בעקבות סערת הדיון בממשלה סביב תאגיד השידור הציבורי, שוחח גבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם איש התקשורת משה שלונסקי, לשעבר הכתב הצבאי של ערוץ 1 ומפקד גלי צה"ל, שאמר: "הבעיות של רשות השידור לא היו בצד העיתונאי, אלא בצד הניהולי, בבזבוז, בבלאגן, בחוזים הבלתי אפשריים, ואת זה התאגיד החדש ישפר". שלונסקי הסכים עם גזית שטכנאי הרשות היו "מגירים ממנו דם" ביציאה לכתבות, אבל דחה את הטענה שהגבילו אותו ככתב צבאי בהשפעות פוליטיות. "בקטן, אולי, אבל בגדול לא. ועד היום אני שומע את 'קול ישראל' וצופה בחדשות בטלוויזיה, לא שם הבעיה, לא בצד העיתונאי הבעיה, אלא בצד הניהולי".
מדוע צריך את תאגיד השידור החדש, אם אפשר לשפר את רשות השידור הקיימת
"כי זה לא עובד, כי עשו ניסיונות והיו כבר רפורמות, עשר פעמים ניסו ולא הצליחו, אז למה עוד אתם רוצים? האם 'קול ישראל' היא רשת שמבחינה עיתונאית היא טובה? טובה. טובה מאוד אפילו, אבל אי אפשר לנהל אותה. ואי אפשר לנהל את הטלוויזיה, ואתה רואה את התוצאות בטלוויזיה, משום שהחוזים ותנאי העבודה הם בלתי אפשריים, אי אפשר לעבוד במקום הזה יותר, זה ברור לגמרי, לאורך שנים".
"כי זה לא עובד, כי עשו ניסיונות והיו כבר רפורמות, עשר פעמים ניסו ולא הצליחו, אז למה עוד אתם רוצים? האם 'קול ישראל' היא רשת שמבחינה עיתונאית היא טובה? טובה. טובה מאוד אפילו, אבל אי אפשר לנהל אותה. ואי אפשר לנהל את הטלוויזיה, ואתה רואה את התוצאות בטלוויזיה, משום שהחוזים ותנאי העבודה הם בלתי אפשריים, אי אפשר לעבוד במקום הזה יותר, זה ברור לגמרי, לאורך שנים".
"הבעיה היא לא רק במושחתים, אלא בחוזי עבודה, חוזים של הטאלנטים שהם בלתי אפשריים. אני חושב שבתאגיד החדש זה לא ככה. לפי דעתי הוא יהיה טוב יותר, כי חוזי העבודה יהיו אחרים, אמינות העבודה תיראה אחרת, הדרישות יראו אחרת, לא יבואו עם חשבונות אחד אל השני, פשוט יבואו לעבוד. היו שנים כאלה ברשות השידור, שבאו פשוט לעבוד. את זה צריך להחזיר. אי אפשר היה, כנראה, להחזיר את זה. ניסו רפורמות והכל נתקע. התקציב של התאגיד יבוא מפרסומות, מאגרת הרכב וחלק קטן מהממשלה", הסביר שלונסקי. "תמיד זה מהממשלה. ככה זה שידור ציבורי בכל העולם".
הממשלה כאן מנסה גם לתת כסף וגם להגיד מה לשדר
"היא מנסה, אבל לא צריך להיבהל מזה. התחושה שלי היא שהתאגיד כבר יצא לדרך והוא יהיה. צריך לדאוג שהוא יעבוד כמו שצריך. תוקעים מקלות בגלגלים? אז תוקעים מקלות בגלגלים. זה כבר יצא לדרך, ושייקחו לשם כמה שיותר אנשים מרשות השידור שראוי לקחת לשם, זה בסדר גמור. כל מי שהוא איש מקצוע טוב מרשות השידור ואפשר לקחת אותו, שייקחו אותו. אבל תצרו תנאי עבודה, תפיסת עבודה, ניהול וארגון אחר, שם הייתה הבעיה ואי אפשר היה להתגבר עליה. התאגיד זאת דרך, עכשיו, אולי, להתגבר על זה".
האם ניתן לבנות מערכת חדשות שבה יישמרו מקומות לבני עדות שונות, מידה שונה של קרבה לדת וזהות לאומית
"בוודאי שלא", השיב שלונסקי, "הגיוון זה כמו בקורס טיס, תיקח את הטובים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהרכב החברה הישראלית, ערבים, דתיים, חרדים, צריך לתת גיוון, אבל לקחת אנשי מקצוע טובים, זה הכל. לא צריך שכולם יהיו ממגזר אחד. יש מספיק עיתונאים ועורכים שמחפשים עבודה. בחרו עד עכשיו 200 מתוך 750, מה אתם נורמלים? תנו לדבר הזה לעבוד".
"בוודאי שלא", השיב שלונסקי, "הגיוון זה כמו בקורס טיס, תיקח את הטובים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהרכב החברה הישראלית, ערבים, דתיים, חרדים, צריך לתת גיוון, אבל לקחת אנשי מקצוע טובים, זה הכל. לא צריך שכולם יהיו ממגזר אחד. יש מספיק עיתונאים ועורכים שמחפשים עבודה. בחרו עד עכשיו 200 מתוך 750, מה אתם נורמלים? תנו לדבר הזה לעבוד".
על הסיכויים של הטלוויזיה של התאגיד להשיג אחוזי צפייה מספקים אמר שלונסקי: "זה תהליך ארוך, איטי. אתה מתחיל ביום או יומיים בשבוע חזקים ביותר, זה תהליך ארוך מאוד, אבל אתה זוכה באמינות של הצופים. אז לא תקבל 20 אחוז, אבל אם תהיה בערב ב-8 או 10 אחוזים בשידור ציבורי, זה לא רע. זה עובד בכל אירופה. שידורים ציבוריים מקבלים 20-22 אחוז, בדנמרק, בהולנד, באנגליה, מצליחים. ייקח זמן עד שהערוץ הזה יגיע לקהל צעיר. בשביל זה יש את הניו-מדיה, האינטרנט, עולם אחר, שם מתנהל דבר חדש. הקרב של התאגיד על הקהל הצעיר צריך להתחיל שם".