תקציב סל התרופות יוכפל כמעט פי שניים ויעמוד על 550 מיליון שקלים מדי שנה, כך הודיעו הערב (שני) במסיבת עיתונאים השרים משה כחלון ויעקב ליצמן. 50 מיליון שקלים מהתקציב החדש יוקצו לטובת בדיקות וסקירות גנטיות, והתוספת האמורה תגיע ממימון ממשלתי והטלת היטל על הכנסות ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים.
שר הבריאות ליצמן התייחס להגדלת התקציב, שקודם לכן עמד על 300 מיליון שקלים, ואמר כי מדובר ב"מהלך היסטורי בו אחרי שנים רבות תקציב סל התרופות והטכנולוגיות כמעט מוכפל". עוד אמר השר: "איני מתערב בשיקולי ועדת הסל, אך עם זאת, אני מצפה שהוועדה תיתן עדיפות לתרופות וטכנולוגיות שמוגדרות מצילות חיים ומחלות קשות. אני רואה בכך תיקון עוול היסטורי על הוצאת תרופות מצילות חיים מהשב"נים (שירותי בריאות נוספים-א.ב) בעשור הקודם, היום אנו מחזירים את התקווה לחולים ובני משפחותיהם".
שינוי במעמדם של הרופאים הבכירים ברפואה הציבורית
בתוך כך, הסתדרות הרופאים בישראל שלחה הערב מכתב זועם המופנה לשרי הבריאות והאוצר לגבי השינוי במעמדם של רופאים בכירים ברפואה הציבורית ומנהלי מחלקות בפרט, עליהם הכריזו השניים. במכתב מכנים בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) את הצעדים הצפויים כ"עליהום" על הרופאים הבכירים ואומרים יבריח אותם מהרפואה הציבורית. ההסתדרות הרפואית הוסיפה ואיימה שיינקטו כל הצעדים אפשריים על מנת למנוע את ההחלטות בעניינם: "נודע לנו היום מפרסום בתקשורת כי בכוונת הממשלה במסגרת חוק ההסדרים החדש לפגוע בתנאי העובדה של הרופאים ולאסור באופן מוחלט על מנהלי מחלקות בבתי החולים לעבוד בפרקטיקה פרטית. אנו רואים כוונה זו בחומרה רבה".
ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל החתום על המכתב, הדגיש שהצעדים צפויים לטלטל את מערכת הבריאות וציין: "התערבות הממשלה באמצעות חקיקה חפוזה ופוגענית נגד הסכמים קיבוציים שעליה היא חתומה, משמעם הפרה חמורה של אותם הסכמים ופגיעה בעקרונות היסוד של יחסי העבודה במדינת ישראל."
שר האוצר משה כחלון הסביר את המהלך בכך שבשנים האחרונות הלכה והתחזקה הרפואה הפרטית בישראל על חשבון המערכת הציבורית. "הרפורמות האלה ייתנו זריקת מרץ למערכת הבריאות, יחזירו למערכת הציבורית את הכבוד הראוי לה ויסייעו ביצירת מערכת שוויונית עבור מעמד הביניים והשכבות החלשות".
שביעות רצון מההכרזה של שר האוצר ושר הבריאות הובעה מצד ארגון רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה להצהרה המשותפת של משרדי הבריאות והאוצר על מהלכים לחיזוק הרפואה הציבורית, עם זאת, סייגו הארגונים וציננו את דברי השבח בהדגישם שמדובר עדיין ב"פתרונות חלקיים וקצרי טווח, ללא מנגנון עדכון שנתי קבוע של סל הבריאות" כדבריהם. "פתרונות שאינם לוקחים בחשבון את הגידול באוכלוסייה, הזדקנותה והמדד הטכנולוגי, אנו עלולים להגיע בעוד חמש שנים לאותה שוקת שבורה. מעבר לכך, מימון המהלך יבוצע מהיטלים שיוטלו על הביטוחים הפרטיים והמשלימים".
עוד ציינו הארגונים: "לכאורה אפשר לחשוב כי מדובר באקט 'רובין הודי' שמעביר מבעלי הממון לעניים. בפועל, מרבית הציבור שמחזיק בביטוח משלים הוא בעל הכנסה ממוצעת ומטה ולמעשה מי שמשלם את המחיר הגבוה ביותר עבור הביטוחים הם דווקא החולים והזקנים. הפתרון הנכון לטווח הארוך הוא ביטול הביטוחים המשלימים תוך הבטחה כי כל השירותים החיוניים יהיו כלולים בסל הציבורי השוויוני, שימומן באופן ציבורי מלא על ידי העלאת מס הבריאות והחזרת מס המעסיקים".