"מדי שנה מוגשות לנציבות תלונות רבות על ליקויים בחקירת תלונות המוגשות למשטרה ובעיקר על שיהוי ניכר בביצוע חקירות, שבגינו מתקשה המשטרה לאר עבריינים, להעמידם לדין ולהגן על המללוננים מפני הפגיעה בזכויותיהם", קובע נציב תלונות הציבור, יוסף שפירא, המותח ביקורת על התנהלות המשטרה בחקירות תלונות.
תחת הכותרת "ליקויים ושיהוי בחקירות של תלונות המוגשות למשטרה", מציין עוד הנציב: "אף שהוקנה למשטרה שיקולל דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונות ואין חולק שמוטלות עליה משימות רבות ושבידיה משאבים מוגבלים לביצוען – היא אינה רשאית להתעלם כליל מתלונה של מתלונן על עבירה שבוצעה נגדו. עליה לבחון אותה ולהחליט על קו הפעולה המתאים שתנקוט בעניינה". בדו"ח מוצגים כמה תיקי חקירה, שנוהלו בליקויים לכאורה.
אחיה של מתלוננת נהרג מהתהפכות מלגזה בסמוך לגדר המערכת שליד אילת. המתלוננת טענה, כי משטרת ישראל חקרה באופן לקוי את האירוע, שבו מצא אחיה את מותו. טענותיה העיקריות היו, כי המלגזה אשר גרמה למות אחיה נעלמה מזירת האירוע והמשטרה לא בדקה אותה ובנוסף, שהחקירה התמשכה זמן רב.
נציבות תלונות הציבור קבעה בעקבות הביקורת, כי המלגזה אשר גרמה למותו של האח הושארה בזירת האירוע בלי שהוצבה עליה שמירה. זאת, למרות שבוחן משטרה שהגיע לזירה זמן קצר לאחר האירוע קבע, כי יש הכרח לבדוק את תקינותה. "עקב כך נעלמה המלגזה מזירת האירוע במועד ובנסיבות שאינם ידועים והמשטרה לא הצליחה לאתרה", צויין עוד.
עוד עלה מהבדיקה שבמשך כחצי שנה לא נחקר האירוע כלל ובאותה תקופה תיק החקירה הועבר שוב ושוב בין המשטרה למשרד הכלכלה, בשל המחלוקת בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה, או בתאונת דרכים. רק כשנה לאחר האירוע ניתנו הנחיות לביצוע השלמות חקירה, אך בוצעו רק השלמות טכניות ותיק החקירה הועבר לפרקליטות למתן חקירה רק כשנתיים לאחר האירוע.
בעקבות הליקויים, שהובאו לידיעת המטה הארצי במשטרה, מונה צוות בדיקה שמצא, כי שני קצינים התרשלו באופן חמור במילוי תפקידם ונקבע כי יינקט נגדם הליך משמעתי.
במקרה נוסף, אדם שמכשיר הטלפון הנייד נגנב ממנו התלונן במשטרה בצירוף אסמכתא שהגנב החליףאת כרטיס ה-SIM שבמכשיר. בתלונתו הוא ציין הן את מספר הכרטיס החדש של הטלפון שנגנב והן אם שחברת התקשורת אשר החליפה את הכרטיס. אבל המתלונן לא קיבל מהמשטרה כל מענה על תלונתו וכאשר בירר בתחנת המשטרה מה נעשה, גילה להפתעתו, שתיק החקירה של התלונה נסגר יום לאחר הגשתה. הוא הגיש שני עררים בעניין סגירת התיק, אבל הדבר לא הביא להתקדמות בהליכי החקירה.
נציבות תלונות הציבור העירה למשטרה על שלא חקרה מייד את תלונת המתלונן ועל כך שלא פעלה לאיתור המכשיר הגנוב והדגישה את חשיבות מהירות הביצוע של פעולות החקירה בעבירות מסוג זה. בעקבות התערבות הנציבות, תיק החקירה נפתח שוב והוצא צו המורה לחברת התקשורת למסור נתונים על הרטיס. הנתונים שמסרה החברה הביאו לאיתור החשוד בגניבה ובעקבות חקירתו הוחזר למתלונן מכשיר הטלפון הנייד שלו.
תנאי המעצר באבו כביר: "בלי כלי אוכל, מקום מלוכלך"
אדם שהיה עצור במשך כמה שעות בבית המעצר תל אביב (הידוע בכינויו "אבו כביר") התלונן על תנאי מעצר קשים במקום.
לטענתו, התאים לא היו נקיים ולא סופקו לעצורים חומרי ניקוי כדי לנקות אותם. בנוסף, השמיכות שסופקו לעצורים היו מלוכלכות ונדף מהן ריח רע, המזרונים היו קרועים, לא היה בתא שולחן שאפשר לאכול עליו, לא סופקו לעצירים כלי אוכל ובזמן השינה עקצו אותו חרקים.
בעקבות התלונה, ביקרו נציגים מטעם נציבות תלונות הציבור בבית המעצר בחורף 2015 ובמהלכו שוחחו עם עצורים וכן סיירו בתאי המעצר שבאגפים השונים ובמטבח בית המעצר.
הממצאים שעלו מהביקור היו קשים: בביקור טענו עצורים שבמיטות, במזרנים ובשמיכות יש חרקים העוקצים אותם בשנתם. מפקד בית המעצר אישר כי הטענות מוכרת לו ומסר שמתבצעת הדברה שוטפת לטיול בבעיה. לדבריו, התאים מנוקים לאחר שהעצורים יוצאים מהם, אבל אין בכך כדי לפתור את הבעיה לחלוטין, מכיוון שישנן מיטות שמונחים עליהן משטחים העשויים מעץ ומהווים כר נוח להתפתחות חרקים ואינם מאפשרים להדבירם.
בעקבות הערת הנציבות החליט שירות בתי הסוהר להחליף את 120 משטחי העץ קיימים שהונחו במיטות העצורים למשטחים. מפקד שב"ס הודיע עוד שהוחלט לספק לבית המעצר קיטורית לצורך טיפול בבעיית החרקים. בדו"ח נציב תלונות הציבור צויין עוד שבעת ביקורם של נציגי הנציבות בבית המעצר, לא נצפו תאים מלוכלכים, אך ניכר שהתאים נוקו זמן קצר קודם לכן.
הנציבות העירה לשב"ס, כי ההנחה שלעצורים לימים יש פחות עניין בניקיון התאים אין בה כדי להצדיק אי הקפדה על נקיונם, הפוגעת בבריאות העצורים ובכבודם ויש להקפיד על ניקיון יום-יומי של התאים ואיסוף האשפה מהם.
הנציבות העירה עוד לשב"ס, כי שמיכות נקיות ומזרנים תקינים מהווים ציוד בסיסי הדרוש לשמירה על כבודם של העצורים ועל בריאותם. שב"ס הודיע בתגובה, כי הפיץ בקרב הגורמים הרלוונטיים בבית המעצר הוראה ובה חידד את ההנחייה לספק לכל הסירים והעצורים שמיכות מכובסות ואף הודיע כי הוחלט להציב באגף מכונת כביסה תעשייתית שתוכל לספק את צרכיו.
הביקור של נציגי הנציבות בבית המעצר אבו כביר גם העלה, כי כי את הארוחות לעצורים בתאים מגישים אסירי החולייה והעצורים מקבלים כלי אוכל חד פעמיים. עוד התבר שבשל היעדר שולחן העצורים אוכלים בעודם ישובים על המיטות וכאשר יש מיטה פנוייה בתא הם מניחים עליה את הארוחה.
בביקור בבית המעצר העלו עצורים טענות על חדירת אוויר קו מבעד לחלונות התאים. התברר, כי אין זגוגיות בחלונות המסורגים של תאי המעצר ורוח קרה אכן חודרת לתאים.
בשב"ס הסבירו, כי מטעמי ביטחון ומחשש לפגיעה של העצורים בעצמם, בעצורים אחרים או בצוות, לא מותקנות זגוגיות בחלונות. בשב"ס הוסיפו, כי העצורים מקבלים יריעות פלסטיק וסרטי הדבקה עדי לכסות את החלונות וניתנות שמיכות נוספות לעצורים שמבקשים זאת. הנציבות העירה כי בביקור נמצא בין היתר שרבות מיריעות הפלסטיק לא היו מחוברות היטב לחלונות. או היו קרועות ולכן, נראה כי אין בהן כדי לספק הגנה ראוייה מהקור. בתגובה, הודיע שב"ס שהוא מתכנן פרוייקט לאיום חלונות, שביצועו מותנה בכך שיקבל תקציב מתאים.