנגלית, יודע היטב את ההשלכות של היעדר לימודים אלו על יכולת ההשתכרות של בוגרי מערכת החינוך. ראש הממשלה, המכהן כשר הכלכלה שולט בוודאי היטב בנתונים המופקים במשרדו, המצביעים על פערי שכר משמעותיים בין אזרחים המחזיקים בתעודת בגרות לבין אלו שאינם. לא נאפשר לממשלת ישראל להצעיד את החברה הישראלית לפי התהום הכלכלית והחברתית".
כזכור, רק בתחילת השנה שר החינוך נפתלי בנט צייץ בתגובה להצעת החוק הפרטית של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לביטול ההגבלות על תקצוב מוסדות חרדיים שלא מלמדים ליב"ה, "לא מכיר, ולא יהיה".